השבוע מציינים בחיפה שנה לקריסתה של אחת ה"לבניות" של בתי הזיקוק, ה-סמל של חיפה. למרות ההצהרות, ההבטחות ואף האזהרות - דבר לא נעשה: הריסת הלבנייה לא הושלמה כפי שדרשו מומחי בטיחות, ובוודאי עדיין לא שוקמה והוחזרה למצבה המקורי כפי שדרשה ראשת העיר. בכל הנוגע להריסה, בעירייה מפנים לבתי הזיקוק - ובבז"ן מבטיחים כי זה יקרה "בקרוב".
בינתיים, הסמל הבולט של העיר, שבשל גודלו העצום ומיקומו הנצפה למרחקים, ניצב מבויש מה, כשטרם גויס הסכום הנדרש לשיקום המבנה. ה"לבנייה", התחומה עכשיו מחשש לקריסה נוספת, מצטרפת לשורה לא קצרה של "פילים לבנים" בחיפה, התקועים בין אינטרסים מנוגדים של עירייה ובעלים בתסבוכת בירוקרטית כזו או אחרת. ללא מימון או לוח זמנים מוגדר לשיקומם עומדים מבנים ישנים דוגמת בניין הקזינו בחוף בת גלים, בית "אגד" בצומת דולפין, ואפילו הפרויקט המקרטע לחידוש מבנה שוק תלפיות, שהעבודות עליו החלו עוד לפני שהלבנייה של בז"ן התמוטטה.
המבנה קרס ביום שישי ה-12 ביוני 2020, 80 שנה אחרי שה"לבניות" - מגדלי הקירור האייקוניים הענקיים של בתי הזיקוק בחיפה והסמל המוכר ביותר של מפרץ חיפה - נחנכו בחודש מרץ 1940. בשנת 2009 הם חדלו מלפעול כשהוחלפו במגדלי קירור מודרניים. שני מגדלי הקירור, בגובה של 76 מטרים ובקוטר מירבי של כ-80 מטרים, תוכננו על ידי האדריכל הסקוטי ג'יימס מדיסון וילסון וזכו בארץ ישראל המנדטורית לכינוי המקומי "לבניות" על שום צורתן, שדמתה לצנצנות לבן של אותה תקופה. ברחבי העולם התעשייתי ניתן עדיין למצוא כאלה במפעלים פטרוכימיים נוספים. מאז הקריסה, גם מרכז המבקרים בלבנייה האחרת סגור מחשש לחיי אדם, אם הלבנייה ה"בעייתית" תוסיף לקרוס.
ראשת העיר, עינת קליש רותם, אדריכלית, מתכננת ערים ובעלת תואר דוקטור בתחום חידוש ושיקום ערי תעשייה, התייצבה מיד ביום הקריסה מול שערי בז"ן והודיעה כי "אלה מבנים שצריכים להיות משומרים, משופצים, הם חשובים מאוד", והוסיפה כי "הסמלים האלה חייבים להישאר כאן, אנחנו חייבים לטפל בהם". במענה לשאלה היא הוסיפה: "חד-משמעית אני קוראת לשקם את הלבנייה שקרסה" - תוך שסייגה מיד כי לא בטוח שהדבר יתאפשר.
קריסת הלבנייה ביוני שעבר
כך גם הוועדה המקומית המשותפת לעיריית חיפה ולבז"ן, בראשות אורי אילן, ששלחה לחברה "דרישה לשיקום ושחזור מבנה לשימור שקרס". במכתב דרשה תכנית אדריכלית והנדסית "לשיקום, שחזור וחיזוק מבנה הלבנייה, שקרס חלקית, בהתאמה לתיקי התיעוד שנערכו ביחס למבנה זה ובתיאום עם המחלקה לשימור בעיריית חיפה בצירוף לו"ז מוצע לביצוע עבודות אלה".
במקום שחזור - "איזכור"
עמדתה זו של ראשת העיר הייתה מנוגדת לזו של אחרים משוחרי חיפה והסביבה כמו סגנה, עו"ד דוד עציוני; מוטי מאיר, מנהל הפיתוח העסקי והחדשנות בחברה הכלכלית של חיפה; או אלי דוקורסקי, ראש העיר קריית ביאליק הסמוכה.
"מבחינתי זה הסמל לכל מה שרע במטרופולין חיפה, צריך להרוס אותן", אומרת לוואלה! חברת מועצת העיר עו"ד שרית גולן המכהנת גם כיו"ר איגוד ערים לאיכות הסביבה-מפרץ חיפה וחברת ועדת השימור של העירייה. היא מוכנה לוותר על שתי הלבניות גם יחד. "הדבר היחיד שהלבניות האלה מסמלות בעיניי זה את מה שצריך לעשות - לסגור את בז"ן בדיוק כפי שהמליצה וועדת המנכ"לים שנה לאחר הקריסה, ולסלק את התעשייה הפטרוכימית המזהמת אותנו מאה שנה".
מומחים מטעם בז"ן קבעו מיד כי אין אפשרות לשקם את המבנה שהתמוטט. את המהנדסים מחברת "ירון אופיר מהנדסים", המתמחה בהנדסת מבנים, שיקום וחיזוק לרעידות אדמה, ובהמשך גם פרופ' קונסטנטין (קוסטה) קובלר, חוקר ומומחה לבטון מהמכון לחקר לאומי לבנייה של הטכניון, שכרה בז"ן כדי לבחון את ה"לבנייה" שקרסה, והם קבעו חד משמעית עוד ביולי אשתקד כי מדובר במבנה מסוכן וכי יש לבצע לאלתר הריסה יזומה ומתוכננת שלו. זאת, מפני שבעקבות התמוטטות אזור הצוואר שתומך במבנה המיוחד נגרמה פגיעה קשה למבנה, שגרמה לערעור יציבותו. המצב חמור אף יותר כתוצאה מפגיעת החלק העליון במבנה שנותר ומצב פיזי ירוד של הבטון והפלדה. "רעידת אדמה קלה עלולה לגרום לאיבוד יציבות המבנה", קבעו המומחים.
משה קפלינסקי, מנכ"ל בז"ן, מסר אז כי "קריסת ה'לבניה' היא אירוע קשה שכולנו כואבים אותו. מדובר במבנה היסטורי וסמלי, שעבור רבים מאיתנו היה הנוף שגדלנו עליו. עם זאת, לאור הממצאים החד משמעיים שעולים מחוות הדעת, להנהלת בז"ן ברור - בצער רב - שיש לנקוט בצעדים מהירים כדי למנוע המשך קריסה באופן לא בטיחותי". מיד אחר כך קבוצת בז"ן פנתה עם הממצאים לעיריית חיפה, בבקשה להכריז על הלבנייה כמבנה מסוכן, ולקבל ממנה בדחיפות הנחיות לטובת הריסת שארית המבנה.
חודש אחר כך הורתה ועדת השימור של עיריית חיפה על הריסת הלבנייה, וכן על "שחזור מלא של המבנה". לבז"ן לא היתה כל כוונה לממן בניית מבנה ענק ללא צורך תפעולי ועוד במתחם שעתידו לוט בערפל. כלום לא קרה. לא הריסה ולא שיחזור.
שבעה חדשים אחר כך, בחודש מרץ 2021, באותה ועדת שימור, הודיע מהנדס העיר, האדריכל אריאל וטרמן, שלאחר שהמשנה ליועמ"שית העירייה, עו"ד קרן גולדשמידט, המשמשת גם כיועצת המשפטית לוועדה, נפגשה עם נציגי בז"ן - "הובן שאי אפשר באמת להקים מבנה כזה מחדש". הוא הציע תחת זאת "אזכור" אדריכלי, "תכנון שיכול להתכתב עם העובדה שעמדה שם לבנייה". יו"ר הוועדה מיכי אלפר ביקש שיחזרו אליו עם הצעות.
בז"ן נדרשה להשלים בדחיפות סקר בו תדווח על מצבם הפיזי של שאר המבנים לשימור במתחם, בהם הלבנייה המערבית, ולו"ז לטיפול בהם. הוועדה קבעה כי בז"ן תגיש הצעה "אדריכלית ופרוגרמתית תלת-מימדית, לרבות בתחרות תכנון אדריכלית לאזכור הלבנייה שקרסה", ממש כפי שהציעה כבר לפני שנה האדריכלית מיכל קימל-אשכולות, ילידת העיר בראיון לוואלה!.
ובינתיים, לגבי ההריסה הנדרשת מטעמי בטיחות כאמור - כלום.
בז"ן: ההריסה - בקרוב
"ההיפך הוא הנכון", אומרים בעיריית חיפה בתגובה לטענות על הסחבת, "הלבנייה תיהרס בחודש הקרוב לאחר שהתברר כי לא ניתן לשקמה. הדבר אף עלה בוועדת השימור שעדכנה את החלטתה בהתאם ואישרה את ההריסה שמתבצעת מתוקף צו מבנה מסוכן, וזאת בין היתר על מנת למנוע קריסה לא מבוקרת של המבנה שעלולה לפגוע גם בלבנייה השנייה".
מבז"ן נמסר כי הקבוצה "הכינה תכנית פירוק מסודרת" ללבנייה, שתיושם "בקרוב".