בג"ץ אישר את ההפרדה המגדרית במוסדות ההשכלה הגבוהה

העליון עוד קבע כי מדיניות הדרת מרצות מהמסלולים המופרדים הינה הפליה אסורה שיש לבטלה מידית, וכן כי ההפרדה אינה מותרת במרחבים הציבוריים בקמפוסים. בנוסף לכך, המסלולים יפתחו רק לבוגרי החינוך החרדי בתואר ראשון. "יש בכך תרומה לשוויון המהותי"

הרכב מורחב של חמישה שופטי בג"ץ אישר היום (שני) בדעת רוב הפרדה בין המינים במוסדות להשכלה גבוהה. זאת, לשם הגברת השילוב של הציבור החרדי במערכת האקדמית. בג"ץ קבע כי המסלולים המופרדים יהיו פתוחים רק לבוגרי החינוך החרדי הלומדים לתואר ראשון. עם זאת, נקבע כי יש לאכוף את איסור ההפרדה במרחבים הציבוריים בקמפוסים, וכי מדיניות המאפשרת הדרת מרצות ממסלולים שבהם לומדים גברים בלבד מהווה הפליה אסורה של מרצות שיש לבטלה לאלתר. הפסיקה הגיעה בדיון שאוחד מתוך שורה של עתירות.

השופטים עוזי פוגלמן וענת ברון סברו בדעת מיעוט כי החלטת המועצה להשכלה גבוהה ניתנה בחוסר סמכות, ויש לבטל את ההפרדה. מנגד, השופט חנן מלצר, באחד מפסקי הדין האחרונים שהוא מפרסם לאחר פרישתו, מסביר כי בהפרדה המגדרית אין פגיעה בשוויון, בשל כך שהציבור החרדי הוא קבוצת מיעוט שייצוגו בהשכלה הגבוהה נמוך מחלקו באוכלוסייה.

"אין טעם לפגם בפתיחת מסלולים מיוחדים עבור הציבור החרדי, בקביעת תנאי קבלה מיוחדים עבורם, ובעידוד האוניברסיטאות לקבלת תלמידים חרדים באמצעות תקצוב מוגדל, או במלגות מיוחדות עבורו. אדרבה, יש בכך משום תרומה לשוויון המהותי, כך שיינתן ייצוג שוויוני בהשכלה גבוהה לכל חלק וחלק באוכלוסייה", אמר השופט מלצר.

עוד בוואלה!

בג"ץ: הסעיפים המפלים בני זוג מאותו מין והורים יחידניים בחוק הפונדקאות יבוטלו תוך חצי שנה

לכתבה המלאה
"ייצוג שוויוני בהשכלה גבוהה לכל חלק וחלק באוכלוסייה" (צילום: מערכת וואלה!, אייל טואג/הקריה האקדמית אונו)

בנוגע להפליית מרצות קובע מלצר כי "הפגיעה החוקתית היא מוצקה ומשמעותית יותר, ויש בהפרדה משום פגיעה בכבודן של אותן מרצות, אשר נשללת מהן האפשרות ללמד במסלולי הגברים, על בסיס מין בלבד - הבחנה שאיננה רלוונטית לצורכי לימוד והוראה". השופט מלצר הזכיר בדבריו את דבורה השופטת וחולדה הנביאה שעם ישראל כולו, לרבות הגברים, עלו לשמוע תורה מפיהן. בשל הקושי שעלול להתעורר עבור הסטודנטים החרדים, השופט הציע כי הקורסים שיעבירו נשים במסלולים המופרדים לגברים יהיו קורסי בחירה, או שיועברו באופן מקוון.

מלצר עוד הדגיש כי למרות שעל פי ההלכה הדתית לכאורה אין איסור על למידה שלא בהפרדה היכן שלא ניתן ללמוד בהפרדה - עבור רבים בציבור החרדי אותה "מידת חסידות" הפכה לחובה המצויה בליבת אמונתם הדתית. הוא ציין כי יש מקום להתחשב בבחירתם ככזו ה"מבטאת את חופש הדת והמצפון שלהם".

אחת מפסיקותיו האחרונות. השופט מלצר (צילום: ראובן קסטרו)

השופטת ענת ברון סברה בדעת המיעוט כי הנזק הגלום בתוכנית ההפרדה גובר על התועלת שבה: "מטרת תוכנית החומש היא לעודד את השתלבותו של הציבור החרדי בלימודי השכלה גבוהה, ובהתאם להרחיב את השתלבותו בשוק העבודה הישראלי. למטרות אלה נודעת חשיבות רבה - ואולם האמצעי העיקרי שנבחר לצורך הגשמתן הוא משפיל ופוגעני כלפי נשים".

"הנחת המוצא שביסוד תוכנית החומש היא שנוכחות נשים באקדמיה היא 'בעיה' שיש 'לפתור' כדי לאפשר לציבור החרדי לרכוש השכלה גבוהה. מה שמגדיר את הלימודים במסלולי ההפרדה אינו הכישורים והיכולות של הסטודנטיות והסטודנטים - אלא המין של הנשים, ו'הסכנות' שגופן מציב בפני גברים", השופטת ברון ביקרה.

"בג"ץ העניק היום תקווה לחברה הישראלית". אונ' תל אביב (צילום: ארז מיכאלי)

אחת מהעתירות הוגשה בידי ד"ר יופי תירוש, פרופ' אביעד קליינברג, פרופ' חנה הרצוג ומרצים מאוניברסיטאות נוספות המתנגדים להפרדה בלימודי תואר שני ובקמפוסים שאינם ייעודיים לסטודנטים חרדים. תירוש אמרה בתגובה לפסיקה: "בג"ץ העניק היום תקווה לחברה הישראלית. פסק הדין מפסיק את הפגיעה בשוויון ההזדמנויות של מרצות. מסומן פה עקרון חשוב: שילוב חרדים הוא מטרה חשובה, אך לא במחיר הפגיעה בשוויון".

אל עתירה זו הצטרפה האגודה לזכויות האזרח. עו"ד דן יקיר, יועמ"ש האגודה, מסר בתגובה לפסק הדין: "טוב עשה בג"ץ כאשר קבע כי אין לעצום עיניים אל מול אפליית המרצות שנמנע מהן ללמד סטודנטים. יחד עם זאת, פסק הדין מעביר מסר מסוכן לפיו הדרת נשים ממרחבים ציבוריים היא לגיטימית. שילוב החרדים בחברה הוא יעד ראוי, אולם לא ניתן להשיג אותו באמצעות הפרדה מגדרית והדרת נשים מהמרחב הציבורי".

העתירה השנייה היתה של פורום קהלת, שביקש לאפשר לימודים נפרדים לא רק לחרדים - אלא לכל מי שדורש.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully