הדברים החשובים באמת

איזה כיף שיש גיבור לאומי! במיוחד אם הוא מת, ועוד יותר אם הוא מת "בשירות האומה". מה, הוא גם היה טייס? בכלל זקפה 30 ס"מ. ושיואו, איזה יפה הוא היה. בתוך כל הפסטיבל שהתחולל סביב מותו הטראגי של אל"מ אילן רמון במעבורת החלל קולומביה, נעלמה כמעט לחלוטין ידיעה הרבה פחות סקסית, אבל חשובה בערך פי מיליון לחיים שלנו - הזיהום חסר התקדים של חוף תל אביב, בעקבות פיצוץ בצינור ביוב.

לפני שאתם מתעטפים בדגל דמוי טלית ומוציאים עליי דין רודף, תחשבו על זה רגע: עם כל הכבוד לאסונה של המשפחה, שנאלצה לחוות את אבלה באופן הכי לא אישי שאפשר, במה בדיוק היו החיים שלכם משתנים אילולא המריא אילן רמון למשימתו בחלל? או אילו נחת בשלום? נאדה. בובקעס. אפילו לא כזית. הזרמתם של מיליוני קוב סחי וטינופת היישר לחופי תל אביב, לעומת זאת, תשפיע על חייהם של מיליוני ישראלים באופן דראסטי.

דבר ראשון, אם דגים מהווים חלק מהתפריט שלכם, רצוי מאד לחשוב פעמיים במשך החודשים הקרובים. גם ככה כבר אין כמעט דגים בחוף המזרחי של הים התיכון (לא מעט בזכות התנהגותה השערורייתית של דמוקרטיה נאורה אחת). אם אתם מאמינים שהדייגים פשוט יימנעו מלהתפרנס ויקפידו למכור רק סחורה נקייה, שנתפסה הרחק מהאזורים הנגועים, יש לי גשר נחמד מעל הירקון למכור לכם.

דבר שני, אם אתם ישראלים מהסוג שנוהג ללכת לים בקיץ, ואתם גרים באזור המרכז - גם מזה תשכחו. רק בעוד חודשיים יצליחו הגאונים שמנהלים את השפד"ן (הביוב המשותף של איגוד ערים גוש דן) למצוא לשפכים פתרון שיאפשר להפסיק את הזרמתם לים. חודשיים תמימים של טינופת מרוכזת פירושם שבמשך חודשים רבים לאחר מכן עדיין ידמה חוף בוגרשוב לאסלה בבית סבא לאחר חמין של שבת, לפני הדחה. מי בא לשחות?

(ולא, זה לא פינוק. חוף ים נגיש וחופשי מרעלים הוא צורך קיומי בעיר כמו תל אביב).

דבר שלישי, אם אתם גרים בטווח קילומטר או שניים מחופי תל אביב, צפו לכל מיני תסמינים לא ברורים, אבל מזיקים מאד, שייקשרו בסופו של דבר לנוכחותם של חומרים רעילים בכל משב רוח מרענן מהים. קחו אוויר.

בנוסף לכל זה, יש עוד צינור אחד, ממש במרכז העיר, שנמצא על סף קריסה. אם הוא הולך, לא רק הדגים ישחו בחרא. ואם נדמה לכם שלרשויות המוסמכות יש פתרון לזה (מעבר ל"נחזיק אצבעות ממש חזק") אז יש לי עוד גשר למכור לכם.

אז מילא אם כל אובססיית רמון הזו, עם ההתפרצויות הרגשיות והטפות המוסר לכל מי שלא מזדקף לדום מתוח, היתה מובילה למודעות חדשה לעניין החלל (שם, כך אני משוכנע, נמצא עתיד המין האנושי). במקרה כזה אפשר היה לומר שלפחות יוצא מזה משהו. אבל בכל אורגיית האבל הזו לא מצאתי כמעט שום אזכור לכך, אלא רק לכבוד הלאומי שהביא לנו אל"מ רמון. כבוד, אדון תושיה.

אבל בעצם, למה אפשר לצפות מעם שכרגע גמל לממשלה הגרועה בתולדותיו בניצחון היסטורי והיסטרי? סליחה, שכחתי עם מי אני מדבר. ימשיכו כבודם עם האוננות הלאומנית. וזה שהזיהום בים יוביל, בוודאות גמורה, למקרי מוות ומחלה רבים בהרבה מהתפוצצות המעבורת, ושהמתים והחולים יהיו אנשים מתוך הקהילה שלכם, ולא איזה "גיבור לאומי" שהמדיה והממסד תפרו לכם? זה לא משנה, הרי הם מן הסתם לא יהיו טייסים.