הפרקליטות פנתה היום (ראשון) לבית משפט השלום בחיפה בדרישה לגזור יותר משלוש שנות מאסר על השחקן משה איבגי, שהורשע בעבירות מין. סניגורו של איבגי, עו"ד מיכאל כרמל, ביקש שעונשו יעמוד על עבודות שירות בלבד. "הוא עובר גיהנום בחודשים האחרונים", אמר. "הוא לקח אחריות על המעשים שלו והביע חרטה".
לפני כשלושה חודשים קיבל בית המשפט את ערעור המדינה והרשיע את איבגי בכל עבירות המין שיוחסו לו בכתב האישום המקורי. זאת, לאחר שהשופטים אברהם אליקים, ארז פורת ותמר נאות פרי דנו בערעורים שהגישו פרקליטות מחוז חיפה ועורך דינו של איבגי, כרמל, על פסק הדין של השופט זיו אריאלי בבית משפט השלום בעיר בינואר אשתקד בו הורשע איבגי בשני מעשים מגונים באישה שעבדה עמו ב-2012.
במסגרת הפרשה שנחשפה בוואלה! בפברואר 2016, ובגזר הדין שהוטל עליו בחודש יולי, על איבגי נגזרו שישה חודשי עבודות שירות, שישה חודשי מאסר על תנאי ופיצוי לאותה אישה בסך עשרת אלפים שקלים. זאת לאחר שזוכה מחמת הספק בשני אישומים של מעשים מגונים והטרדה מינית מצד שתי מתלוננות נוספות. בעניינה של מתלוננת נוספת, הפרקליטות חזרה בה מהאישום במהלך המשפט.
המשמעות היא שהתיק בעניינו של איבגי חוזר לבית משפט השלום שיגזור את עונשו, לאחר ששוב יישמעו טיעונים לעונש. בהליך הקודם שהסתיים בהרשעה בשני מעשים מגונים באשה אחת דרשה הפרקליטות 15 חדשי מאסר בפועל. במענה לשאלת וואלה! אמרו התובעות עורכות הדין מאיה יוזבגי, אורלי רוזנטל והילה כץ, כי "יש עכשיו עבירות חדשות ומטבע הדברים העמדה שלנו תהיה יותר קשה".
האירוע הראשון בו הורשע השחקן משה איבגי בן ה-67 התרחש באוגוסט 2012, בו בשתתף איבגי בצילומים לסרט שנערכו באולפן בבת ים יחד עם המתלוננת א', הצעירה ממנו ב-30 שנים.
על פי הכרעת הדין, באחד מימי הצילומים, כשא' ישבה בפינת הקפה, ניגש אליה איבגי מאחור, וליטף אותה מתחת לחולצתה ללא התראה מוקדמת. לתמיהתה אודות מעשיו הוא השיב: "הפרצה קוראת לגנב". באירוע השני, במהלך צילומי סדרת טלוויזיה מאוחר יותר באותה שנה, נצמד איבגי אל א', חיבק אותה בחוזקה ולחש דברים באוזנה.
בגזר הדין כתב השופט זיו אריאלי כי איבגי "כשל מלהציב לעצמו גבולות, לכבד את זולתו, ולאפשר לעובדים 'זוטרים' ממנו מרחב אישי מוגן ובטוח. זאת, תוך ניצול מעמדו הבכיר בהפקות ועל סט הצילומים, ותוך הבנה או ציפייה כי נפגעת העבירה תיאלם דום ותחריש נוכח הפגיעה בה".
הוא הוסיף כי ניתן אולי לשער ולהבין שהרגיש שקיימת "תחושת חופש בתעשיית הקולנוע והתיאטרון", אך הדגיש כי "המעמד הבכיר של הנאשם בתעשיית הבידור אין בו כדי להצדיק או לאפשר שליחת ידיים, ליטופים, הערות מיניות, חיבוקים מיניים, דברי זימה".