"המגיפה הבאה תגיע בוודאות. בקורונה הוכח שהקופות יידעו להתכונן אליה הכי טוב"

עם הסרת המגבלות האחרונות, ארבעת מנכ"לי הקופות סיפרו בריאיון משותף לוואלה! על המאבק בנגיף, התסכול מהפוקוס על בתי החולים אף ש-96% מהחולים טופלו בקהילה, ההרעבה התקציבית ארוכת השנים של המערכת, התחרות האגרסיבית וההצעות לשר הנכנס: "להתארגן להזדקנות האוכלוסייה"

מגבלת הקורונה האחרונה שנותרה בישראל - חובת עטיית מסכות בחללים סגורים, בוטלה היום (שלישי). קופות החולים, שטיפלו ביותר מ-90% מחולי הקורונה ופעלו במבצע החיסונים ביעילות, קיבלו רק מעט מההערכה שקיבלו בתי החולים. עתה, ארבעת מנכ"לי קופות החולים - כללית, מכבי, לאומית ומאוחדת, מספרים בריאיון משותף לוואלה! על ההתמודדות עם המגיפה בשנה וחצי האחרונות ועל ההמלצות שלהם לשר הבריאות החדש, ניצן הורוביץ.

מנכ"ל קופת החולים כללית, פרופ' אהוד דודסון, מדגיש כבר בתחילת הריאיון כי רוב מוחץ של חולי הקורונה טופלו בקהילה, מחוץ לבתי החולים. "במדינת ישראל היו יותר מ-800 אלף חולים, ורק 4% מהם טופלו בבתי החולים", הבהיר. "מבצע החיסונים שינה את הגישה מזרקור על בתי החולים למבט על קופות החולים, וכך כולם ראו את היכולות המדהימות של מערכת הבריאות".

דודסון מבהיר כי אותן יכולות התבטאו ברקע היעדר תקציבים אדיר, ומביע תקווה שהממשלה החדשה שהושבעה תדאג לבעיה הזו. "נכנסנו למשבר עם מערכת מורעבת מאוד, אבל בבת אחת התפתחה רפואה יוזמת, רחוקה ודיגיטלית", הוא אומר, "יחד עם זאת, עם כל המצוינות של המערכת, חסרים לנו כספים אחרי שנים של הרעבה - אנחנו מדברים על מיליארדים של חוסר. אני מעודד מקווי היסוד של הממשלה החדשה כי הם רוצים לעשות מה שצריך לעשות ולהוסיף תקציבים. כמו שלא יעלה על הדעת למלא את המחסנים של כיפת ברזל מקופות פרטיות או להשאיר אותם ריקים, כך אי אפשר להחסיר כח אדם ממערכת הבריאות או להזניח את הרפואה הציבורית".

"הכל תלוי מי יעמוד בראש המשרד". הורוביץ (צילום: ראובן קסטרו)

דודסון מבקש לקבוע סדר יום חדש למשרד הבריאות, שישים דגש דווקא על הרפואה בקהילה. "שר הבריאות החדש צריך להניע את הממשלה לעוד תקציבים ואז לחשוב איך להקצות את המשאבים. צריך לדאוג לשני המגזרים - בתי חולים וקהילה", הוא אומר.

במהלך המגיפה קופות החולים ביקשו למנוע ממבוטחים לעבור בין קופות, כדי להתמקד במגיפה ולא בשיווק. כעת, הן מבקשות להשוות ביניהן את מחירי בדיקות הקורונה לנוסעים לחו"ל. עם זאת, פרופ' דודסון קובע באופן נחרץ כי אין עבודה משותפת של הקופות. "היתרון שלנו זה שהרופאים והאחיות שלנו מכירים את המבוטחים ויכולים לתת להם את הטיפול הטוב ביותר. התחרות בין הקופות הפכה לאגרסיבית מדי. כשמשקיעים בשיווק יותר מרפואה - לא לזה התכוון משלם המיסים, זה פוגע באיכות הרפואה והטיפול. המתחרים שלנו מפנים את התקציבים לדברים שלא לפי החוק. אני קורא למשרד הבריאות להפעיל סנקציות".

"מדברים על מיליארדים של חוסר". דודסון (צילום: אתר רשמי, רמי זרנגר)

מנכ"ל מכבי שירותי בריאות, רן סער, מסיים את תפקידו כמנכ"ל לאחר עשור, ויצטרף בקרוב לדירקטוריון הקופה. לדבריו, התחושות בשנה וחצי החולפות היו די קשות, בכל מה שנוגע ליחס הרשמי כלפי אנשי המערכת. "עובדים מהשורה, רופאים ואחיות, כעסו על משרד הבריאות שלא היה רגיש למה שעשתה הקהילה ושנבחרו להשיא משואות ביום העצמאות שני עובדים מבתי החולים של כללית".

"המגיפה הבאה בוודאות תגיע, אף אחד לא יודע לחזות מתי. במגיפה הזאת הוכח שקופות החולים ידעו להתארגן יותר טוב למגיפה כי הם הבינו את ההיבט ההמוני שלה", טען סער. לצד זאת, הוא תקף את החלטות משרד הבריאות בנושא, במיוחד בתחילת המשבר. "בהתחלה משרד הבריאות התנגד, אבל לבסוף הבינו שצריך לאשפז בבית. בית חולים הוא מקום קטן, מוגבל ויקר. ולכן הלקח שלי - כשפורצת מגיפה צריך להתייעץ עם כל הגורמים. בתחילת המשבר, לצערי, לא התייעצו איתנו ולכן התקבלו החלטות שגויות שאולי אפילו גרמו לתמותת יתר. לדוגמה בבדיקות קורונה שנערכו על ידי מד"א בהתחלה היו טעויות שגרמו לבלבול".

"לא הבנתי את קבלת ההחלטות, הרי אנחנו, בארבע הקופות יחד, עושים מאה בדיקות ביום. כל הקופות בשגרה, היינו יכולים להשתלט גם על זה. גם במבצע החיסונים רצו לחלק את זה בינינו לבין בתי החולים וגורמי חוץ. מי שעצר את ההחלטה הזאת היה ראש הממשלה, שהבין מהר מאוד את העוצמה שלנו", הוסיף.

"בתקופת הקורונה הוכח שקופות החולים ידעו להתארגן יותר טוב למגיפה". סער (צילום: ראובן קסטרו)

סער לא מתרגש מהתחרות בין הקופות וטוען כי האגרסיביות נמצאת רק בשוליים. "העמדה שלנו היא שצריך תחרות, ושהיא שיבחה את איכות השירות של הקופות, גם בשגרה וגם בתקופת הקורונה. גם בעתות משבר - תחרות משפרת שירות. בשוליים באמת התחרות הופכת לאגרסיבית, אבל עושים מזה יותר מזה. מי שלא מנצח מתלונן על התחרות. לדוגמה בשחרור מבידודים. ביום אחד החליטו במשרד להוריד את הבידוד מ-14 יום לעשרה ימים. אנחנו עשינו הכל לוודא שהמטופלים שלנו משוחררים תוך שעות, בקופות אחרות זה לקח כמה ימים".

בצל דעיכת הקורונה, סער לא מאמין שמערכת הבריאות תצליח להישאר בראש סדר העדיפויות. "אנחנו נכנסים לתקופת גירעון, ואני לא יודע מה יאפשרו לפתוח, מבחינת תקציב המדינה. משרד הבריאות מאז ומעולם היה מוטה לבתי חולים. עד שבתי החולים לא יופרטו, והמשרד יהיה רגולטור ולא שחקן - לא יהיה פתרון. זה מצב לא בריא ולא תקין", אמר.

לסער יש גם פתרונות ועצות לשר הבריאות הטרי. "אם אני הייתי הרגולטור, הייתי אוסר על אשפוז במסדרון באופן מידי וכך משפר את תנאי האשפוז, שכרגע אינם הגיוניים ומתאימים לעולם שלישי", טען. "בנוסף, הייתי עושה שיתוף פעולה בין בתי החולים לקופות החולים על מנת להגדיל את האשפוז הביתי. הדבר הראשון שהורוביץ צריך לעשות זה לבחור למשרד מנכ"ל יצירתי ולא שבלוני, שמכיר הן את מערך בתי החולים והן את המערך הקהילתי. צריך לראות איך מקדמים את מערך מטופל-קופה-בתי חולים בעזרת רפואה עתידנית".

"מבצע החיסונים נחשב הירואי, אבל הוא היה קל יחסית"

מנכ"ל קופת חולים לאומית, חיים פרננדס, סבור אחרת מעמיתיו. "אני חושב ומרגיש שהציבור הישראלי מוקיר את הקופות ומבין את העבודה שלנו, גם בשלב של ההתמודדות עם התחלואה וגם בשלב החיסונים. אני חושב שקיבלנו את הקצאת המשאבים הנכונה, והיו הרבה דברים שצריך היה לעשות בכח אדם, בתשתיות ובמערכות מידע - ולרוב הדברים קיבלנו מענה יעיל ומהיר".

"חשוב לשמור על מערכת הבריאות, יחד עם מערכת החינוך והסביבה. צריך לשים דגש על נושאים אזרחיים - כי זה משפיע על האיכות שלנו", קובע פרננדס, "ולכן אני חושב שצריך להשקיע שם את התקציבים הנדרשים, ומקווה שזה הכיוון של הממשלה החדשה. בנוסף, צריך להתמקד בגילוי מוקדם ומניעה, זה נכון מבחינה בריאותית וכלכלית".

גם פרננדס מדגיש את פיתוח היכולות לטיפולים ואשפוזים בבית "כדי שנהיה יותר חזקים, לפני התוויות מסוימות צריך לקדם אשפוז ביתי, ולא במחלקות פנימיות בבתי החולים. בעשור הקרוב הצרכים של המערכת יגדלו יותר מהגידול בתוצר, המגמות האלה יקרו בגלל הגידול בביקוש והזדקנות האוכלוסייה".

"בעשור הקרוב הצרכים של המערכת יגדלו יותר מהגידול בתוצר". פרננדס (צילום: אתר רשמי, דוברות לאומית)

"כרגע בישראל יש איזון לא טוב בין הפרטי לציבורי, אני חושב שזה חיוני להגדיל את השירות הציבורי כדי שלא תהיה לנו בריאות לעשירים", הדגיש פרננדס, "המשימה הראשונה של הממשלה החדשה - עוד מקורות ותקציבים. לקבוע יעד שאליו המערכת צריכה להגיע באיזון בין ציבורי לפרטי, שלדעתי צריך לעמוד על יעד של 70% במימון ציבורי בחמש שנים הקרובות. כרגע אנחנו עומדים על 60%. התוספות לא צריכות ללכת להסכמי שכר לא סבירים, זה לא משהו שהציבור הישראלי נהנה ממנו. רמת השכר במערכת שלנו הוגנת מאוד, יחד עם היציבות התעסוקתית".

לאומית היא הקופה הקטנה מבין הארבע, ולפרננדס קיימת ביקורת על עמיתיו. "התחרות בענף היא קריטית, היא מניעה את הקופות לשירות יותר טוב ולעבוד בשביל המטופלים. בתקופת הקורונה ראינו שהיתה בינינו תחרות על שירות מיטבי וכך צריך להיות. התחרות צריכה להיות על איכות, נגישות ופריסה. לצערי הרב התחרות בענף הפכה לגניבת לקוחות - כל הקופות מפעילות מנגנונים כדי להעביר לקוחות מקופה לקופה. יש כאן מחיר ציבורי כי גם אני שם הון על העברת לקוחות. אני עושה פחות קיצור תורים וגילוי מוקדם, ומתמקד בייבוא לקוחות. כל הזמן והממון מוסבים למעבר לקוחות עד כדי גניבת לקוחות. יש כאן סחרור של מערכת".

"ברפואה הראשונית יש מלחמה בין קופות על רופאים. יש קופות שאומרות לרופאות ורופאים לעבוד בבלעדיות בקופה מסוימת וזה גורר מעבר לא בריא ומפלה של מבוטחים. נותנים לרופאים סכומי כסף גדולים ביותר", מתריע פרננדס. "משרד הבריאות צריך להתערב בכלים שלו ובסנקציות שעומדות לרשותו כדי לשלול תקשיבים ותמיכות בקופות שלא עומדות בכללים. אני קורא למשרד הבריאות להתערב כי בריאות הציבור נפגעת. צריך לשאול כמה אנחנו רוצים שהקופות יתעסקו רק בזה".

"המערכת צריכה להתארגן להזדקנות האוכלוסייה". רגב רוזנברג (צילום: אתר רשמי, רמי זרנגר)

האישה היחידה העובדת כרגע כמנכ"לית קופת חולים היא סיגל רגב רוזנברג, מנכ"לית קופת חולים מאוחדת. היא לא חוסכת בביקורת על משרד הבריאות, על הדגש שניתן לבתי החולים. "גם משרד הבריאות וגם התקשורת הבינו שהם עשו טעות כששמו דגש על בתי החולים בתקופת הקורונה בגלל שזה מצטלם יותר טוב, חשוב ודחוף, וכך הם מצליחים לגייס עוד כסף ותקנים. בשלב של החיסונים הגיע התיקון, אבל הוא היה קטן ומאוחר מדי. למרות שהוא נחשב למבצע הירואי, לנו הוא היה מאוד קל יחסית כי זו השגרה שלנו".

רגב רוזנברג טוענת שההטיה מתרחשת בגלל שרוב המנכ"לים של המשרד מגיעים מבתי החולים. "הכל תלוי במי יעמוד בראש משרד הבריאות. למערכת חסר תכנון לטווך ארוך. האוכלוסייה מזדקנת, ויש חוסר חינוך ברפואה מונעת וטכנולוגיות. יש פה אתגר משמעותי שעולה כסף, אם לא יצבעו את התקציבים למקום נכון נחזור לסוף סדר העדיפויות. זה תלוי גם בנו כמנכ"לים, אם נשתף פעולה בינינו ונגייס את כולם איתנו, יכול להיות שנצליח לעשות שינוי משמעותי. זה תלוי בדמות של המנכ"ל שמחפשים כרגע. המשימה הראשונה של השר החדש - צריך שינוי של מנכ"ל שיגיע מהקהילה, ולא מבית חולים, להביא מנכ"ל שמכיר את כלל המערכת. צריך לבנות אסטרטגיה, להיות חזקים מול האוצר. אם לא - נמשיך להתקוטט בין הקופות ובין בתי החולים ונהיה באותו מקום גם בעוד חמש שנים".

עוד בוואלה!

החל מהבוקר: בוטלה חובת עטיית המסיכות בחללים סגורים

לכתבה המלאה

"המעברים בין הקופות היו צריכים להישאר פתוחים גם בתקופת הקורונה, כמו בטלפונים או ברשתות תקשורת. אני לא חושבת שהיה צריך למנוע ממטופלים מעברים במהלך המגיפה", קובעת רגב רוזנברג אך מזהירה, "התחרות בין הקופות הפכה למסוכנת ואין לה אמות מידה נכונות. המערכת תתייקר והערך המוסף ללקוח יהיה שלילי. אין מבוגר אחראי שמטפל באגרסיביות שבתחרות - יש קופות שמנצלות את החולשה של המשרד הבריאות בגלל הקורונה".

היא מציבה חזון לעשור הקרוב במערכת הבריאות. "המערכת צריכה להתארגן להזדקנות האוכלוסייה. בנוסף, לעבוד חזק בנושא המניעה ולערוך יותר שיתפי פעולה בין בתי החולים לקופות החולים. דבר נוסף שצריך לעבות הוא מערך הדיגיטל. בתקופת הקורונה, כשאנשים לא יכלו להגיע, זה נתן לנו את המענה הכי טוב. הרפואה מרחוק לא עומדת לבדה, המטרה היא להפוך אותה לעזרה לרפואה הפרונטלית, לא למרכז. כשהכל משולב נכון, זה נותן מענה נכון ושם את המטופל במרכז", מסכמת רגב רוזנברג.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully