"מצליחים גם לעבוד וגם ליהנות": בני הנוער במרוץ אחר עבודה בחופש הגדול

כמחצית מבני הנוער בישראל עובדים בחופשת הקיץ, כשהתחומים הנפוצים הם בענפי המזון, הביגוד וההדרכה. לפי דוח של מרכז המחקר והמידע בכנסת, 7% מהם מסייעים כלכלית למשפחתם בשכר אותו הם מרוויחים. חלק מצליחים גם ליהנות: "מצאתי עבודה שמאפשרת לי להיכנס לאופרה בחינם"

כמדי שנה, בני נוער רבים מחפשים כעת עבודה לחופש הגדול. לפי סקר של תנועת הנוער העובד והלומד כ-450 אלף בני נוער - כמחצית מבני הנוער בישראל עובדים, בדרך כלל כמוכרים בחנויות, מדריכים בקייטנות, בייביסיטרים וכן בגני הילדים ובענף המזון. לפי דוח חדש של מרכז המחקר והמידע, 7% מבני הנוער העובדים סיפרו בסקר כי השכר שהם מרוויחים מסייע כלכלית למשפחתם. בני נוער אחרים סיפרו שהשכר מיועד למימון לימודים ורישיון נהיגה, לחיסכון או לקניות ובילויים.

הילי גרינברג, בת 16 מתל אביב, עובדת כבר שלושה שבועות בשתי עבודות, אחת בתור פיקולו בבית קפה והשנייה בתור מוכרת בחנות בגדים: "הלכתי ברחוב ושאלתי אם צריך עובדים", סיפרה, "זו לא עבודה ראשונה שלי, אני עובדת מגיל 14. היה לי ריאיון רק בבית הקפה, רצו לראות שאני רצינית. השכר שלי בבית קפה הוא 35 שקל לשעה ובחנות בגדים 30 שקל לשעה".

"כרגע אני לא משתמשת בשכר", הסבירה, "אני חוסכת לטיסה לחו"ל עם חברות. רוב החברים שלי עובדים, אני חושבת שתמיד נמשכתי לחברים עצמאים שעובדים בשביל הרצונות שלהם".

עוד בוואלה!

הצעות עבודה לבני נוער בחופש הגדול

לכתבה המלאה
"חוסכת לטיסה בחו"ל עם חברות". הילי גרינברג (צילום: מערכת וואלה!, אתר רשמי)

הילי סיפרה כי היא מצליחה לשלב את העבודה יחד עם הנאה מהחופש הגדול. "אני עובדת ארבע-חמש משמרות בשבוע ותמיד משאירה את הסופ"ש ריק בשביל להיות עם חברים. גם בכל סוף משמרת אני נפגשת עם חברים או שהם באים לבקר אותי בבית הקפה", אמרה.

גם עמרי לויתן, נגן צ'לו בן 18 מתל אביב, עובד כסדרן באופרה הישראלית. "מצאתי עבודה שבה אני מקבל כניסה לאופרות בחינם", מתגאה לויתן. "זו העבודה הראשונה שלי, אני עובד שם חודשיים, חוסך לרישיון נהיגה". לדבריו, "השכר לא שעתי, אני מקבל 125 שקל למשמרת. שמעתי על העבודה דרך חברה מעולם המוזיקה הקלאסית, היא סיפרה לי שמחפשים, היה לי ריאיון עבודה, נפגשתי עם המנהל ואז והתחלתי לעבוד".

"מצאתי עבודה שבה אני מקבל כניסה לאופרות בחינם". עמרי לויתן (צילום: באדיבות המצולמים)

עמרי מוסיף שהוא מרוצה מהעבודה שמצא: "אני נהנה מהעבודה, אני נהנה לעזור לאנשים למצוא את מקומות הישיבה ואז אני רואה את האופרות, זה ממש נחמד. אנשים שם אחלה ואני בינתיים נהנה". גם הוא אומר כי הוא מצליח לשלב את העבודה וליהנות גם מהחופש הגדול. "יש הרבה שעות ביממה ואפשר לא לעשות שום דבר. אני מצליח לשלב, אני קובע מתי המשמרות שלי וזה בדרך כלל בערב, אז זה ממש סבבה. אני מתגייס בסוף אוקטובר ואשרת כמוזיקאי מצטיין. בזמן הצבא אעשה תואר, אז לא בטוח כמה אוכל לעבוד בזמן השירות".

אז איך עוברים את ריאיונות העבודה? "בני הנוער צריכים להבין, מה שקובע בכל סיטואציה חברתית זו שפת הגוף וטון הדיבור. התוכן של השיחה הוא רק 7% מהרושם שנוצר עליכם. לעומת זאת, הטון 38% ושפת הגוף 55%", מסביר מורן קלפר, מרצה ויועץ לשפת גוף, שמספק כמה עצות לבני נוער המתכוננים לריאיונות עבודה. "זה בסדר לתכנן מה תרצו לומר בריאיון, אבל יותר חשוב איך לומר".

"בכל סיטואציה חברתית - מה שקובע הוא שפת הגוף". מורן קלפר (צילום: מערכת וואלה!, באדיבות המצולם)

"ראשית, חשוב ליצור קשר עין עם המראיין, לפחות ב-50% מזמן השיחה. זה דבר שאנחנו לא רגילים אליו, בעיקר בני הנוער שרגילים למסכים ופחות לאינטראקציות בין אישיות. מומלץ להתאמן על זה לפני הריאיון, ליצור קשר עין במשך 50% אחוז מזמן שיח עם אנשים מוכרים. מחקרים מוכיחים שקשר עין יוצר חיבור ואמון בין אנשים", הוא אומר.

"שנית, לגבי הדיבור: בני נוער הנוטים לדבר מהר צריכים להאט את קצב הדיבור", הוא מוסיף. "לקחת נשימות ארוכות ולפתוח את הפה יותר. מה שקורה הוא שאנחנו מתרגשים ורוצים להספיק לומר את כל מה שרצינו או לחלופין רוצים לסיים את הריאיון מרוב התרגשות. קצב דיבור איטי, לא איטי מדי, יוצר רושם שאנחנו רגועים יותר".

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully