מנהיג חמאס בעזה יחיא סינוואר הפתיע גורמים במערכת הביטחון כשהחליט היום (שבת) לצאת מהבונקר, אחרי פחות מ-48 שעות מאז תחילת הפסקת האש עם ישראל. לשם ההשוואה, מזכ"ל חיזבאללה חסן נסראללה מסתתר בבונקר מאז מלחמת לבנון השנייה, ויוצא בחשאי במקרים חריגים. כל זה קורה בזמן שבכירי מערכת הביטחון חלוקים מאוד על הישגי המבצע, ומה היה ניתן להשיג אילו היה יוצא צה"ל למכה מקדימה כשבועיים לפני שיגור מטח הרקטות לעבר ירושלים.
אלופים במטכ"ל הציגו עמדה ברורה בפני שר הביטחון בני גנץ, ולאחר מכן בפני הקבינט הביטחוני, מדוע לא צריך לחכות ליום ירושלים, ויש לגבות מחמאס מחיר על שיגורי הרקטות, הפרחת בלוני הטרור והפעלת יחידות הבלבול על גדר המערכת שכללו חבלה בגדר והבערת צמיגים. גנץ לא אימץ את עמדת האלופים, העדיף לנשוך שפתיים על הפעולות של חמאס, והתיישר לעמדת חברי הקבינט בראשות ראש הממשלה בנימין נתניהו.
גורמים בצה"ל טוענים כי לו היה גנץ מגבה את עמדת צה"ל - הקבינט היה מחליט אחרת. גנץ, כמו שאר חברי הקבינט, העריך כי תגובה צבאית רחבה הרבה לפני יום ירושלים תמנע מסינוואר נקודות ברחוב הפלסטיני. בפועל, צה"ל לא הגיב, סינוואר אישר מטח לעבר ירושלים, רשם הישג ולבסוף הצטייר כמגן ירושלים, בניגוד גמור למה שהקבינט הביטחוני וצה"ל רצו שיקרה.
אחרי מטח הרקטות לירושלים נשמעה ביקורת במערכת הביטחון על רמת המוכנות של צה"ל להידרדרות רחבה. למרות תקיפת המגדלים - כבר בימים הראשונים היו גורמים בצה"ל שטענו כי לא היו ערוכים למערכה רחבה שכזו, ולכן נאלצו לדחות את תרגיל ההונאה הגדול ותקיפת המטרו בעזה ביממה. גורמים במערכת הביטחון אמרו כי לו היה מוכן צה"ל באופן מלא להידרדרות, היה מודיע הרמטכ"ל כבר בהתחלה על ביטול התרגיל המטכ"לי ולא על דחייתו, וגנץ היה מנחה לגייס את כל כוחות ההגנה האווירית במילואים לפתיחת סוללה נוספת. טענה זו מתחברת היטב לטענות בתוך מערכת הביטחון על פערים במודיעין.
גורמים בסביבתו של גנץ דחו את הביקורת, וטענו כי שר הביטחון סיכם עם הרמטכ"ל על קידום תכנית לתקיפת ה"מטרו" של עזה כבר בחודשי הקיץ. מעבר לכך, טענו כי גם הנחה להקדים את הפגיעה במגדלים, להקדים את הפעולה בשכונת רימל, ולהכין מכת סיום מהיום הראשון.
ההנחיות של גנץ רק מדגישות את חוסר המוכנות של צה"ל למערכה רחבה אלא להידרדרות אליה. סוגיית פערי המודיעין על הרקטות נמשכת כמעט שני עשורים ולא את הכול ניתן להניח על כתפיו, אך יש לו אחריות בעיקר בתור רמטכ"ל במבצע "צוק איתן", נצרבה בו התודעה של גודל האיום, וכשר ביטחון לא ידוע על כל צעד משנה כללי משחק בתחום שיזם מאז שנכנס לתפקיד.
כעת עם סיום המבצע פני צה"ל, משרד הביטחון והדרג המדיני מתכנסים לדיונים על היום שאחרי בשלושה צירים ברורים, כשהראשון בהם הוא מדיניות התגובה לשיגורי רקטות ובלוני טרור. עמדתו של גנץ בנושא לא ברורה, וכך נשאר פתח לארגוני הטרור להיכנס לתוך חלל זה, בשונה מעמדת הרמטכ"ל הנחרצת כי ימליץ להשמיד בתים על כל שיגורי הרקטות גם בעוד חודשים ולא רק בטווח הנראה לעין.
הציר השני הוא תהליך ההסדרה, לגביו כבר תקופה יש ביקורת נגד גנץ. כלפי חוץ, הוא משדר שיתנגד לקידום פרויקטים גדולים לרצועת עזה בניהול ממשלת חמאס כל עוד ולא מתקדם נושא השבויים והנעדרים, אך בפועל גנץ אישר כניסת אלפי סוחרים פלסטינים לישראל ותכנון תכניות לפרויקטים גדולים כמו אזור תעשייה חדש, ובכך מנע מנופי לחץ כבדים על חמאס. בסביבתו הקרובה של גנץ, טענו כי לא יאשר פרויקטים גדולים וכל מה שאושר עד כה היה רק תכנון.
הציר השלישי הוא תהליך השיקום ברצועה. כבר עתה קוראים גורמים בכירים במערכת הביטחון לשר הביטחון להגיד את עמדתו בצורה ברורה, ולהתנגד לכל מהלך משמעותי כדי לא לפגוע בקלפים שהשיג צה"ל במבצע.