איראן חוששת מאחוז הצבעה נמוך בבחירות מחר: "ראיסי כבר נבחר"

הנשיא היוצא רוחאני קרא לאזרחים לצאת לקלפיות, למרות התסכול והתחושה שהמרוץ הוכרע מראש לטובת ראש מערכת המשפט. "אם ניכשל, הלחץ של אויבינו יתגבר", הזהיר חמינאי. המחנה המתון מפולג בין חרם לבין תמיכה בנגיד הבנק המרכזי לשעבר. "הצבעה - עלבון לאינטיליגנציה"

רויטרס
בווידאו: תושבים רבים צפויים להחרים את הבחירות באיראן בגלל המצב הכלכלי (צילום: רויטרס)

הנהגת איראן קוראת לאזרחי המדינה להצביע מחר (שישי) בבחירות לנשיאות המדינה, לאור החשש במשטר מאחוז הצבעה נמוך בשל התסכולים הרבים בציבור והתחושה שהמנצח כבר הוכרע מאחורי הקלעים.

במרוץ נותרו ארבעה מועמדים בלבד, והמוביל שבהם הוא ראש מערכת המשפט איברהים ראיסי, איש דת המקורב למנהיג העליון עלי חמינאי ונתון לסנקציות אמריקניות בשל פגיעה בזכויות אדם. יריבו המשמעותי האחרון הוא נגיד הבנק המרכזי לשעבר, עבד נאסר המתי, המשתייך למחנה המתון יותר. יתר השמות הבולטים נפסלו על ידי מועצת שומרי החוקה המזוהה עם המחנה הרדיקלי ואחרים פרשו בימים האחרונים.

הנשיא היוצא חסן רוחאני, המשתייך למחנה המתון, קרא היום לאזרחים לשים בצד את התסכול שלהם ולצאת לקלפיות מחר. הוא אמר, ברומזו נגד מועצת שומרי החוקה, כי עליהם לא לתת "למחדלים של מוסד או קבוצה מסוימים" להשפיע על החלטתם. "לעת הזו, הבה לא נחשוב מחר על התסכולים", אמר רוחאני בדברים ששודרו בטלוויזיה.

עשוי לרשת את חמינאי ביום מן הימים. ראיסי בעצרת בחירות בטהראן (צילום: רויטרס)

אתמול, חמינאי הפציר באזרחים להצביע במספרים גדולים, ואמר כי שיעור הצבעה גבוה יעזור לטהראן להימנע מלחצים זרים. "בתוך פחות מ-48 שעות, יקרה במדינה אירוע מכריע. בנוכחות ובהצבעה שלכם, אתם תקבעו למעשה את גורל המדינה, בכל הנושאים המרכזיים", אמר המנהיג העליון, אף שלו יש את הסמכות המכרעת בקביעת המדיניות, בעוד שהנשיא מתמקד בניהול היומיומי של המדינה.

"אם הנשיא החדש ייבחר ברוב משמעותי מהקולות, הוא יהיה נשיא חזק שיוכל לבצע משימות גדולות. אם ניכשל בשיעור ההצבעה בבחירות, הלחץ של אויבינו עלינו יתגבר", אמר חמינאי.

המרוץ הצטמצם לארבעה מועמדים בלבד אחרי שאתמול פרשו שניים נוספים המשתייכים למחנה הנצי - סעיד ג'לילי, חבר לשעבר בצוות המשא ומתן לשיחות הגרעין, וחבר הפרלמנט עלי רזא זכאני - על מנת לעזור ולבסס את מעמדו של ראיסי. מנגד, המועמד המתון מוחסן מהרליזאדה פרש אף הוא כדי לחזק את המתי. שני המועמדים הנוספים שנותרו משתייכים למחנה של ראיסי, והם עדיין יכולים לפרוש או להכריז על תמיכתם בו עד מחר.

חלקים במחנה הרפורמיסטי באיראן, בהם המועמד לשעבר לנשיאות מיר חוסיין מוסוואי שנמצא במעצר בית מאז 2011 ובנו הגולה של השאה, קראו להחרים את הבחירות. בשבועות האחרונים צייצי איראנים רבים את ההאשטג "לא לרפובליקה אסלאמית", וחלק מהסקרים מראים כי אחוז ההצבעה עשוי להיות 41% בלבד, שיעור נמוך בהרבה ממערכות בחירות קודמות.

הציבור מיואש מהמצב. נשים חולפות על פני שלט בחירות בטהראן (צילום: רויטרס)

בנוסף לזעם על פסילת מועמדים בולטים כמו יו"ר הפרלמנט לשעבר עלי לריג'אני, הציבור מיואש מהמשבר הכלכלי שהוחרף על ידי הסנקציות האמריקניות, וכן מהשחיתות הממשלתית, הניהול הכושל והדיכוי האלים של מחאת הדלק שפרצה ב-2019. גם הפלתו בשוגג של המטוס האוקראיני בינואר אשתקד, והריגת כל 176 הנוסעים שלו, פגעה באמון הציבור במשטר.

"הצבעה תהיה עלבון לאינטליגנציה שלי", אמרה פטמה, בת 55, שסירבה להזדהות בשם משפחתה מחשש לנקמה של המשטר. "ראיסי כבר נבחר על ידי הממשלה ללא קשר למי אצביע".

מהצד השני, רפורמיסטים בולטים רבים קראו להתאחד סביב המתי, בהם הנשיא לשעבר מוחמד חתאמי ומהדי כרובי, בעל בריתו של מוסוואי שנמצא אף הוא במעצר בית מאז 2011. הם טענו כי החרמה מאסיבית של הבחירות יבטיחו לראיסי את הניצחון.

הקלפיות ייפתחו מחר בשעה 7:00, וייסגרו ב-2:00 בלילה. משרד הפנים מסר כי בשל מגיפת הקורונה, ההצבעה תתקים במקומות פתוחים מחוץ ל-67 אלף אתרי ההצבעה ברחבי המדינה, תוך שמירה על ריחוק חברתי ועטיית מסיכות. בנוסף לכך, הבוחרים מתבקשים להביא עטים משלהם לצורך סימון בחירתם.

לא פוסל דו-שיח עם ארה"ב. נגיד הבנק לשעבר המתי (צילום: רויטרס)

הבחירות מתקיימות במקביל למשא ומתן בין איראן לבין המעצמות בווינה, על חזרה להסכם הגרעין אחרי שטהראן הפרה את רוב התחייבויותיה בתגובה לסנקציות האמריקניות שהטיל ממשל טראמפ.

הנשיא הנוכחי, ג'ו ביידן, רוצה לחזור להסכם, וגם ניצחונו של ראיסי לא צפוי להשפיע משמעותית על העמדה של איראן בשיחות הנקבעת על ידי חמינאי. אך אם ראיסי בן ה-60 יזכה ברוב משמעותי עם אחוז השתתפות גבוה, הוא יוכל לקבע את מעמדו כיורש עתידי של חמינאי בן ה-82 לאחר מותו.

המתי התבטא השבוע בעד קיום שיחות ישירות עם ארצות הברית אם וושינגטון תתמוך ב"דו-קיום חיובי" עם טהראן. שתי המדינות ניתקו את יחסיהן מאז המהפכה האסלאמית ב-1979, וחמינאי מתנגד לכל שיח ישיר עם "השטן הגדול", כפי שמכונה אמריקה בידי הקיצוניים באיראן.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully