אחת לכמה שבועות הופך הפרלמנט הירדני לזירת אגרוף שבה ישראל היא שק החבטות. פעם זו דרישה לבטל את הסכם הגז, פעם לגרש את השגריר ופעם סתם להכפיש כדי לצבור עוד כמה נקודות פוליטיות בבייס. המלך נותן לאופוזיציה להוציא קיטור ובירושלים עוברים לסדר היום. היום (שני) נראה היה לכמה שעות כי היוצרות התהפכו ובכנסת הפכה ירדן לכדורגל פוליטי שנבעט מצד לצד.
את תפקיד האופוזיציה הירדנית לקח ראש הממשלה לשעבר בנימין נתניהו. הקריירה הפוליטית של נתניהו רצופת משברים עם ירדן. החל מפרשת ההתנקשות הכושלת בחאלד משעל בקדנציה הראשונה, עבור בפסטיבל קבלת הפנים למאבטח מהשגרירות בעמאן וכלה בקרקוע הטיסה לאיחוד האמירויות ערב הבחירות.
נתניהו נראה נחוש היום לייצר משבר נוסף עם מלך ירדן עבדאללה - הפעם מכס יו"ר האופוזיציה. בפתח ישיבת סיעת הליכוד מתח נתניהו ביקורת על פגישתו של ראש הממשלה נפתלי בנט עם מלך ירדן, שנחשפה בוואלה!. תפקידו של יו"ר האופוזיציה הוא למתוח ביקורת על הממשלה אבל ההצהרה של נתניהו כללה לפחות שלושה שקרים בוטים.
נתניהו טען שבנט הסכים לתת מים לירדן בשעה שעבדאללה מלך ירדן "נותן נפט לאיראן". זה שקר. ראשית, בנט לא נתן מים לירדן אלא מכר אותם בכסף מלא. שנית, ירדן לא התברכה במשאבי נפט, ודאי לא לייצוא. איראן מנגד, עשירה בנפט ולא צריכה לייבא אותו מאף מדינה.
בהמשך טען נתניהו כי המלך עבדאללה "הסכים להעביר צינור נפט מעיראק, שנשלטת על ידי איראן, דרך ירדן - למצרים - ובכך לתת לאיראן כוח כלכלי עצום לפתח את הכלכלה שלה ובעיקר את תוכנית הגרעין שלה". זה כבר סלט שלם.
ירדן, עיראק ומצרים אכן דנו בפסגה שהתקיימה בבגדאד לפני כמה שבועות בהשתתפות ראש ממשלת עיראק כאזמי, מלך ירדן עבדאללה ונשיא מצרים א-סיסי בהנחת צינור נפט מעיראק לירדן. אלא שהמגעים על צינור הנפט הזה החלו כבר ב-2015. מאז לא קרה עם זה יותר מדי. אגב - מי שהיה ראש ממשלת ישראל ב-2015 הוא אחד - בנימין נתניהו.
נתניהו בעצם טען שמלך ירדן ונשיא מצרים עובדים לטובת האיראנים. אותה ירדן שנתניהו יודע שלישראל יש עמה שיתוף פעולה מודיעיני וביטחוני הדוק, ואותה מצרים לה אפשר נתניהו בשנים האחרונות להכניס כוחות צבא לסיני תוך הפרת הסכם השלום. שתי אלה, לפי נתניהו, משתפות כעת פעולה עם איראן ועוזרות לה למכור נפט.
גם זה שקר כמובן. ירדן ומצרים הן חלק מהציר הסוני באזור שמתנגד לאיראן ופועל נגדה. למעשה, כל הרעיון מאחורי הפסגה המשולשת בבגדאד היתה לחזק את ראש ממשלת עיראק ולתת לו גיבוי ערבי בנסיון להחליש את ההשפעה האיראנית במדינה.
נתניהו טען שמאז השבעת הממשלה החדשה בישראל, שלטענתו מגלה חולשה מול האיראנים, מדינות ערב מתרחקות מישראל ומתקרבות לאיראן. נתניהו צודק בדבר אחד - אכן היתה התחממות של היחסים בין ערב הסעודית לבין איראן והן אף קיימו מו"מ חשאי בעיראק. אלא שכל זה קרה לפני כמה חודשים - כשהוא עדיין היה ראש ממשלת ישראל.
השקר האחרון של נתניהו בהצהרתו היה בוטה במיוחד. "אין פלא שגם עומאן זזה לכיוון איראן והודיעה שהיא מבטלת את הליכי הנורמליזציה עם ישראל", אמר. למעשה, זה היה שקר כפול. עומאן לא זזה לכיוון איראן מאז שהוקמה הממשלה החדשה בישראל. מאז ומתמיד עומאן היתה קרובה לאיראן. ב-2013, כשנתניהו היה ראש ממשלה, היו אלה העומאנים שתיווכו בין איראן לבין ארצות הברית. העומאנים גם הציעו באותה עת לנתניהו כי הם יתווכו בין איראן לבין ישראל. הוא סירב.
בנוסף, עומאן לא הודיעה שהיא מבטלת את הליכי הנורמליזציה עם ישראל. למעשה, שר החוץ של עומאן בדר בוסעידי שוחח בטלפון עם שר החוץ החדש יאיר לפיד שבוע אחרי שזה נכנס לתפקידו. משרד החוץ של עומאן גם הוציא על כך הודעה פומבית וצייץ בטוויטר. שר החוץ של עומאן אמנם אמר השבוע כי ארצו לא תהיה המדינה השלישית במפרץ שתנרמל יחסים עם ישראל, אחרי איחוד האמירויות ובחריין, אך היתה זו הפעם השניה שהעומאנים אומרים את זה. בפעם הקודמת זה היה כשנתניהו עדיין היה ראש ממשלה.
בנט לא נשאר חייב. "מה האינטרס הישראלי שלמענו החריב נתניהו את היחסים עם ירדן? אנחנו מתקנים את מערכת היחסים עם הממלכה הירדנית, זה אינטרס ביטחוני לאומי ישראלי", אמר ראש הממשלה. בנט מנה את כשלי ממשלות נתניהו מול ירדן החל מתקרית המאבטח, וכלה בהשבת המובלעות בצופר ובנהריים לידי הירדנים.
למען ההגינות, בכל הנוגע לירדן בנט הרוויח מן ההפקר. הסיבה העיקרית שבעטיה הוא הוזמן בתוך שבועיים לפגישה עם המלך בארמון בעמאן היא כי הוא אינו נתניהו. בפעולותיו האחרונות, ובמיוחד בנושא הסכם המים, הראה בנט רצון לשקם את היחסים עם ירדן.
ההתקפה בנושא ירדן היא הפעם השניה שנתניהו משתמש בנושא מדיניות החוץ כדי לתקוף את הממשלה החדשה. לפני כמה שבועות הוא השתמש ביחסים עם ממשל ביידן לצורך התקפה פוליטית על בנט ולפיד.
נתניהו ודאי לא רווה נחת מההזמנה שבנט קיבל לארמון בעמאן או מהחיבוק שממשלתו מקבלת מממשל ביידן. התנהלותו של נתניהו מזכירה את הבדיחה על החייל שנזרק מקורס טיס וביקש להתגייס לכוחות הנ"מ. כשנשאל מדוע הוא השיב: "אם אני לא טס - אף אחד לא טס". נתניהו רשאי וצריך לתקוף את הממשלה ולנסות להפילה, אבל הכזבים שהוא מפזר בשבועות האחרונים - במיוחד בכל הנוגע לקשרים עם ארצות הברית ומדינות ערב - נראים כמו נסיון לחבל ביחסי החוץ של מדינת ישראל.