האזעקות תפסו את ליאן בן משה בעודה נוסעת ברכב בחולון עם ילדיה, תאומים בני שלוש. באותם רגעים היא נדרשה להבין מה מתרחש - הירי הראשון לאזור בסבב הנוכחי - לקחת את שני הילדים ולהימלט למרחב מוגן, בתוך המולת הרחוב הכללית.
גליה לוי, שישבה רכב אחד מאחוריה, זיהתה את הקושי. היא מיהרה לקחת את הילדה של ליאן בידיה ולרוץ עמה לבניין. אז, ברגע הפגיעה הישירה באוטובוס שהיה צמוד אליהן, נפגעה הילדה מרסיס בצווארה, וליאן החליטה להוריד את כיסוי הראש שעטתה - ולהניח אותו על הפצע כדי לעצור את שטף הדם. לפי הרופאים, כך הצילה את חייה. היום (רביעי) השתיים נפגשו בבית החולים וולפסון בחולון ליד מיטת הילדה, המאושפזת במצב קשה.
לקריאה נוספת בנושא
בבית החולים שהו גם אחותה של ליאן ואמה. המפגש הראשון מאז האירוע הוציא מכלל המעורבים רגשות חזקים. "הייתי בדרך להורים והייתה אזעקה, ולקחתי את שני הילדים משני הכיוונים של האוטו", שחזרה ליאן. "והיא ראתה אותי, הצדיקה ובעלה, וקלטו שזה אני, ובאו ולקחו לי את הילדה. היינו מתחת לבניין וכולנו נפגענו. היא עצרה לבת שלי את הדם עם הכיסוי ראש, זה נס מעל הטבע. הילדה שלי הייתה הולכת".
"היא הצילה לנו את הילדה", הצטרפה האחות. "הצדיקה הזאת הורידה את כיסוי הראש שלה וקשרה לאחיינית שלי על הצוואר, וככה הדם הפסיק להתפרץ לה מהעורק הראשי. היא הרבנית של חולון".
גליה סיפרה כי ראתה את ליאן "צורחת ונכנסת להתקף חרדה. מה שעשיתי זה ביקשתי מבעלי לצאת מהרכב, לקחתי את הילדה ורצנו מהר לכיוון הבניין. בזמן האזעקה התפוצצנו, עפנו מההדף, ואיבדנו הכרה לכמה שניות. אבל האינסטינקט האימהי נתן לי לחבק את הילדה והיא לא עפה לי מהידיים".
"זה נס גלוי, עף לי הכיסוי ראש ועד שהתאוששנו זה שברירי שניות", המשיכה. "עשינו לה חוסם עורקים וברוך השם שהפעולה הזו הצילה חיים. היה בכי, היסטריה, כאוס אחד שלם, אבל אם לא הייתי יוצאת לעזרתם של התאומים אני ובעלי הייתי מתפוצצים ברכב".
היא סיכמה: "הרגשות קשים. אני מאושרת שהיא בסדר אבל לא ישנתי כל הלילה. הכאבים הרסיסים שהוציאו לנו זה תמונות שחוזרות עוד פעם ועוד פעם, וההיסטריה שאתה מבין שאתה לא שולט בכלום וסך הכול אנחנו עם ישראל והרצון הוא תמיד לעשות את מה שאנחנו יודעים".