יותר מ-350 אלף בני אדם בחבל תיגראי שבצפון אתיופיה סובלים מרעב - כך לפי מחקר שפרסמו בחמישי סוכנויות של האו"ם וארגוני סיוע שפועלים במדינה. תת-מזכ"ל האו"ם לעניינים הומניטאריים, מארק לואוקוק, אמר השבוע כי "קיים רעב" בצפון אתיופיה, והוסיף כי המצב צפוי עוד להידרדר.
במחקר נמצא כי מאות אלפי בני אדם חיים תחת "משבר חמור" באזור מוכה המלחמה וכ-1.7 מיליון אנשים הפכו לעקורים. תיגראי, אחת מהמדינות המרכיבות את הפדרציה האתיופית, נהרסה במהלך הלחימה בין כוחות הממשל לבין המורדים, שהחלה בנובמבר 2020.
לפי ההערכה, מצב המזון באזור תיגראי הגיע לרמה "קטסטרופלית", שהביאה לרעב ומוות של בני אדם המפוזרים בקבוצות קטנות על פני שטחים נרחבים. תכנית המזון העולמית של האו"ם, ארגון המזון והחקלאות וקרן החירום הבינלאומית של האו"ם לילדים (UNICEF) קראו לפעול בדחיפות לטיפול במשבר. המחקר לא אושר על ידי ממשלת אתיופיה, המתעקשת כי הסיוע הומניטרי הורחב עם השבת הסדר ברחבי האזור על ידה.
"מוות דופק על דלתנו", אמרו תושבים בקפטה חומרה, מחוז מבוסס במערב תיגראי, ומספרים שהם נמצאים על סף רעב. "אין לנו מה לאכול", סיפר אדם המתגורר במקום והסביר כי הגידולים וחיות המשק שלו נבזזו במהלך שבעת חודשי הלחימה.
כוחות המיליציה הצבאית מנעו מהם לקבל סיוע מהממשלה מולה הם נלחמים. "אכלנו שאריות של יבולים שהצלחנו להסתיר, אבל עכשיו אין לנו כלום", סיפר חקלאי בשנות ה-40 לחייו. "איש לא העניק לנו סיוע. כמעט כולם נמצאים על סף מוות - העיניים שלנו מושפעות מהרעב, המצב מסוכן. המוות דופק על דלתנו. אפשר לראות את הרעב על פני כל אחד מאיתנו".
התושבים במקום אמרו כי ראו כלי רכב הנושא עמו סיוע שחולף על פניהם, ואיש לא טרח לברר אודות מצוקתם.
"משבר חמור זה נובע מההשפעות השוטפות של סכסוך, כולל פינויי אוכלוסייה, הגבלות תנועה, גישה הומניטרית מוגבלת, אובדן נכסי חקלאות ופרנסה ושווקים שלא מתפקדים או שאינם קיימים", הוסיפו במחקר. עוד נכתב כי נכון לחודש מאי, 5.5 מיליון בני אדם התמודדו עם רמות גבוהות של חוסר ביטחון תזונתי באזור, והמצב עשוי להחמיר עד ספטמבר.
הדוח לא הכריז רשמית על רעב בתיגראי. הסיבה לכך היא שהמילה רעב כה חזקה ומשכנעת ובעלת הגדרה ספציפית, עד שממשלות וארגונים בינלאומיים הסכימו להשתמש בה רק כשמתקיימים קריטריונים מחמירים מסוימים, כשקבוצת אוכלוסייה גדולה ומובהקת חווה תנאי רעב ומוות.
הקריטריונים של האו"ם לרעב הם שלפחות 20% ממשקי הבית באזור מתמודדים עם מחסור קיצוני במזון ביכולת התמודדות מוגבלת, יותר מ-30% סובלים מתת תזונה חריפה ושיעור התמותה עולה על שתי נפשות ביום, לכל עשרת אלפים נפשות.
כרגע, בתיגראי - בין השאר בגלל חוסר ביטחון ובעיות בגישה לנזקקים ביותר - אין עדיין נתונים התומכים בהגדרת רעב. מומחים רבים מוצאים דיון זה לעיתים קרובות כפוליטי מאוד, ואנשים כמו תת מזכ"ל האו"ם, מארק לואוקוק, בחרו להתעלם מהקריטריונים ולהתעקש ש"יש עכשיו רעב בתיגראי".
סיבת הלחימה בתיגראי
הסכסוך בתיגראי החל בנובמבר, לאחר חודשים של מתיחות פוליטית. הנהגת תיגראי הובילה את ממשלת אתיופיה במשך כ-30 שנה, ויצרה מערכת שלטונית המבוססת על חלוקה אתנית בין אזורים שונים במדינה. ראש הממשלה אבי אחמד עלי, שעלה לשלטון ב-2018, הדיח את המנהיגים התיגרנים ובמקביל חתם על הסכם שלום עם אריתריאה, שזיכה אותו בפרס נובל לשלום שנה לאחר מכן.
אחרי שדחה את הבחירות, שהיו אמורות להתקיים בשנה שעברה, ראתה הנהגת תיגראי בממשלתו בלתי-לגיטימית וקיימה בחירות משלה. בתגובה, פתח אבי במתקפה במחוז, בטענה שכוחות מורדים של תיגראי תקפו בסיס של צבא אתיופיה.
מתי מכריזים על רעב?
אבי הצהיר כי הסכסוך הסתיים בסוף נובמבר, אך הלחימה נמשכה - אלפים נהרגו, עשרות אלפי פליטים חיפשו מקלט בסודאן השכנה וכל הצדדים הואשמו בהפרות רבות של זכויות אדם.
לאזור תיגראי היסטוריה עקובה מדם - בשנת 1984 היו תיגראי והפרובינציה הסמוכה וולו, למוקד רעב שנגרם משילוב קטלני בין בצורת ומלחמה, שהוביל לבין 600 אלף למיליון הרוגים.