בנט קרס תחת הלחץ של שקד והעניק לנתניהו תמונת ניצחון

מבצע "שומר החומות" טרם השיב את השקט, אך כבר גבה קורבן פוליטי ראשון. כל טיל שנורה מעזה ואבן שנזרקה בלוד מוטטו את המיזם של בנט ולפיד טרם הקמתו. בנט זעק על הצורך להחליף הנהגה, אך דווקא בשבוע שבו אזלת יד השלטון בלטה, הוא ויתר על האפשרות הנדירה שקיבל לעשות זאת

  • נפתלי בנט
בווידאו: לפיד מבהיר שהוא לא מתכוון לוותר על המנדט (צילום: קונטקט)

בעולם נורמלי, אירועים כמו שישראל חוותה השבוע היו דוחפים להקמת ממשלה. מאשקלון עד עכו, משדרות עד בת ים, מראות הזוועות של הטילים, האלות והרובים שיקפו מציאות של מדינה אבודה ולא מתפקדת. אחרי שנתיים וחצי של חוסר יציבות פוליטית, של ליבוי שסעים ומחלוקות, הכאוס ירד לרחובות, ובבור שנפער קיצוניים משני הצדדים מערערים את הקיום העדין והמשותף של השבטים והאוכלוסיות השונות בישראל.

בלי ממשלה, קשה לדבר על משילות. על פניו, זה היה אמור להיות הפתרון הדחוף ביותר והראשון. פוליטיקאים מכל קצוות הקשת גינו בחריפות את התוקפים והפורעים, זעקו על מחדלי הביטחון וקראו להשבת השליטה והסדר, אבל בחלקת האלוהים הקטנה שלהם, מה שמכונה הפלונטר הפוליטי, הם לא התקדמו אפילו במילימטר. להיפך, הם אפילו נסוגו לאחור והתקרבו, שוב, לבחירות חמישיות.

עוד בוואלה!

בנט: ממשלת השינוי ירדה מהפרק, לפיד: הוא טועה, אמשיך לנסות להקים ממשלה

לכתבה המלאה
התקפלות מפוארת. בנט (צילום: פלאש 90, יונתן זינדל)

מבצע "שומר החומות" לא הצליח עדיין להשיב את הביטחון או את ההרתעה אבל תוך ארבעה ימים הוא גבה קורבן פוליטי ראשון: ממשלת השינוי של יאיר לפיד ונפתלי בנט, שנפחה אתמול את נשמתה האחרונה. בתחילת השבוע, עוד היו להם תוכניות שאפתניות למו"מ בזק ולהכרזה כבר השבוע שעלה בידם להרכיב ממשלה. מלכתחילה, זה היה דד-ליין יומרני, שלא תאם את המציאות והמורכבויות שבמלאכת הרכבה של שבע מפלגות מקצוות מנוגדים של הרצף האידיאולוגי לקואליציה משותפת, אבל מטח הרקטות שנורה על ירושלים ביום שני הכניס את המגעים להשעיה והשהיה, והיצרים הלאומיים והלאומניים המתלהטים הפכו את הסיפור של שיתוף פעולה עם מנסור עבאס ורע"מ למורכב עד כדי בלתי אפשרי. כל טיל שנורה מעזה, כל אבן שנזרקה בלוד, כל אלה שהונפה בבת ים מוטטו את יסודות המיזם המשותף עוד לפני הקמתו.

המערכה בעזה עוד רחוקה מהכרעה, אבל במערכה של נתניהו על ביצור שלטונו בבלפור, בנט, תחת איומים ואולטימטומים של איילת שקד, העניק לו חתיכת תמונת ניצחון. ספרי ההיסטוריה המשותפת של השלושה ושורת החיפוש בגוגל עמוסים באיומים לא ממומשים והתקפלויות לתפארת מהעבר, אבל זו כנראה המפוארת שבהן. במשך שנת קורונה שלמה, אחרי שהוגלה לספסלי האופוזיציה, בנט זעק על הצורך להחליף הנהגה וממשלה, ודווקא בשבוע שבו אוזלת היד של השלטון המתמשך זועקת יותר מתמיד, הוא ויתר על האפשרות הנדירה והנדיבה שניתנה לו לעשות את זה.

הכאוס יתגלגל לחודש הבא

מאז הבחירות, נתניהו ניסה לחלץ ממנו הכרזת נאמנות פומבית, שתוריד את שיתוף הפעולה עם לפיד וסער מהשולחן. עד אתמול, הוא סירב והמשיך לשחק בשני המגרשים. כך, הצליח לתמרן ראש מפלגה עם 7 מנדטים להצעה מדהימה ומפליגה להתמנות לראשות הממשלה, רק בשביל לזרוק אותה בתבהלה רגע לפני שהיא מתממשת. ההסלמה בלחימה ובפרעות הביאו את הקרב של בנט מול איילת שקד וחברי מפלגתו לנקודת רתיחה, עד כדי איום במרד ופיצול ממשי. גם בימים כתיקונם, מסע הלחצים הביביסטי והסמוטריצ'י הכביר על חברי ימינה הטיל צל כבד של ספק על היתכנות הממשלה, אבל הרעש של מפגיני הימין בסיורי החירום באשקלון ובלוד היה כבד מנשוא. שקד, שחששה שהדיווחים על התחממות היחסים בין נתניהו וגנץ יותירו אותם, שוב, מחוסרי עבודה, דרשה לחסל את המשחק הכפול ולתת גז למו"מ עם הליכוד ולא לחכות להפסקת האש או לשוך הקרבות - ובנט קרס תחת הלחץ והניף דגל לבן.

לא רק שבנט ויתר על הקלף היחיד שהיה לו, הוא גם שם על נתניהו את כל הז'יטונים, כמו שנאמר, מלא מלא, וכרך את גורלו בו כל הדרך לבחירות אישיות או חמישיות, מה שיבוא קודם. בימינה ובליכוד מקווים שקבורת ממשלת השינוי יחד עם שעת החירום יכפו על סער, או חלקים ממפלגתו, לרדת מעץ ההתנגדות לנתניהו ולחזור הביתה להקמת ממשלת ימין, או שהנסיבות הביטחוניות יפוררו את ה"אין היתכנות" של גנץ לשיתוף פעולה מחודש עם נתניהו. אם לא, לבנט ושקד מובטחים מינויים בכירים ושריונים נדיבים שאמורים לתת להם מחסה מבחירות חמישיות, אבל גם נדרשת תמיכתם בביטול הרוטציה עם גנץ וביוזמת הבחירות הישירות, שיכולה, באופן תיאורטי, לבצר את נתניהו בשלטון לעוד שנים רבות.

ינצל את הזמן לקרבות בלימה. לפיד (צילום: פלאש 90, יש עתיד)

בינתיים, התרחישים של הימין על רוטציות משולשות ויצירתיות ייאלצו לחכות עוד שבועיים וחצי לתום המנדט של לפיד, שבמהלכם הוא היחיד שיכול מבחינה חוקית להרכיב ממשלה. לפיד תיכנן לשאת אתמול הצהרה אופטימית, על הצורך להקים את ממשלת השינוי דווקא עכשיו, וגם אחרי ההודעה של בנט ניסה לשמור על חיוביות ולהדחיק את הכישלון הגדול של ההימור המופרז על ברית האחים המתחדשת. בגוש המרכז שמאל יש עדיין חלומות על ממשלת מיעוט של לפיד וסער, שתתבסס על תמיכה חיצונית של רע"מ והרשימה המשותפת, אבל הווטו המוחלט של תקווה חדשה על הח"כים הערביים תלוי ועומד באוויר, וגם הסיעות החרדיות עדיין לא ממהרות לזנוח לטובת סער את הברית עם נתניהו.

אחרי שנתיים וחצי בפלונטר, לא ברור אם נותרה אבן שהמחנה המתנגד לנתניהו לא הפך, והמהלך של בנט השאיר אותו בלי אף נתיב ריאלי להקמת ממשלה. לפיד לא מתכוון לזרז תהליכים ולוותר על המנדט אפילו ביום אחד, אבל את הזמן שנותר הוא ינצל בעיקר לקרבות בלימה, מפני המאמצים של נתניהו לפורר את הגוש ולגייס את עבאס לתמוך ביוזמת הבחירה הישירה. המהלך של בנט, ככל הנראה, יגלגל את הכאוס הפוליטי לתחילת החודש הבא, כשהמנדט יעבור לכנסת, ואז הקלפים שלו, של נתניהו, של גנץ ושל סער יתערבבו והמשחק יתחיל מחדש. הדרך לממשלה או משילות עדיין לא נצפית באופק.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully