נשיא ארצות הברית ג'ו ביידן אישר הלילה (שישי) חוק שהופך את היום לציון תום העבדות לחג לאומי חדש. בטקס חגיגי שהתקיים בבית הלבן, הנשיא הדמוקרטי הדגיש את החשיבות של אמריקה להכיר בהיסטוריה, גם כשמדובר בהיסטוריה מבישה.
החוק, שעבר ברוב מוחץ בבית הנבחרים ביום רביעי אחרי שאושר פה-אחד בסנאט, מציין את היום ב-1865 שבו גנרל מצבא הפדרציה עדכן קבוצה של עבדים בטקסס שהם שוחררו שנתיים קודם לכן אחרי הצהרת השחרור של אברהם לינקולן במהלך מלחמת האזרחים. קידום החוק קיבל תנופה מחודשת בעקבות הרצח של ג'ורג' פלויד לפני כשנה.
"אומות גדולות לא מתעלמות מהרגעים הכי כואבים שלהן", אמר ביידן לפני שאישר את הפיכת ג'ונטינת' (הלחם באנגלית של 19 ויוני) לחג פדרלי, לאחר שעבר בקונגרס. "אומות גדולות לא בורחות. אנחנו מתמודדים עם הטעויות שעשינו. ואנחנו זוכרים את הרגעים האלו, ומתחילים להירפא ולהתחזק". לפני שחתם רשמית על החוק, הוסיף ביידן: "אני בסך הכול נשיא כמה חודשים, אבל אני חושב שהרגע הזה יהיה מהמכובדים ביותר שיהיו לי כנשיא".
סגניתו קמלה האריס, האישה השחורה הראשונה בתפקיד, אמרה לנוכחים בטקס כי "התכנסו כאן, בבית שהוקם על ידי עבדים. אנחנו נמצאים ליד המקום שבו הנשיא אברהם לינקולן חתם על הצהרת השחרור. ואנחנו כאן כדי להיות עדים לנשיא ג'ו ביידן קובע את ג'ונטינת' כחג לאומי. עברנו הרבה, ויש לנו עוד הרבה לעבור, אבל היום זה יום חג".
בטקס בבית הלבן נכחו 80 חברי קונגרס, מנהיגי קהילה ופעילים, בהם אופל לי בת ה-94, שבמשך עשורים נאבקה כדי להפוך את ג'ונטינת' לחג פדרלי. יהיה זה החג ה-11 המוכר על ידי הממשל הפדרלי, והאחרון שמתקבל מאז חג מרטין לותר קינג לפני כ-40 שנה. משרד משאבי האנוש בממשל האמריקני הודיע כי עובדים פדרלים יצאו לחופש כבר היום, מאחר שהחג יצויין מחר.
העבדים האפריקנים הראשונים הובאו בכוח בספינות של מתיישבים אירופים אל המושבות הבריטיות באמריקה, שלימים יהפכו לארצו הברית, במאה ה-17. מיליונים מהם הוחזקו כעבדים בואפן חוקי עד שעבר התיקון ה-13 לחוקה ב-1865.
ביידן וחברי המפלגה הדמוקרטית נתונים תחת לחץ להגיב לחקיקה שמקודמת בכמה מדינות הנשלטות בידי הרפובליקנים, ושלפי פעילי זכויות אזרח נועדה לדכא את הצבעתם של מיעוטים, ולהרג חסר הפרופורציות של שחורים בידי שוטרים.