ג'ו ביידן היה אמש (שלישי) לנשיא ארצות הברית הראשון שמבקר במקום בעיר טולסה, אוקלהומה, שבו מאות שחורים נטבחו בידי המון לבן ב-1921. הוא הזהיר כי המורשת של האלימות הגזענית הלבנה עדיין מהדהדת באמריקה.
הנשיא הדמוקרטי הגיע לטולסה כדי להתמקד באירוע המאפיין את ההיסטוריה של האלימות הגזענית במדינה, על אף שהטבח כמעט שלא הוזכר בבתי הספר ובספרי ההיסטוריה בארצות הברית במשך שנים ארוכות.
"אנחנו צריכים לדעת את הטוב, הרע, את הכול", אמר ביידן בנאום שנשא בפני כמה מהשורדים הבודדים מהטבח וצאצאיהם. "זה מה שאומות גדולות עושות. הן מכירות בפרקים האפלים שלהן. ואנחנו אומה גדולה".
ביידן אמר כי ההסתערות על גבעת הקפיטול ב-6 בינואר והמאמצים של כמה מדינות בארצות הברית להגביל את זכות ההצבעה הם תזכורת לאותה בעיה. "מה שקרה בגרינווד היה מעשה של שנאה וטרור מבית, עם קו עלילה שקיים עד היום", אמר הנשיא.
תושבים לבנים בטולסה ירו והרגו כ-300 שחורים ב-31 במאי וב-1 ביוני 1921, שרפו ובזזו בתים ובתי עסק ברובע שכונה "וול סטריט השחור". הפרעות החלו אחרי שאישה לבנה האשימה גבר שחור בתקיפה. הטענות שלה מעולם לא הוכחו. חברות הביטוח לא כיסו את הנזקים ואיש לא עמד לדין על מעשי האלימות.
ביידן אמר כי אחד מניצולי הטבח אמר כי הוא נזכר בו כשתומכיו של הנשיא לשעבר דונלד טראמפ הסתערו על הקפיטול כדי למנוע את אשרור ניצחונו של ביידן בבחירות.
הבית הלבן הכריז על שורת יוזמות נגד הגזענות, כולל תכנית להשקיע עשרות מיליארדי דולרים בקהילות כמו גרינוונד שסובלות מעוני ובמאמצים להיאבק באפליה בדיור. משפחות הנפגעים בטבח רוצות לקבל פיצוי כספי, אך הנשיא הבטיח רק לבחון את הנושא לעומק.
ביידן אמר כי ממשלו יציג בקרוב צעדים חדשים למאבק בפשעי השנאה ואלימות תומכי עליונות הגזע הלבן, והוסיף כי קהילת המודיעין הגיעה למסקנה שזהו "האיום החמור ביותר על המולדת שלנו". הוא אף הטיל על סגניתו קמלה האריס, האישה השחורה והאסייתית הראשונה שמכהנת בתפקיד, להוביל את מאמצי ממשלו להילחם בניסיונות של הרפובליקנים להגביל את זכות ההצבעה.
מדינות רבות שבליטת הרפובליקניות, שטוענות שיש צורך בחיזוק אבטחת הליך ההצבעה, העבירו או הציעו חקיקה המגבילה את ההצבעה. ביידן והדמוקרטים מאשימים אותם בניסיון להקשות על בוחרים שחורים להגיע לקלפיות. ואולם, ביידן מודע למציאות הפוליטית שבעיניו תוקעת את מאמציו, "כולל שוויון בסנאט, עם שני סנאטורים שמצביעים יותר עם חבריי רפובליקנים", בהתייחסו לסנאטורים הדמוקרטים קריסטן סינמה וג'ו מנצ'ין.
ביידן הוביל דקת דומייה לזכר הקורבנות בטולסה אחרי שנפגש עם שלושה אנשים שחיו במקום בזמן הטבח. אחד מהן, יו ואן הליס, ששירת בעבר בצבא, הצדיע לנשיא. הניצולים, בני 101 עד 107, רוצים "צדק" מהקונגרס עוד השנה והם חלק מהעתירות נגד הרשויות המבקשות פיצויים על הטבח, כולל הקמת קרן פיצוי לקורבנות.
הנשיא לא השיב לשאלה של עיתונאי אם צריכה להיות התנצלות נשיאותית רשמית על מעשי ההרג. דוברת של הבית הלבן אמר כי הנשיא "תומך בבחינת הפיצויים, אבל מאמין שהמשימה הדחופה ביותר העומדת לנגד עינינו היא מיגור הגזענות השיטתית".
הביקור מתרחש בזמן שיח ער בארצות הברית על הגזענות, ובזמן שהרוב הלבן מתכווץ, האיומים מצד קבוצות גזעניות לבנות מתגברים אחרי הרצח של ג'ורג' פלויד בשנה שעברה על ידי שוטר לבן במיניאפוליס. בשבוע שעבר נפגש הנשיא עם משפחתו של פלויד ביום השנה הראשון לרצח והוא מנסה לקדם בקונגרס רפורמה משטרתית הנושאת את שמו.
ביידן זכה בתמיכה קריטית מצד הבוחרים השחורים במהלך הבחירות בנובמבר, והבטיח להילחם בגזענות. עם זאת, הרקורד שלו בתחום הוא סבוך.
במהלך הקמפיין הנשיאותי, הוא ספג ביקורת על התנגדותו בשנות ה-70 להסעת תלמידים שחורים באוטובוסים כדי לעורר אינטגרציה בבתי הספר. ב-1994, הוא תמך בחוק למאבק בפשיעה שלפי מומחים לזכויות אזרח תרם לזינוק במעצריהם של שחורים. בנוסף לכך, הוא הגן על שיתוף פעולה שלו עם שני סנאטורים תומכי הפרדה גזעית בימים הראשונים שלו בסנאט.
מנגד, ביקורו בטולסה הוא שינוי דרמטי בהשוואה להתנהלות של הנשיא הקודם. בשנה שעבר, טראמפ תכנן לקיים עצרת פוליטית בטולסה ב-19 ביוני, בחג אזרחי המציין את סוף העבדות בארצות הברית ב-1865. העצרת נדחתה אחרי הביקורת שספג הנשיא הרפובליקני.