פרקליטות מחוז חיפה הגישה היום (שני) בבית המשפט המחוזי בעיר כתבי אישום נגד שישה תושבי טמרה, בגין לינץ' שביצעו ביהודי שנקלע ליישובים, כאשר מיוחסת להם עבירת מעשה טרור של חבלה בכוונה מחמירה. התקרית אירעה ב-12 במאי, בזמן הפרעות שפרצו ברחבי הארץ במהלך מבצע "שומר החומות". השישה עוד מואשמים בחבלה במזיד ברכב מטעמי גזענות, התפרעות וניסיון לתקיפת שוטר בנסיבות מחמירות.
ארבעה מהנאשמים הם אברהים מוריח בן ה-22, שנעצר כבר למחרת האירוע; מוחמד אבו אל-היג'א בן ה-19 שנעצר שבוע אחר כך; בהא אבו אל-היג'א בן ה-20, שנעצר אחרי חמישה ימים נוספים; ומוחמד אבו רומי בן ה-18, שנעצר לפני עשרה ימים. ארבעתם הודו במעשים בזמן החקירה המשותפת של שב"כ וימ"ר מחוז צפון, ומוריח ואבו רומי אף הודו שהיה להם מניע לאומני.
המואשמים הנוספים הם מוסטפא עואד ואחמד מריח בני ה-19, שהכחישו את מעורבותם ואף טענו לאליבי - אך סיבכו זה את זה בגרסאות סותרות. בנוסף לכך, אנשים נוספים כמו גם הראיות בתיק - הפלילו את השניים. כך למשל, התביעה טוענת כי אחמד מריח מתועד בשיחת וואטסאפ מאשר כי יגיע להתפרעויות אותו ערב ואף מברר עם חבריו מי מהם יודע להכין בקבוקי תבערה.
"הכל מתוך מניע לאומני-אידיאולוגי", טוען עו"ד יניב זוהר, התובע המבקש במקביל את הארכת מעצרם של השישה, עד תום ההליכים המשפטיים נגדם.
התקרית האלימה התרחשה בחג העיד אל-פיטר, המציין את סיום צום הרמדאן. הערב הפך לאחד משיאי המהומות, כשרבים התגודדו בכיכר הכניסה לטמרה, שם הם יידו אבנים, הבעירו צמיגים, זרקו בקבוקי תבערה וירו זיקוקים לעבר שוטרים שהגיעו למקום להשבת הסדר.
על פי כתב האישום, ארבעת הצעירים שהודו במעשי הלינץ' השתתפו בהתפרעויות שקדמו לו. קרובי המשפחה אבו אל-היג'א ואבו רומי יידו אבנים לעבר שוטרים, ומוריח אף יידה בקבוק תבערה לעבר שוטרים. סמוך לחצות, פיזרו השוטרים בכוח את ההתפרעות, תוך שעשו שימוש באמצעים מיוחדים לפיזור הפגנות, ונותרו בכניסה לטמרה כדי להבטיח שנשמר הסדר הציבורי, וההתפרעות לא תפרוץ שוב. הארבעה אז חברו זה עם זה ועם אחרים בכיכר השעון ביישוב.
סמוך לחצות, נקלע לאזור שיר אלקלעי, בן 49 ונשוי ואב לארבעה. הוא עשה את דרכו מעבודתו כגנן פרטי לביתו במצפה אביב הסמוך, כשעל רכבו מדבקת "נחמן מאומן" גדולה. בשל ההתפרעויות, הדרכים ליישוב המבודד בו מתגורר היו חסומות, והוא נסע בדרך עוקפת דרך טמרה. "כמעט הצלחתי", הוא אמר לוואלה!. כשהוא נאלץ לעצור את הרכב בפקק אליו נקלע, אחד האנשים במקום ניגש אליו, שאל אותו אם הוא ערבי וכשהשיב שהוא יהודי - החל אותו איש לצעוק בקול "יהודי, יהודי". אז התגודדו סביב רכבו, השליכו עליו אבנים מקרוב, וחבטו ברכב בבעיטות ובמכות אגרוף.
תושבים ורופא מטמרה הצילו את המותקף בלינץ'
חלק מהפורעים שלפו את כלי העבודה של אלקלעי, בהם מגרפה, מקלות עץ, מספריים, מסור חשמלי ומוט אלומיניום - וחבטו ברכבו באמצעות הכלים, ניפצו את שמשותיו, חבלו בו דרך החלונות המנופצים וכן דרך דלת הנוסע אותה הצליחו לפתוח. שוב ושוב הם ניסו להוציא אותו מהרכב על מנת להכותו, והוא נאלץ להגן על ראשו באמצעות ידיו.
על פי כתב האישום, אברהים מוריח בעט בקדמת הרכב, זרק אבן על החלון הקדמי והיכה את אלקלעי בגופו, בעוד מוחמד אבו אל-היג'א הכה בחלון הרכב באגרופיו, בעט בפניו של אלקלעי, הכה אותו בידיו ומשך בחוזקה לשערותיו - על מנת להוציא אותו מהרכב. בהא אבו אל-היג'א בעט בדלת הנוסע של הרכב והכה את אלקלעי מספר פעמים עם מקל עץ בפלג גופו העליון. מחמד אבו רומי הכניס את פלג גופו העליון לתוך הרכב ותקף אותו בסטירות, אגרופים ובעיטה.
אלקלעי לבסוף ניצל הודות לצוות ניידת טיפול נמרץ "אל זהראוי", שהוזעק למקום על ידי תושבים ביישוב, שאף פעלו להרחקת התוקפים - שמצידם המשיכו וחבטו ברכב תוך כדי הפינוי, ולאחר מכן אף הציתו אותו. הניידת, בה היה ד"ר מוחמד עוואד מטמרה, פינתה את אלקלעי לבית החולים רמב"ם בחיפה, עם חבלות חמורות ופציעות בין היתר בקרקפת ובצלעות, שברים, חתכים שדרשו תפרים, שטפי דם, שריטות וחבלות אחרות. הוא נפגע גם בשיניו, ואף איבד מספר כתרים בתקרית הקשה.
עוואד, המשמש בנוסף כרופא בחדר מיון של בית החולים בני ציון בחיפה, זכה לשבחי מנהל בית החולים ד"ר אוהד הוכמן, שהודיע לו בשיחה כי בכוונת בית החולים להעניק לו תעודת הוקרה על פועלו באירוע.
"הבנתי שכמו חיה נפלתי למלכודת. לא ראיתי איך אני יוצא מזה", שחזר שיר אלקלעי את רגעי האימה. "זה עניין של שניות, לא היה לי יותר מדי זמן לחשוב. התעסקתי בלהגן על עצמי. אתה לא חושב על כלום. אחר כך המוח מנסה להבין מה קרה. היום אני יכול לנסות לחשוב מה הייתי אמור לחשוב, אבל ברגע כזה אין לך זמן לחשוב".
הוא סיפר כיצד אנשים סביב הבחינו באלימות שספג, והתערבו כדי להצילו: "מישהו מבוגר יותר שהיה כמה מכוניות מאחורי יצא מהרכב וניגש לרכב שלי, הכניס את הראש ושאל אותי מי אני ומה קורה ואיכשהו עצר את זה. הוא צעק עליהם, ופתאום אנשים התעשתו והגנו עלי, הזמינו עזרה והוציאו אותי לאמבולנס".
"אני שמח שלא הרגו אותי ושיצאתי בחיים", אמר אלקלעי, ששוחרר מבית החולים יום לאחר מכן. "פחות מעניין אותי מה יקרה במשפט הזה. ברור שבסוף אסתקרן מה היה גזר הדין, אבל עכשיו אני דווקא מתעניין באלה שהצילו אותי ועזרו לי לצאת, לא באלה שהתנהגו כמו פראי אדם. אותם ישימו בטח בבית סוהר. מן הסתם מגיע להם בגלל מה שהם עשו. אני מתעניין באלה שהיו שם, דיברתי איתם בטלפון אבל טרם נפגשנו. זה יקרה". הוא ציין כי בעקבות הפציעה הקשה, לפי שעה הוא עדיין לא במצב לשוב לעבודתו.