בזמן "שומר החומות": נתניהו הסכים להצעת המשטרה ומערכת הביטחון לחסימת הרשתות החברתיות

המשטרה ומערכת הביטחון הציעו לחסום את הרשתות החברתיות בישראל בעיצומו של "שומר החומות" וההתפרעויות בערים המעורבות - כך נודע לוואלה!. עוד עולה כי ראש הממשלה בנימין נתניהו תמך בהצעה שהונחה בפניו במהלך דיון ביטחוני בשיאו של המבצע, ואילו גורם בכיר ממשרד המשפטים דחה אותה על הסף באותו הדיון, והורידה מסדר היום.

"זה בא מתוך הבנה שהרשתות החברתיות 'הלהיטו' את מה שקורה בארץ", גורם המעורה בפרטים הסביר בשיחה עם וואלה! מה עמד מאחורי ההחלטה להניח את ההצעה בפני הדרג המדיני והמשפטי. "לא מעט מההתפרעויות היו על רקע קריאות והתארגנויות דרך פייסבוק וסרטוני טיקטוק ששילהבו עוד יותר את האווירה ונתנו השראה לאותם פורעים".

אותו גורם אמר כי היה מתוכנן להשבית לחלוטין את הרשתות החברתיות בישראל - בהן פייסבוק, טיקטוק ואינסטגרם - כך שלא תהיה כל גישה אליהן. חסימה של רשתות חברתיות מעולם לא התקיימה בישראל, ונחשבת לצעד חריג ביותר שלא מתקיים במדינות דמוקרטיות.

בסרטוני הטיקטוק שהובילו את גל האלימות בירושלים, ערבים תושבי מזרח העיר תיעדו עצמם כשהם תוקפים יהודים. הסרטון המפורסם שבהם תיעד את תקיפת הנער החרדי ברכבת הקלה בבירה, לאחריה נמלט החשוד, נער בן 17 ממזרח ירושלים, ונעצר כמה ימים לאחר מכן על ידי המשטרה במעבר קלנדיה.

כשההצעה נפסלה על ידי בכיר במשרד המשפטים, במשטרה המשיכו בגיוס כוחות חסר תקדים של פלוגות המילואים של מג"ב, והכנסת פלוגות מיהודה ושומרון לערים המעורבות. המפכ"ל קובי שבתאי אף הוציא מאות שוטרים ממשימות המטה והעורף במשטרה - אל לב ריכוזי ההתפרעויות.

קצין בכיר במשטרה אמר בשיחה עם וואלה!: "מנענו אינתיפאדה שלישית בישראל. עצימות האירועים ומספר המוקדים הרבים לא היו מקום המדינה. שום מדינה בעולם לא הייתה נערכת אל מול אותם מוקדים בזמן פחות ממה שנדרש למשטרת ישראל להיערך. השוטרים היו בלחימה אמיתית ומנעו עשרות ואולי מאות אירועים של פגיעה באזרחים".

ממשרד ראש הממשלה נמסר כי "בניגוד גמור לנטען, ראש הממשלה לא אישר לחסום את אינסטגרם ופייסבוק בישראל. ראש הממשלה ביקש לבחון דרכים להתמודד עם תופעת סרטוני ההסתה בטיקטוק, שלפי גורמי המשטרה והביטחון תרמה להתפשטות האלימות".

ד"ר תהילה שוורץ-אלטשולר, בכירה במכון הישראלי לדמוקרטיה, מומחית למשפט וטכנולוגיה הגיבה לחשיפת וואלה! ואמרה כי ""חסימת גישה לרשתות חברתיות היא מעשה אנטי דמוקרטי שאנחנו מכירים רק ממצרים, טורקיה ורוסיה. ברמה הנורמטיבית, זו טורקיזציה של המועצה לביטחון לאומי. ההסתה הקונקרטית לאלימות לא התרחשה ברשתות הגלויות אלא בקבוצות ווטסאפ סגורות ובטלגרם, ולכן חסימת פייסבוק או טיקטוק לא הייתה בהכרח עוזרת". היא הדגישה כי "הצורך להבין את דינמיקת מילים-שכנוע-מעשים ברשתות הוא צורך אקוטי, ונדרשים כלים חקיקתיים כדי לאפשר התמודדות עם הפצת תכני שנאה".