המספר העצום, הלא נתפס של מכוניות חדשות שעלו על הכבישים בששת החודשים הראשונים של 2021 הוא חבית חומר נפץ ואסון התחבורה הבא של ישראל. אותם 189,870 כלי רכב חדשים הולכים להצטרף למצעד העגום, היום יומי של טורי מכוניות הלכודות בלימבו הפקקים של המדינה.
שתי ישויות מחייכות למראה המספרים האלו - יבואניות הרכב והמדינה. לראשונות קשה לבוא בטענות, הן מצייתות לחוק הראשון והראשי של כלכלה - היענות לביקוש, וזה שובר שיאים במדינה, בניגוד לכל היגיון כלכלי או ציבורי. המרוויחה השנייה מהגאות המשתוללת היא המדינה, שמכניסה על פי ההערכות 40 מיליארד שקלים בשנה מתחבורה. זהו מספר שמקפל בתוכו את ההכנסות הישירות ממיסוי כלי הרכב (שבניכוי הטבות מס לכלי רכב חשמליים, הינו מהגבוהים בעולם), הכנסות מחלפים, טיפולים, אגרות רישוי ודלק.
את שני אלו מזינה ההתמכרות הקשה, הנרקוטית, של הישראלים למכוניות החדשות, כמו גם העובדה שכל העסק הזה מכניס המון כסף לקופת המדינה, בטח בתקופת גרעון כלכלי. עם זאת, מדובר בנחמה קטנה מאוד כשמבינים את המחיר האמיתי של האבסת הכבישים במכוניות, ברמה שכבר שנים אינה תואמת את הקיבולת שלהם.
על פי דוח של ה-OECD על התחבורה בארץ, ישראל היא מהמדינות בהן יחס ק"מ כביש לנפש הוא נמוך מהממוצע, אולם באותם מעט קילומטרים המכוניות הצפופות מכסות יותר שטח. נתונים דומים עולים מהדוח האחרון שפרסם מרכז המחקר והמידע של הכנסת ב-2019.
קל להבין וקשה להאשים את מי שבוחרים פעם אחר פעם במכונית הפרטית. האשראי והמימון ניתנים ברוחב לב על ידי הבנקים, הריביות נמוכות, הכסף ששורף בכיס אחרי שבוטלה שוב החופשה השנתית והמשכנתאות הוקפאו לחצי שנה. נסיעה בתחבורה הציבורית היא תענוג מפוקפק. המדינה מתנכלת לרוכבי הדו-גלגלי, אחד הפתרונות המיידים לזוועה התחבורתית, ומיום ליום גואה מספר הנפגעים על דו-גלגלי בשל ליקויי תשתיות, אכיפה לא אפקטיבית ואווירת ההפקרות בכבישים.
יסודות חוסר ההבנה של איך לצמצם עומסי תנועה נמצא ב-DNA הבסיסי של תכנון שכונות המגורים בישראל - אלו פורסות שכונות לווין למגורים בלבד, מנותקות ממרכזי מסחר מקומיים, מה שרק מחריף את התלות במכונית הפרטית על מנת לנסוע לסופרמרקט. אותן שכונות מנוקזות לכבישי כניסה ויציאה לא מספקים ופוקקים אותן בשעות הבוקר. מחד מעסיקים המעניקים לעובדיהם הטבות רכב צמוד מקימים חניוני ענק במשרדים, ומאידך עובדים המשלמים סכומים גבוהים ולא רואים את ההיגיון "להעמיד" מכונית ששורפת להם כסף, בין אם היא בתנועה או בחניית הבית.
התוצאה של המצב מתבטאת במספרים שאנחנו רואים כעת של מסירות רכב חדש. גם אם לא תישמר המגמה הזו להמשך השנה, והיא לא (בשל משבר השבבים, בשל ההאטה ברכישות ברבעון האחרון של השנה וגורמים נוספים), אנחנו כבר בנקודה שהיא הרבה אחרי הדקה ה-90.
החיוך המסופק של קוני המכוניות החדשות מריח הניילונים יימחק מהר מאוד כשהם יצטרפו לטור הארוך של כלי הרכב שישרוף להם את הזמן, הכסף והבריאות. הרכב שלכם הוא לא הפתרון - הוא הבעיה.
סיכום החציון הראשון של מסירות רכב חדש בישראל
נצרף שש תובנות על שוק הרכב המקומי, שיותר מכל יעציבו אתכם, לאור נתוני החציון הראשון של 2021. גם הפעם הנתונים מגיעים מאמיר ווינשטוק, מייסד אתר קארזון ואשף הדאטה בכל מה שקשור למספרים האמיתיים של שוק הרכב המקומי.
1. מה שעולה ומה שיורד
מתחילת השנה נמכרו בישראל 189,870 מכוניות, עלייה של 54% ביחס ל-2020. אולם, שנת 2020 הייתה שנה בעייתית בשל מגיפת הקורונה. ב-2019 נמכרו במחצית הראשונה של השנה כ-158,000 כלי רכב, עדיין קפיצה של כ-17 אחוזים ביחס אליה. האופטימיים יגידו שיש סיכוי להגיע ללמעלה מ-300 אלף מכוניות חדשות בישראל השנה. אגב, הנה מספר שרק אצלנו תוכלו לשמוע: אל מול אותם 190 אלף כלי רכב חדשים, נגרעו ממצבת כלי הרכב בישראל כ-50 אלף כלי רכב, ליתר דיוק - 51,384 מכונית.
2. טסלה: לא להסתנוור
נערת הפוסטר של שוק הרכב הישראלי בחציון הראשון של 2020 היא ללא ספק טסלה. היצרנית האמריקנית נכנסה בסערה בפברואר 2021 עם מודל מכירה שונה לחלוטין, מההזמנה באתר, שקיפות במחיר, ביצועים במחיר שובר שוק וכמובן הייפ היסטרי שמחפה על חבלי לידה ובעיות איכות ושירות. ובכל זאת, עם כמעט 1,900 מכוניות, מדובר במכונית הנמכרת ביותר ביוני לפני טויוטה קורולה ויונדאי איוניק. אולם, צריך לקחת דברים בפרופורציה - טסלה מגיעה ב"פעימות", ולצד חודש כזה ישנם חודשים ללא אספקת מכוניות כלל. בסיכום החצי שנתי, עם 2,912 כלי רכב, היא עדיין אחת מהפתעות השנה, אבל נמצאת במקום ה-19 הכללי בדירוג הדגמים.
3. אנחנו הופכים לירוקים
אחוז המכירות של כלי רכב חשמליים הוא לרוב הנמוך מבין סוגי הרכבים הנמכרים, אבל ביוני השנה הוא עקף את אחוז המכירות של רכבים היברידיים פלאג אין ועמד על 7.1% מכלל המכירות. מנועי בנזין עדיין מובילים בראש עם כמעט 57% מהמסירות, אבל התחרות תתגבר בחודש-חודשיים הקרובים עם כניסתם של דגמים חשמליים חדשים ומבטיחים כמו יונדאי איוניק 5. גם שוק הליסינג לא צפוי להישאר מחוץ לחגיגה.
4. כולם נהנים מהעלייה
כפי שחזינו בעבר, היבוא המקביל והזעיר נמצא במגמת עלייה מתמשכת. בערוץ זה נמכרו מתחילת השנה כ-5,300 רכבים, והיבואנים האלו צפויים לעבור החודש את מספר המכירות שהיו בכל בשנת 2020: קצב גידול משמעותי יותר מהיבוא הרשמי לישראל. המחיר הממוצע (במונחי מחירון) עדיין גבוה ועומד על מעל ל-310 אלף שקלים, לעומת 166 אלף "בלבד" ביבוא הרשמי לישראל. אם כי יש לזכור שחלק גדול מכלי הרכב האלו שייכים למותגי יוקרה.
טויוטה מובילה את המכירות ביבוא המקביל עם מעל ל-2,300 רכבים בחצי השנה הראשונה, במקום השני מרצדס עם כמעט 1,050 רכבים ובמקום השלישי ג'יפ עם מעל ל-500 כלי רכב. במקום הרביעי מצטרפת חדשה יחסית ביבוא המקביל: סקודה, עם כמעט 260 מסירות מתחילת השנה, וזה קורה לא רק עם גרסאות שהיבואן הרשמי לא מייבא כמו סופרב ואוקטביה פלאג אין, אלא גם עם דגמים שטרם הגיעו כמו האניאק החשמלי.
5. אין הנחות
כשהביקוש משתולל, ובכל העולם נרשמים חוסרים אדירים בכלי רכב כתוצאה ממשבר השבבים - אין סיבה שמישהו לא יפיק מזה רווח. המוטיבציה של היבואניות להעניק הנחות או לצאת במבצעים הולכת ונעלמת. לא רק שמספר ההנחות שפורסמו קטן, גם ההנחות הממוצעות ברכבי האפס קילומטר קטן, מכמעט 16,700 שקלים בממוצע בינואר השנה, לפחות מ-15,200 שקלים ביוני - ירידה של כ-9% בהנחות הממוצעות.
6. ההפתעה הכפולה של טויוטה
שוק המוניות ה"שקוף" בדרך כלל מספק בחציון הזה תובנה מעניינת. אחרי שנים של דומיננטיות של סקודה ומרצדס, יש שחקנית חדשה שהולכת ותופסת תאוצה - טויוטה. דגמי היצרנית היפנית מתברגים למקום השני במספר כלי הרכב שעלו לכביש כמוניות. ועוד נתון מעניין - כמעט 70% מתוכם הגיעו ביבוא מקביל ורק כ-30% דרך היבוא הרשמי. היבואן המוביל הוא אוטופויינט עם כ-210 מסירות בחצי השנה הראשונה, לעומת כ-120 של היבואן הרשמי.