חברי הכנסת - תלמדו לדבר, אשפוז זו לא קללה

קריאתו של ח"כ אמסלם לח"כ טופורובסקי, "לך תתאשפז", מצטרפת לאינספור אמירות חביבות על נבחרינו. הבעיות הן הזילות בשימוש לא הולם במונחים מקצועיים, ויתרה מזאת - הפגיעה והעלבון כלפי המטופלים ובני משפחותיהם מתוך כוונת זדון מרחיקות אותן מפנייה לקבלת טיפול או עזרה

צבי פישל

קריאתו של ח"כ דוד אמסלם (הליכוד) לח"כ בועז טופורובסקי (יש עתיד), "לך תתאשפז", מצטרפת לאינספור התייחסויות פסיכיאטריות שכל כך חביבות על נבחרינו. אציין רק את ה"הדלפה" שהשר בני גנץ נעזר בטיפול נפשי ואולי גם בתרופות פסיכיאטריות ואת אבחונו של השר ליברמן את ראש הממשלה לשעבר בנימין נתניהו כי הינו פרנואיד. אמירות אלה ניתן לצרף לפרסומת על מזגן שבו רותם סלע "מוטרדת מקולות" ולקביעה כי הורות הומוסקסואלית אינה טובה לילד.

אמירות מסוג זה חורות לי משתי סיבות. הראשונה היא הפגיעה והעלבון המוטחים במטופלים פסיכיאטרים ובבני משפחותיהם והשניה היא הזילות בשימוש לא מקצועי ולא הולם במונחים מקצועיים מתחום הפסיכיאטריה, תחום רפואי הדורש למידה ממושכת והתמחות ארוכה.

עוד בוואלה!

MR. Something lounge - יפני בחליפה ביפו העתיקה

מערכת zap rest
לכתבה המלאה
מושגים רפואיים מנוצלים על ידי כל אדם בעל כוונת זדון. אמסלם מגדף את טופורובסקי, אתמול (צילום: מערכת וואלה!, דוברות הכנסת)

הפגיעה מייחסת ליריב שאינך מסכים עמו או עם דעותיו הפרעה או מחלה פסיכיאטרית. מכאן ניתן להסיק שהמאשים מצרף את יריבו הפוליטי לקהל המטופלים, מייחס להם אבחנה פסיכיאטרית ושולח אותם לאשפוז או לאשפוז כפוי. כפסיכיאטר אני נמנע מלתת אבחנה לאדם שלא בדקתי אותו בדיקה מדוקדקת ולא אספתי את מירב הפרטים עליו, וזאת אחרי כמעט שלושים שנות ניסיון כמומחה בפסיכיאטריה.

אני וחברותיי וחבריי למקצוע מפנים לאשפוז או מקבלים לאשפוז מטופלות ומטופלים הזקוקים לטיפול רפואי, שבשל מחלתם אינם יכולים להישאר במסגרת הטבעית שלהם, בין אם בשל מסוכנות לעצמם או לאחרים ובין אם בשל מצוקה גדולה וקושי ביכולת ההתארגנות והשיפוט. ברור שאשפוז איננו ענישה, הגלייה או הרחקה של אדם מסיבות פוליטיות, כפי שנהוג במשטרים חשוכים.

האמירות המסוכנות הללו נחוות בקרב המטופלים ובני משפחותיהם כאמירות גנאי, כקללה, ומרחיקות אותן מפנייה לקבלת טיפול או לעזרה זאת כמובן בנוסף לעלבון הצורב והכואב.

בווידאו: עימות בין ח"כ דוד אמסלם לח"כ בועז טופורובסקי בוועדה המסדרת בכנסת (צילום: ערוץ הכנסת)

הסיבה השנייה היא הזילות בה משתמשים במינוחים פסיכיאטרים. המחלות הפסיכיאטריות הן מחלות של המוח, ממש כמו מחלות נוירולוגיות. הרפואה גדושה במחלות הנובעות מפגיעה באיבר זה או אחר וישנם סוגי טיפול רבים, בדיקות מגוונות ותופעות כאלה או אחרות. אף מקצוע לא "זכה" לכך שהמונחים המקצועיים שלו יהיו לנחלת הכלל ויהיו ברות שימוש לכל אדם.

למה זו בעיה? ראשית, מפני שהשימוש מונע מכוונות זדון, ושנית, כשהדבר גורם לאדם להימנע מטיפול או לקבל טיפול לא נכון. התחושה והמסר שמתקבלים על ידי מטופלים פסיכיאטרים רבים הוא "יש לי נפש ואני יודע כיצד להתנהל איתה, אני יודע שהפעם אצליח לא להיכנס לדיכאון/פסיכוזה/חרדה". זוהי תגובה המביאה את מטופלינו להימנע מפניה לעזרה ולקבל טיפול הולם.

לכולנו יש לב וריאות, כליות ובלוטת תריס, אולם הקרדיולוגים, רופאי הריאות, הכליות והאנדוקרינולוגים לא נזקקים, כחלק מחיי היומיום שלהם להסביר למטופליהם כי מחלתם, הנובעת מפגיעה במוח, זקוקה לטיפול ושהדבר, לצערנו איננו בשליטתם. לתוך אותה "הבנה" מוטעית מועדים לפעמים מנהיגינו ה"מאבחנים" ו"שולחים" לטיפול או לאשפוז. אנו רואים ביומרנות זו חלק משמעותי ביצירת הסטיגמה והסייניזם (ההשלכות המפלות הנובעות מהסטיגמה).

ברור שאשפוז איננו ענישה, הגלייה או הרחקה. מרכז בריאות הנפש גהה (צילום: יותם רונן)

השנים של סוף המאה הקודמת התאפיינו בתנועה של "תקינות פוליטית", תנועה שדרשה מאיתנו להרהר ולחשוב על שימוש פוגעני במילים. מילים שהיו שגורות כמו "שמן", "גמדה" "כושי", "הומו" וכו' נעלמים אט אט מהשיח היומיומי ובוודאי משימוש במשכן הכנסת או באמצעי התקשורת. המושגים "משוגע", "חולה נפש", "פרנואיד" ועוד עדיין קיימים איתנו ומנוצלים על ידי כל אדם בעל כוונת זדון.

אין בדברי בכדי למנוע שיח פוליטי או התכתשות בין יריבים. אינני שולל ביקורת על התנהלות או על דעות. הנפש, כן הנפש, היא הגורמת לחברה להיות מגוונת ומעניינת, היא המאפשרת לנו כקהילה אנושית לשרוד ולהתפתח, לכן גם מתעוררות מחלקות בין אנשים הרואים את המציאות או את הסכנה בצורה אחרת. ראוי וכדאי להתווכח אבל הוויכוח אינו מצדיק פגיעה באנשים שכל "חטאם" הוא בהיותם חולים או שונים.

על מנת לשנות את השיח יש צורך בלמידה ובהתפתחות. טוב יעשו חברי הכנסת, השרים ויועציהם אם ירחיבו את הלימוד, הידע וההיכרות עם התחום, שכל כך מסקרן, כל כך מעורר חרדה ובעיני התחום הכי יפה וחשוב.

אני וחבריי נשמח לפתוח בפניכם ובפניכן צוהר לעולם זה, פתיחת הצוהר תועיל לכולנו ובעיקר לאנשים הנמצאים במקום שהחברה איננה אוהבת להביט בו ושהחברה שלנו מזניחה ומפלה שנים כה רבות.

ד"ר צבי פישל הוא היו"ר היוצא של איגוד הפסיכיאטריה בישראל

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully