ב־6 במאי העביר ח"כ איתמר בן גביר את לשכתו לשייח ג'ראח. ב־8 במאי הוא יצא משם. היומיים האלה תרמו, כמעט יותר מכל דבר אחר, להדלקת האווירה הכללית בכלל והתסיסה בקרב ערביי ישראל בפרט. בנימין נתניהו כמעט לא נקף אצבע כדי למנוע את זה. הוא יכול היה למנוע את זה בקלות יחסית, אבל הוא פשוט העדיף שלא. זה ההבדל בין נתניהו המקורי, האחראי, הסולד מהרפתקאות ומתרחק ממהומות, לבין נתניהו הנוכחי. נכון להיום, נתניהו הוא סוכן כאוס מצטיין, שני רק לבנו, יאיר. את חמאס הוא לא ניצח, את נפתלי בנט כן (לפחות בינתיים). את המחיר, כרגיל, הוא השית עלינו.
לפני שלושה שבועות, כתב במעריב ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט את הנבואה הזו: "גל טרור הוא מה שנתניהו זקוק לו כדי ליצור מראית עין של מצב חירום קיצוני, שמחייב הקמת ממשלה לאומית בראשותו עם כל גורמי הימין, ונפתלי בנט הוא חלק מהם. נתניהו איננו מצית את הגפרור, את זה יעשו אנשי להבה. הוא נותן להם אותו. הוא רוצה משבר. עדיף בירושלים, כי זה המקום שסביבו אפשר יהיה לרכז יותר סולידריות והסכמה בקרב גורמי הימין והמחנה הלאומי. בהיעדר משטרה נחושה שמוכנה לבלום את אנשי להבה בכל הכוח וללא היסוס, הם יצליחו להבעיר אש. נתניהו כמובן יופתע, אך ימהר לפעול לאיחוד המחנה הלאומי, ונפתלי בנט עלול להצטרף. ואם האש לא תפרוץ בירושלים, נתניהו ידליק אותה בגבול הצפון, או בהתנגשות עם חמאס בדרום".
מזמן לא נכתבה נבואה שהתגשמה מהר כל כך, מדויק כל כך. תכף יובאו כאן הוכחות נסיבתיות לחדלונו של נתניהו למנוע את התבערה. אך ראשית, הבהרה: העובדה שנתניהו נמנע מנטרול הנפצים ופח הדלק שהבעירו את הסביבה, לא מנקה את הפרטנרים שלנו מאשמה. את חמאס היה צריך לפרק ולזרוק לים של עזה מזמן. בדיוק כפי שנתניהו הבטיח בזמנו. חמאס הוא ארגון טרור שהחל כקבוצה קיקיונית (שהקמתה התאפשרה בימי ממשלת שמיר, כדי "לאזן" את פתח) ויגיע, בקרוב מאוד, ובאדיבותו של "מר ביטחון" נתניהו, למעמד של איום קיומי על מדינת ישראל.
צבי האוזר, לשעבר יו"ר ועדת החוץ והביטחון, צייץ השבוע ש"סיום הסבב הזה בלי שינוי כללי המשחק מול חמאס הוא כנראה ויתור על ההזדמנות האחרונה לטפל בעזה במנותק מאתגרי חזיתות אחרות". האוזר בקיא בחומר. הוא היה חשוף לכל סודות המדינה עד לפני כמה שבועות. הוא יודע היטב שבסבב הבא סביר שחמאס וחיזבאללה יגיעו יחד, וברור שחמאס יוכל לפגוע בתל אביב בעוצמה שבה הוא כתש השבוע את אשקלון ויהיו לו אמצעים שוברי שוויון ומשני מציאות מהסוג שיש לחיזבאללה. ישראל תהיה אז כבולה בשני מאזני אימה מקבילים, אחד בצפון (הרחוק יחסית) והשני בדרום (הקרוב מאוד). באדיבות "מר ביטחון", נתניהו.
גם את ערביי ישראל אין סיבה לנקות מאשמת האירועים האחרונים. מדובר במיעוט, אבל המעשים שנעשו כאן מהווים חצייה גסה של קו אדום. ירי מנשק חם בתוך הערים, על שוטרים ויהודים, פוגרומים, מעשי לינץ', התפרעויות, כל אלה הגדישו את הסאה. אי אפשר יותר לדחוק את הבעיה הזו אל מתחת לשטיח. גם כאן, ההתדרדרות, אובדן המשילות וההפקרות נבנו, הצטברו והתאפשרו במשמרת של אותו "מר ביטחון" מהפסקה הקודמת.
הטור המלא היום בעיתון מעריב