בלי נתניהו ההסכמים עם מדינות המפרץ צפויים דווקא לפרוח

בהיעדר הוטו של נתניהו על ביקורי שרים, סביר שבחודשים הקרובים יעשו את דרכן מישראל למפרץ שורת משלחות ממשלתיות רמות-דרג, על מנת לצקת תוכן ביחסים. בנוסף, ארה"ב בהנהגת ביידן מחויבת גם היא לקידום היחסים, כמהלך שניתן למנף אותו גם לשיפור יחסי ישראל והפלסטינים

נמרוד גורן

מה יהיה עכשיו עם הסכמי אברהם, שואלים בדאגה בקהילה הבינלאומית בעקבות כינונה של הממשלה החדשה. הסכמי הנורמליזציה שחתמה ישראל עם איחוד האמירויות ובחרין נתפסים בעיני רבים בעולם כהישג אישי של שני ה"לשעברים" - טראמפ ונתניהו, שלכאורה לא היה יכול לקרות בלעדיהם. האם ישרדו ההסכמים בהיעדרם, הם תוהים כיום.

לא רק שישרדו. הסכמי אברהם יוכלו כעת לפרוח ולהגיע לשיאים חדשים. נתניהו מילא תפקיד מרכזי בהגעה להסכמים ובחתימה עליהם, אך התנהלותו בחודשים שחלפו מאז הגבילה את מימוש הפוטנציאל האדיר שבהם. הנורמליזציה הגיעה לא רק בזכות מהלכי ראש הממשלה, אלא כתוצאה של עבודה מדינית מאומצת, שקטה ורבת-שנים, שהחלה עוד לפני כהונת נתניהו, ושהתקדמה בהדרגה ובבטחה לאורך כל העשור שחלף. היו אלו משרד החוץ וגורמי מודיעין שהוסיפו נדבך על נדבך ביחסים; היו אלו אינטרסים משותפים - בביטחון, בכלכלה, במדע ובמחקר - שקירבו את ישראל ומדינות המפרץ; והייתה זו החלטה אסטרטגית באיחוד האמירויות שנרמול יחסים עם ישראל הכרחי למימוש השאיפות האמירתיות מרחיקות הלכת באזור ובקהילה הבינלאומית. טראמפ ונתניהו מילאו את חלקם, ובהצלחה, אבל המהלך היה גדול מהם.

לאחר שהושגה פריצת הדרך ושככה ההתלהבות הראשונית, החלו לצוץ המכשולים. ביקור נתניהו במפרץ נדחה שוב ושוב. התנהלותו עוררה לבסוף את כעסם של האמירתים, שהביעו מחאה פומבית על ניסיונו של נתניהו לנכס את איחוד האמירויות לטובת קמפיין הבחירות שלו. לא רק שנתניהו לא ביקר בעצמו במפרץ, הוא גם הטיל וטו על ביקורי שרים אחרים ותבע שייסעו רק אחריו. בכך, נמנעו ביקורים רשמיים של שר החוץ אשכנזי ושר הביטחון גנץ, ונמנעה העמקת הקשרים והגעה להסכמי שיתוף פעולה נוספים. בנוסף, מדיניות נתניהו במזרח ירושלים ובמסגד אל-אקצא, וסבב ההסלמה בעזה, הובילו לתגובות-נגד מצד מדינות המפרץ, שהבהירו היטב שהדרדרות בערוץ הפלסטיני מגבילה את פיתוח הקשרים עם ישראל. לכך, ניתן להוסיף גם את המהלך הכושל שניסה להוביל טראמפ, להקמת קרן השקעות שתממן פרויקטים שקשורים בהסכמי אברהם ואת אי-מימוש ההבטחות שהשמיע נשיא ארה"ב בדבר מדינות ערביות נוספות שאוטוטו מצטרפות לחגיגת הנורמליזציה.

עוד בוואלה!

החייה את המשרד, אך נמנע מעימותים עם נתניהו: השנה של אשכנזי במשרד החוץ

לכתבה המלאה
טקס החתימה על הסכמי אברהם, 15 בספטמבר 2020 (צילום: לשכת העיתונות הממשלתית, אבי אוחיון)

אם כך, בנקודת הסיום של כהונת נתניהו, יחסי ישראל ומדינות המפרץ היו רחוקים מההבטחות הגדולות ומהצהרות הקמפיין. לממשלה החדשה, לעומת זאת, יש את כל התנאים לפרוץ קדימה במימוש הפוטנציאל שביחסים. כבר בימים הראשונים לכהונתם, הדגישו בנט ולפיד את החשיבות של הקשרים עם מדינות המפרץ, הביעו מחויבות לקדם אותם, והחליפו מסרים עם בכירים באיחוד האמירויות. בהיעדר הוטו של נתניהו על ביקורי שרים, ועל רקע הסרת מגבלות הקורונה, סביר שבחודשים הקרובים יעשו את דרכן מישראל למפרץ שורת משלחות ממשלתיות רמות-דרג, על מנת לצקת תוכן ביחסים המתהווים. הממשלה החדשה צפויה גם לשפר את אופן ניהול היחסים עם מדינות ערב, לאור חיזוק משרד החוץ תחת לפיד וריכוז סמכויותיו ולאור הדומיננטיות המחודשת שיקבלו שיקולים מדיניים ומקצועיים (ולא אינטרסים אישיים) בקבלת החלטות. כוונתו של השר לשיתוף פעולה אזורי פריג' להגביר את מעורבות אזרחי ישראל הערבים ביחסים עם מדינות הנורמליזציה מבטיחה גם היא טובות, ואם תשכיל הממשלה לקדם ערוצי הידברות עם הרשות הפלסטינית - זה יועיל מאוד ליחסים עם העולם הערבי.

שגריר האמירויות הראשון בישראל מגיש את כתב האמנה לנשיא ריבלין

בווידאו: השגריר הראשון של איחוד האמירויות הגיש את כתב האמנה לנשיא (צילום: לע"מ)

ארה"ב בהנהגת ביידן מחויבת גם היא לקידום היחסים, וזאת במסגור טוב יותר מטראמפ - לא כדרך לעקוף את הסוגייה הפלסטינית, אלא כמהלך שניתן למנף אותו גם לשיפור יחסי ישראל והפלסטינים. אם אכן ימנה ביידן את השגריר לשעבר דן שפירו כשליח מיוחד לקידום הסכמי הנורמליזציה, תהיה בכך תועלת רבה לישראל ולמדינות האזור, וייתכן שגם לניסיונות להפשיר את הקרח בין איחוד האמירויות להנהגה הפלסטינית, שהצלחתם תסלול דרך לפרויקטים משותפים לישראל, למפרציות ולרשות הפלסטינית. הדבר יאפשר לישראל גם לממש הזדמנויות חדשות שמציג האיחוד האירופי במדיניות החדשה שאימץ לאחרונה ביחס למדינות השכנות לו. במדיניות החדשה, האיחוד מתייחס במפורש להסכמי הנורמליזציה, ומביע נכונות להשתתף בפרויקטים שנובעים מהסכמים אלו ולסייע בקידומם.

למציאות הפוליטית והמדינית הזו נוספת גם התשתית האזרחית והכלכלית ליחסי ישראל עם המפרציות שביססו בחודשים האחרונים מכוני מחקר ומדיניות, אוניברסיטאות, מוסדות תרבות, חברות עסקיות, ארגוני חברה אזרחית ועוד. שיתופי פעולה חדשים מתהווים כמעט מדי יום, גם אם עדיין בהיקף מוגבל, והדבר מעביר מסר לממשלה החדשה בדבר הפוטנציאל הגדול שמחכה למימוש, ומעודד אותה לפעולה.

ב-1 באוקטובר תפתח בדובאי תערוכת אקספו הבינלאומית, בעיכוב של שנה בגלל הקורונה ועם דוכן רב-רושם שיציג את מרכולתה של ישראל. בשנה שעברה, תוכננה התערוכה להיות האירוע בו תושק הלכה למעשה הנורמליזציה בין ישראל לאיחוד האמירויות. השנה, בהתנהלות נכונה של הממשלה החדשה, היא תוכל להפוך לפסטיבל של ממש, שלא רק חוגג את ההסכמים שהושגו אלא גם סולל את הדרך לעיצוב מחדש של יחסי ישראל במזרח התיכון.

ד"ר נמרוד גורן הוא נשיא ומייסד מיתווים - המכון הישראלי למדיניות-חוץ אזורית, ומרצה ללימודי המזרח התיכון באוניברסיטה העברית בירושלים.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully