בתוך הכאוס והייאוש האלה יש גם במה להתגאות. לאחר ההפתעה האסטרטגית בזיהוי כוונות חמאס, צה"ל, השב"כ ומערכת הביטחון מפגינים בימים האחרונים רמת ביצועים לא רעה לגמרי. חמאס חוטף מכות רצח. המכשול התת־קרקעי מונע פלישות תת־קרקעיות לעוטף עזה, יכולות השיגור שלו נפגעות בקצב יומי, בכיריו מסוכלים ודמו מוקז. צה"ל הפיק את לקחי צוק איתן, ונכון לעכשיו חמאס קרוב למצב שאליו הגיע חסן נסראללה במלחמת לבנון השנייה: לו ידעתי, אמר נסראללה, שכך יגיבו היהודים, לא הייתי חוטף את החיילים.
חמאס זכה בכמה תמונות ניצחון חשובות: הוא קיבע את עצמו כמגן הר הבית ואל־אקצא, הוא הצליח להעיר את ערביי ישראל ולשסות אותם ביהודים, הוא השתלט על סדר היום והוריד את אבו מאזן לרמה של קוריוז. המחיר שהוא משלם על זה כבד. זה הזמן להזכיר, פעם נוספת, את שמו של הפטרון הגדול של חמאס, גדול יותר אפילו מאיראן: בנימין נתניהו.
האסטרטגיה של נתניהו מול חמאס גלויה ופשוטה: ברית הגנה הדדית. כל עוד חמאס שולט בעזה, אין לנתניהו פרטנר למו"מ. אז ראש הממשלה מחליש את הרשות הפלסטינית, שחתומה איתנו על הסכמים ומקיימת איתנו שיתוף פעולה ביטחוני הדוק, ומעצים את חמאס. הוא מאפשר לקטאר לממן את חמאס במאות מיליונים, הוא בעצם מממן את ההתעצמות של חמאס, הוא מגדל את המפלצת שהתפוצצה עלינו השבוע בקול רעש גדול.
האסטרטגיה הזו נכשלה. חמאס הפגין השבוע יכולות שיגור משודרגות. הוא מתחיל להזכיר את חיזבאללה. תוך שנים ספורות נגיע למצב של מאזן הרתעה מול חמאס, שלא יאפשר לנו להכריע אותו ולהסיר את האיום. זוכרים שנתניהו הבטיח שהוא־הוא יסיר את האיום ויפיל את שלטון חמאס? אז זהו, שעוד מעט זה יהיה בלתי אפשרי.
דווקא בני גנץ הפגין השבוע התנהלות מדויקת, ממלכתית, מקצועית ושקטה. אין קרבות קרדיטים, אין מהומה במטכ"ל, אין הדלפות מיותרות, יש מיקוד במטרה ועושה רושם שיש בעל בית על המגרש. גנץ נותן לכוכבי לעבוד ומרגיע את המערכת, בדיוק הפוך ממה שמעולל לה מלאך החבלה מבלפור.
ישראל זקוקה למנהיגות. למנהיג שנסמוך עליו. לאיש ישר שנאמין לו. למישהו שיוכל לקבל את ההחלטות הקשות כל כך הממתינות לנו. למישהו שיפרוץ את מעגל הקסמים שאליו נקלענו. יטפל בבעיית המיעוט הערבי, יטפל בבעיית עזה, ירפא את הפצע הפנימי, יפסיק את השיסוי וההסתה, ישקם את שלטון החוק והדמוקרטיה.
בנימין נתניהו אינו המנהיג הזה. הוא יכול היה להיות, בצעירותו, לו רתם את תכונותיו וכישרונותיו לטובתנו, ולא לטובת עצמו והפראנויות שלו. מנהיג אמיתי ופטריוט היה כבר מזמן שם את המפתחות והולך הביתה. מאפשר לליכוד להעמיד מועמד ראוי לראשות הממשלה, שכמעט כל המערכת הפוליטית מוכנה להתיישר מאחוריו.
נתניהו לא יעשה את זה. כפי שניבא בזמנו נשיא המדינה ראובן ריבלין, נתניהו ישרוף את כל ישראל על יושביה כדי לשרוד. זה גם מה שאמרה בזמנו הגברת, בהקלטה המפורסמת ההיא. ובכן, הנבואה מתגשמת. הכל בוער. תרחישי האימה מתגשמים. ונתניהו? ממשיך להיאחז בקרנות המזבח העולה בלהבות ולנגן בכינור. ואין מי שייגש אליו ויגיד לו: ביבי, די, זה נגמר. שחרר אותנו.
הטור המלא מחר במעריב