דייוויד דושמן, החייל השורד האחרון משחרור מחנה ההשמדה הנאצי אושוויץ, מת בגיל 98. דושמן היהודי לחם בצבא האדום ובהמשך הפך לסייף אולימפי, מת ביום שבת בגרמניה. בגיל 21, הוא רמס עם הטנק שלו את הגדר החשמלית של המחנה ב-27 בינואר 1945, וכך עזר לשחרר את האסירים במחנה שבו נרצחו כ-1.1 מיליון איש, רובם יהודים.
"כשהגנו וראינו את הגדר ואת האנשים המסכנים האלו, פרצנו אותה עם הטנקים שלנו. נתנו לאסירים מזון והמשכנו", סיפר בריאיון שהעניק בשנה שעברה לרויטרס. "הם עמדו שם, כולם במדים, רק עיניים, עיניים, צרות מאוד, זה היה נורא, נורא מאוד". הוא סיפר כי הוא לא ידע על קיומו של המחנה במהלך מלחמת העולם השנייה, ולמד על הזוועות שנעשו בו רק שנים לאחר מכן.
דושמן היה אחד מ-69 חיילים בלבד מתוך דיביזיה של 12 אלף חיילים ששרדה את המלחמה, והוא סבל מפציעות קשות. עם זאת, הוא התגבר עליהן והפך לסייף המוביל של ברית המועצות ובהמשך, לפי הוועד האולימפי הבינלאומי, לאחד ממאמני הסייף הטובים בעולם.
הוא אימן את נברת הסייף בנשים של ברית המועצות במשך יותר מ-30 שנה, והיה עד לטבח באולימפיאדת מינכן ב-1972. "שמענו יריות ואת המסוקים חגים מעלינו. שהינו ממש סמוך לקבוצה הישראלית. אנחנו וכל יתר הספורטאים היינו מזועזעים", הוא סיפר בריאיון שהעניק ב-2018.
חברו תומאס באך, יו"ר הוועד האולימפי ועמיתו לסייף, ספד לו. "כשנפגשנו ב-1970, הוא מיד התיידד עמי ויעץ לי, למרות החוויה האישית של דושמן במלחמת העולם השנייה ואושוויץ, והיותו יהודי", אמר באך הגרמני. "זאת הייתה מחווה אנושית כל כך עמוקה שלעולם לא אשכח אותה".
לפי הוועד האולימפי הבינלאומי, עד לפני ארבע שנים, כשהיה בן 94, הוא עוד היה הולך כמעט מדי יום לקבוצת הסייף שלו ומעביר שם שיעורים.