תיקון שבועות

צמצמו בגרויות ותתחילו כבר להגן על הפעוטות: 5 דברים שחובה לתקן בחינוך

מי מאיתנו זוכר מה למד לבגרות בהיסטוריה? מהפערים בלימודים שאפשר לסגור בהחלטה אחת, ועד לדרך לשמור על בני השלוש ומטה כדי שההורים יהיו שקטים - יש כמה רעות חולות שחובה להעלים ממערכת החינוך ומהר. תיקון שבועות, גרסת בית הספר

17/05/2021
בזמן הקורונה מערכת החינוך בישראל לא פעלה במתכונת מלאה בכל שכבות הגיל אפילו יום אחד(צילום: ראובן קסטרו)

שנת הקורונה המחישה מעל לכל ספק שמערכת החינוך בישראל דורשת שינוי מידי. ממשלת ישראל נכשלה במדיניותה בתחום בשנה החולפת וכדי לתקן את הנזקים היא חייבת קודם כל להציב את החינוך בראש סדרי העדיפויות שלה.

תלמידי חטיבות הביניים בישראל שלמדו בשנה האחרונה רוב הזמן מהבית, קיבלו מהממשלה מסר מוטעה ובעייתי: אפשר ללכת לקניון, לים, לבקר חברים, אבל להגיע ללימודים בבית הספר - אסור. מערכת החינוך בישראל לא פעלה במתכונת מלאה בכל שכבות הגיל אפילו יום אחד, בעוד שברבות ממדינות ה OECD-התמונה הייתה שונה: בכ-60% מימי הלימוד התנהלו הלימודים במתכונת פרונטלית מלאה בכל שכבות הגיל.

אז מה ניתן לעשות כבר מחר כדי למזער את הנזקים שנגרמו לתלמידים בשנה האחרונה ומה ניתן ללמוד ממנה כדי לא לחזור לאחור? חלק מהדברים ניתן ליישם עוד לפני שתקום הממשלה ועוד לפני אישור תקציב המדינה וחוק ההסדרים, שכולל גם את הרפורמה החיונית בתחום החינוך.

הנה חמישה דברים במסגרת "תיקון שבועות" שאת רובם ניתן לעשות כבר מחר כדי לשפר את מערכת החינוך בישראל.

עוד בוואלה!

פערי לימוד ומצוקות רגשיות: ירושלים מתמודדת עם נזקי הקורונה ללא משרד החינוך

לכתבה המלאה

לאשר את התוכנית לצמצום הפערים

היא הוכרזה כבר לפני יותר מחודשיים, ובינתיים תקועה. שנת הקורונה פגעה בהישגים הלימודיים של תלמידים רבים. חלקם יצליחו לגשר על הפערים בשנים הקרובות, אך חלקם ישלמו על כך מחיר כבד בעתיד - החל מילד בכיתה י"א שירד מחמש יחידות לימוד מתמטיקה לשלוש ועד לילדה שעלתה לכיתה ב' כשהיא לא יודעת לקרוא. בנק ישראל העריך לפני חודש כי למדיניות הפעלת מערכת החינוך בשנת הקורונה עלולות להיות השפעות ארוכות טווח, שיתבטאו בירידת ההכנסה העתידית של התלמידים כשיגיעו לשוק התעסוקה.

התוכנית שאמורה לטפל בדיוק בסוגיה זו ולהכין את תלמידי כל שכבות הגיל במהלך חודש יולי לשנת הלימודים הבאה ממתינה להחלטת הממשלה ולתקצוב בהיקף של 2.5 מיליארד שקל.

הקורונה גרמה לפערים בלימודים והממשלה הבאה חייבת לאשר את התכונית שתטפל בכך. תיכון אחד העם בפתח תקוה(צילום: ראובן קסטרו)

לתגבר את המערך הפסיכולוגי ברשויות המקומיות ובבתי הספר

לפי הנתונים של משרד החינוך, במהלך השנה האחרונה כל תלמיד שלישי דיווח על מצוקה רגשית, וחלה עלייה של 25% בהערכות סיכון לאובדנות בשירותים הפסיכולוגיים החינוכיים. לא מעט ילדים פיתחו חרדות, נרשמה עלייה בהתמכרויות ואלימות, הפרעות אכילה והשמנה בקרב ילדים ובני נוער.

ניתן היה לצפות כי בהינתן המצב הנוכחי, המדינה תגדיל את השקעתה במערך הפסיכולוגי בניסיון למזער נזקים. ואולם, למרות העומסים הקיצוניים אותם חווים הפסיכולוגים החינוכיים בעקבות הפניות הרבות למוקדים, המדינה לא דאגה לתגבר את המערך הפסיכולוגי על ידי הוספת כוח אדם והשכר בגין שעות נוספות. המצב מבריח מומחים מהשירות הפסיכולוגי-חינוכי אל השוק הפרטי בו משתכרים יותר מפי עשרה - 450 שקל לשעה מול 40 שקל. אלפי פסיכולוגים חינוכיים ברשויות המקומיות מאיימים להתחיל בעיצומים במחאה על עומסי העבודה שפוגעים ביכולתם להעניק סיוע.

לא מעט ילדים פיתחו חרדות וחובה לסייע להם(צילום: ראובן קסטרו)

לתת יותר סמכויות למנהלי בתי הספר על ידי הקצאות תקציב ישיר לבתי הספר

בשנים האחרונות דובר רבות על הצורך במתן הגמישות הניהולית למנהלי בתי הספר ולרשויות המקומיות, ושנת הקורונה המחישה את החיוניות שבכך. כך למשל, בשנה האחרונה חלק מהרשויות הצליחו לדאוג ליותר ימי לימוד מהמינימום שנקבע במתווה משרד החינוך. הגמישות הניהולית היא חשובה במיוחד במערכת החינוך הישראלית בעקבות תמהיל האוכלוסיות השונות שמרכיבות אותה, כאשר לכל אחת יש צרכים שונים, אותם מכירים היטב אנשי השטח. הדבר חשוב במיוחד ברשויות החלשות שזקוקות ליותר כלים תוספתיים כדי להשלים פערים שנוצרו עוד הרבה לפני הקורונה.

כך יוכלו המנהלים לנהל באופן מיטבי את גודל קבוצות הלימוד, לאפשר להשקיע באופן דיפרנציאלי בתלמידים שונים ולצמצם את הפערים בין אוכלוסיות שונות. בנוסף, הדבר יעצים את מעמד המנהל שנכון להיום יותר מזכיר פקיד שעסוק חלק ניכר מיומו בבירוקרטיה. כך, נכון להיום, כדי לקבל תקציב תוספתי המנהל צריך להוכיח שאכן התקציב מגיע לו ושלא יעביר אותו לשום מטרה אחרת בבית ספרו.

לצמצם את כמות הבגרויות ולשנות את המבנה שלהן

לפני תקופת הקורונה עמד מספר בחינות הבגרויות החיצוניות על כעשר בממוצע, ובשנה האחרונה מספרן ירד לחמש. אך לא מדובר בשינוי קבוע, ואם המצב יחזור לקדמותו התלמידים יחזרו למצב של דרישות מרובות ומפוזרות, הרבה שינון של חומר אותו סביר להניח לא יזכרו כמה שנים מאוחר יותר. הרי מי מאיתנו באמת זוכר מה למד לבחינת בגרות בהיסטוריה?

אף שהמבחנים הבינלאומיים החלו לשנות את פניהם ולשים את עיקר הדגש על הערכה של מיומנויות ופחות על הערכת ידע, בחינות הבגרות בכתב בישראל נותרו כמעט ללא שינוי ואינן מתייחסות למיומנויות המאה ה-21. במדינות שונות בעולם עומד מספר בחינות הבגרות על בין 2-5. לפני חודשיים כתב מבקר המדינה כי "ריבוי הבחינות בישראל מייצר מערכת המקשה על בתי הספר לתת עדיפות ולהשקיע בהקניית המיומנויות הנדרשות לתלמידים."

תלמידי תיכון ביהוד עוברים בחינת בגרות(צילום: פלאש 90, יוסי זליגר)

החלת פיקוח על כל המסגרות החינוכיות עד גיל שלוש והעברתן לטיפול משרד החינוך

כל כמה חודשים מתעוררות פרשות חדשות ומצמררות של התעללות בפעוטות בגנים והמשפחתונים הפרטיים. למרות זאת, מלבד חובת התקנת המצלמה במעונות יום לא הרבה השתנה במסגרות הללו. במקרי התעללות רבים שנתגלו בשנים האחרונות המצלמות בגן לא מנעו את המקרים הקשים. הפעוטות צריכים לעבור לידי משרד החינוך על כל המשתמע מכך. רק כך הילדים יהיו בטוחים יותר, וההורים שקטים יותר.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully