ישראל היא סטארט-אפ ניישן? לא כשמדובר בבעלי לקות ראייה

יום ההזדהות עם העיוורים מזכיר שיש חוק שלא נאכף, והגיע הזמן להנגיש ומיד אתרי קניות, חדשות, מידע, מערכות לימודים מקוונים ועוד, כדי לשפר משמעותית את חייהם של כ-100 אלף אנשים עם לקות ראייה חמורה ו-24 אלף אנשים עם עיוורון בישראל

עודד בשן
06/06/2021

סבב הלחימה האחרון לצד שנת הקורונה שכבר הצליחה להישכח, הציפו בשנה האחרונה את המעבר המתמשך שחווים תושבי מדינת ישראל בין חיי שגרה לבין החיים בעת מצב חירום. בשנה החולפת מצאו עצמם מרבית האזרחים מבודדים ומסוגרים בביתם למשך זמן ממושך.

אירועי הקיצון שהפכו לחלק משגרת חיינו, חידדו אף יותר מצוקות שהיו קיימות גם בעבר. למשל, חיינו, שהיו מקוונים עוד לפני הקורונה, הפכו בחלק מהמקרים למקוונים בלבד. בישראל ישנם כ-100 אלף אנשים עם לקות ראייה חמורה, שלא ניתן לפתור באמצעות משקפיים או עדשות, ו-24 אלף אנשים עם עיוורון, שעבורם המציאות הופכת למאתגרת עוד יותר.

עבדנו ולמדנו מהבית, הזמנו מצרכים באינטרנט, גלשנו ברשתות החברתיות, אפילו את התור לרופא עשינו דרך האינטרנט. היה לא קל, אבל עברנו את זה. דמיינו לרגע מה קורה לאדם עם מוגבלות בכלל ולקות ראייה בפרט, שמנסה לעשות את אותם הדברים מהבית, אבל מגלה פתאום שהוא לא יכול? לא יכול להזמין אוכל, לא יכול לקבוע תור לרופא, לא יכול לקבל מידע שימושי בנוגע לזכויות שלו, לא יכול לגלוש באינטרנט לצורכי פנאי.

כך למשל, בישראל קיים חוק שמחייב את כל האתרים, האפליקציות ומערכות המידע להיות נגישים, אך הפער בין החובה החוקית לבין המציאות אדיר ואינו בהכרח מיושם. על רקע משבר הקורונה נושא זה הפך לקריטי ממש עבור שגרת יומם של למעלה מ-100 אלף אנשים עם לקות ראייה חמורה בישראל. הכוונה באתר נגיש היא לאתר שניתן "לקרוא" באמצעות קורא מסך הנותן תיאור קולי, שניתן לעבור בין נושאים באמצעות מקלדת ולא רק העכבר, אתר עם הסבר למילוי טפסים, שכולל כתוביות בסרטונים וידאו וביאור קוגניטיבי.

עיוור מקליד במקלדת עם אותיות בברייל על המקלדת. ShutterStock
עיוור מקליד במקלדת עם אותיות בברייל על המקלדת(צילום: ShutterStock)

נכון להיום אתרים רבים בישראל אינם מונגשים באופן מספק. כפועל יוצא, לקויי הראייה לא באמת יכולים לבצע פעולות פשוטות, שבעולם של הקורונה וגם בזה שאחריו, הפכו פעמים רבות לדרך היחידה שבאמצעותה ניתן לשמר קיום בסיסי ראוי. בבדיקות שנערכו בקרב מספר רב של אתרים גדולים כקטנים, אותן ביצעה יחידת הנגישות הדיגיטלית של מגדל אור, בעמותת יעדים לצפון, העוסק בקידום תפקודי, תעסוקתי, חברתי ורגשי של אנשים עם לקויות ראייה או עיוורון, נמצא שאתרים רבים שכולנו מכירים חסומים בפני אנשים עם לקות ראייה או עיוורון. אתרי קניות, חדשות, מידע, מערכות לימודים מקוונים, מערכות מידע ארגוניות שבמקרים רבים לא ניתן לעבוד בהן באופן מונגש מהבית ללא התאמות.

הנגשת אותם אתרים אינה בבחינת מענה הוליסטי לכלל האתגרים והבעיות בפניהם ניצבים לקויי הראייה בישראל - אתגרים שקשורים בין השאר למודעות חברתית וליחס כולל של החברה הישראלית אליהם, אך בהחלט מדובר בהתחלה טובה שבכוחה להקל מאוד על שגרת היומיום שלהם. מה יכול לעשות בעל עסק שמעוניין לסייע? פשוט לפנות לגוף מקצועי שנעזר באנשים עם מוגבלות לצורך בדיקות נגישות, בסופו של יום משתמשי הקצה הם שיכולים לדעת מה נגיש ומה לא, וליישם את השינויים הנדרשים בקוד של האתר. לפעמים זה ברמת קוד, ולפעמים זה ברמת התנהלות ארגונית ומעבר לתוכנות נגישות יותר.
הנגשה היא תהליך שלם שחורג בהרבה מאתרי אינטרנט, אבל היא התחלה טובה שבכוחה להעביר מסר שבאמת אכפת לנו כחברה מכלל התושבים שחיים בינינו.

עודד בשן, מנכ"ל מרכז מגדל אור, ביעדים לצפון, מייסודה של קרן רש"י

  • עיוורים

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully