הטרגדיה של בני הזוג טום ואיילין לונרגן הכתה גלים מסביב לעולם, כשב-25 בינואר 1998 השניים יצאו לחופשת צלילה בשונית המחסום הגדולה שבצפון מזרח אוסטרליה וכעבור שעה של צלילה החליטו לחזור לספינה - רק כדי לגלות שהיא עזבה בלעדיהם והותירה אותם לבדם בלב ים שורץ כרישים.
סיפורם הטרגי של טום ואיילין לונרגן
אם הסיפור של (כנראה) מותם הטרגי (והנורא ביותר שאפשר לתאר) נשמע לכם מוכר זה כי הסרט המצליח "ים של פחד" בהפקת כריס קנטיס ולורה לאו נכתב בהשראתו.
23 שנים חלפו מאז ועדיין לא ניתן לקבוע בוודאות מה עלה בגורל הזוג - האם נאכלו בידי כרישים, התייבשו, טבעו או אולי אפילו הצליחו לשרוד בדרך נס.
עוד ב"אסור לפספס":
כך אירע מותם הטרגי
טום ואיילין נפגשו ונישאו כשלמדו יחד באוניברסיטה בלואיזיאנה, ואיילין כבר אז התלהבה מצלילה, תחביב שהעבירה לטום. לאחר שנתיים של שירות בחיל השלום האמריקני בטובאלו ובפיג'י, החליטו הלונרגנים, שהיו נשואים עשר שנים אז, להפליג אל שונית המחסום הגדולה. הזוג הגיע לפורט דאגלס שבצפון אוסטרליה בינואר 1998 בחיפוש אחר הרפתקה. הם הצטרפו לצוללים אחרים על אוניית ה- Outer Edge במסע אל מי האוקיאנוס שמול חופי קווינסלנד ונצפו בפעם האחרונה 12 מטרים מתחת למים, כשהם חוקרים את המערכת האקולוגית המפורסמת בעולם, מה שתמיד היה חלומם.
אחרי קצת פחות משעה מתחת לפני המים, בני הזוג החליטו לחזור לסירה, רק כדי לגלות שהיא עזבה בלעדיהם. צוות ה- Outer Edge ועמיתיהם הצוללנים לא שמו לב להיעדרם ונטשו אותם בלב האוקיאנוס, שם הותירו אותם לטבוע או להיאכל בידי כרישי טיגריס. הכרישים הקטלניים הענקיים נצפים לעיתים קרובות מול חוף קווינסלנד, אורכם חמישה מטרים, והם ידועים כתוקפניים כלפי בני אדם.
בני הזוג ודאי שחו וחיפשו את הספינה בבהלה, אך זו לא נראתה באופק, מאחר שהיא כבר הספיקה לחזור לפורט דאגלס בלעדיהם. רק יומיים לאחר מכן הסקיפר ובעל הספינה ג'ק נאירן מצא על הסיפון את תיק הצלילה של בני הזוג עם הארנק והמסמכים שלהם והבין את הטרגדיה שקרתה. חיל הים האוסטרלי נשלח לנסות לאתר את בני הזוג במקום בו נראו בפעם האחרונה, אך ללא הצלחה.
"אנא עיזרו לחלץ אותנו לפני שנמות. הצילו!!!"
עם חלוף הזמן החלו להופיע עקבות לגורלם. שישה חודשים לאחר היעלמותם, חליפת צלילה במידה של איילין - ללא דם עליה - נמצאה יחד עם אפודי צלילה מתנפחים עם שמותיהם של טום ואיילין עליהם. גם סנפיריה של איילין ומיכלי האוויר הדחוסים שלהם נשטפו אל חוף פורט דאגלס כ-121 ק"מ מהמקום בו בני הזוג אבדו. כמו כן נמצא לוח כתיבה לצוללנים - המשמש לתקשורת מתחת למים - שעל פי הדיווחים נכתב בו: "יום שני, 26 בינואר, 1998, 08:00. לכל מי שיכול לעזור לנו: ננטשנו בשונית על ידי ספינת Outer Edge ב-25 בינואר 1998 בשעה 15:00. אנא עיזרו לחלץ אותנו לפני שנמות. הצילו!!!"
הראיות הצביעו על כך שתקיפת כריש אינה סבירה, בניגוד לעלילת "ים שם פחד" - זהירות ספוילר - שם הדמות הגברית נאכלת בידי כרישים והדמות הנשית בסופו של דבר מסירה את ציוד הצלילה שעליה וצוללת גם היא אל הכרישים, בעודה נכנעת לגורלה המר. לאחר בחינת צמיחת הזיפרגליים (בלוטי ים) על חליפת הצלילה, נקבע שהיא ככל הנראה הייתה שקועה באוקיאנוס מאז ינואר. היו בה גם קרעים באזור הישבן ובית השחי, שככל הנראה נגרמו בידי אלמוגים. כשנמצאו הראיות, התקווה למציאת בני הזוג נמוגו.
התקרית הבינלאומית הובילה לסכסוך בין אוסטרליה לאמריקה לאחר שעורכי הדין של ה-Outer Edge טענו כי בני הזוג נעלמו בכוונה, תוך שימוש במידע שהודלף מיומנה של איילין ונכתב שבועיים בלבד לפני הנסיעה התומכות בטענות שלהם. בת ה-28 כתבה כי לבעלה הייתה "משאלת מוות": "הוא מקווה למות מוות מהיר וללא כאבים, והוא מקווה שזה יקרה בקרוב. טום לא טיפוס אובדני, אבל יש לו משאלת מוות שיכולה להוביל אותו לשם, ואני עלולה להיתפס לזה". התאבדות ואף התאבדות ורצח בידי טום הפכה לאפשרות, אך משפחותיהם ביטלו את הטענות ואמרו שהן מופרכות ומבזות.
בסופו של דבר, חברת Outer Edge נשאה באחריות, ובעל הספינה הודה באשמת רשלנות. חוקר מקרי המוות נואל נונאן אמר בדברי הסיכום שלו לחקירת ההיעלמות כי הסקיפר נאירן צריך לשאת באחריות. לדבריו, "על הסקיפר להיות עירני לשלומם של הנוסעים ולוודא שננקטים אמצעי בטיחות. כשמתייחסים למספר הטעויות ולחומרתם, אני חושב שהמושבעים צריכים למצוא את מר נאירן אשם בהריגה על רקע ראיות פליליות". חבר השופטים מצא כי נאירן לא אשם, אך החברה Outer Edge הפסיקה מידית בפעילות.
הטריילר לסרט "ים של פחד" המבוסס על הסיפור שלהם:
במהלך החקירה העריכו מומחים כי על פי מצב הציוד שנמצא, קרוב לוודאי שבני הזוג נכנעו לדליריום (הזיות) כתוצאה מהתייבשות, מה שגרם להם להסיר את בגדי הצלילה שלהם מתוך רצון לטבוע, אולם מעולם לא נמצאו גופות או שרידים שלהם.
ב"דיילי סטאר" דווח שהיעלמותם של בני הזוג הביאה למשבר אמון בתעשיית הצלילה בצפון קווינסלנד, וכתוצאה מכך לתקנות בטיחות מחמירות יותר עבור ספינות צלילה באוסטרליה, שעל פיהן יש כעת על סקיפרים לבצע ספירה של הצוללנים על הסיפון בכל עצירה.