עובדי תעשיית הקולנוע והטלוויזיה חיים בסרט אימה. זה הזמן לעצור אותו

צלם, תאורן, מאפרת ומלבישה מועסקים כפרילנסרים וזאת כדי לעקוף את חוקי המדינה ואת זכויות האדם הבסיסיות, ולכן שעות עבודתם אינן מוגבלות. יש עוד הרבה כמותם, בתחומים מגוונים. המדינה חייבת להפסיק את העבדות הזאת

איתמר אביטן
01/05/2021
הישראלים ככלל עובדים שעות רבות מעל הממוצע ב-OECD והמחיר שמשלמים על כך הוא גבוה. מחאת תעשיית התרבות בירושלים, יוני 2020(צילום: ראובן קסטרו)

בישראל 2021 מתקיימת עדיין עבדות מודרנית. עולם הפרילנסרים, ובדגש על עולם הטלוויזיה והקולנוע, מסרב להתקדם למאה ה-21 ועדיין מקיים שוק של עבדים, שקופים ובלתי מוגנים, שמצווים על ידי מעסיקיהם לעבוד לפעמים 16 שעות ביום.

בישראל יש אמנם חוק שעות עבודה ומנוחה, שמגביל את משך הזמן שבו מותר למעסיק להעסיק את עובדיו בכל יום עד 12 שעות, אך צלם, תאורן, מאפרת ומלבישה מועסקים בחשבונית (כפרילנסרים) וזאת כדי לעקוף את חוקי המדינה ואת זכויות האדם הבסיסיות, ולכן שעות עבודתם אינן מוגבלות.

לא ייתכן שמקליט בסדרת המתח המובילה בישראל, שמככבת גם בזירה הבינלאומית, צריך לחיות בסרט מלחמה בביתו בגלל שעות העבודה המטורפות שלא מאפשרות לו לקיים חיי משפחה, או לראות את ילדיו במשך שבועות ארוכים. או תאורן באחת מתכניות הריאליטי בפריים טיים שחווה אירוע לבבי אחרי 14 שעות על הסט ללא דקת מנוחה.

הישראלים ככלל עובדים שעות רבות מעל הממוצע ב-OECD והמחיר שאנו משלמים על כך הוא גבוה. במדד האיזון בין עבודה לפנאי אנחנו מדורגים במקום השישי מהסוף, מבין ארבעים מדינות. מצאת החמה ועד צאת הנשמה, העבודה היא חיינו. חוסר האיזון הזה עולה לנו ביוקר, בבריאות, בתא המשפחתי, באיכות החיים, ולא מותיר לנו זמן לכל דבר אחר שאינו עבודה.

עובדים בתל אביב, שכירים או פרילנסרים, נמצאים בעבודה שעות רבות יותר מאשר עובדים בניו יורק, לונדון או פריז. בעוד שבתל אביב עובדים 2,038 שעות שנתיות בממוצע כ-40 שעות שבועיות, הממוצע בניו יורק הוא 1,847 שעות עבודה בשנה, בלונדון 1,740 שעות עבודה, ובפריז 1,604 שעות עבודה בשנה. ומי בתחתית הדירוג עם ישראל? קולומביה, מקסיקו וטורקיה. גם דוח של משרד העבודה והרווחה שפורסם לאחרונה הציג את ריבוי שעות העבודה במשק כאחד החוליים המרכזיים של שוק העבודה הישראלי.

שוק העבודה הישראלי מיושן, סובל מחוסר איזון דרמטי, ושבוי בקונספציה לפיה שעות עבודה ארוכות שוות תפוקה גבוהה יותר. מחקרים רבים הוכיחו כי ריבוי שעות עבודה הופך בשלב מסוים ללא יעיל בגלל שחיקת העובד, ומקום עבודה שמאפשר לעובדים לקיים חיי משפחה טובים, העובדים יותר שבעי רצון ולכן הפריון שלהם גבוה יותר. ואכן, ישראל מתאפיינת בריבוי שעות עבודה ובפריון לשעת עבודה הנמוך ב-24% מממוצע הפריון במדינות ה-OECD.

עוד בוואלה!

התכנית שהתרסקה: רק 5% הצלחה למתווה החזרה לעבודה

לכתבה המלאה
מי שעובד מעל 12 שעות עבודה ביום חשוף פי שניים וחצי לחלות בדיכאון. מחאת תעשיית התרבות בירושלים, יוני 2020(צילום: ראובן קסטרו)

חוסר האיזון ושעות העבודה הבלתי סבירות באים מיוחד לידי ביטוי בתעשייה הטלוויזיה והקולנוע. 14 עד 16 שעות עבודה ביום מובילים למחירים כבדים, כי סגנון החיים הזה לא מאפשר תזונה נכונה, לעשות ספורט כמו צריך, והסטרס משחרר הורמונים שפוגעים לנו בבריאות. היבט אחר הוא המשפחתי, אנחנו מגדלים ילדים, בחוסר זמן מוחלט ובלחץ, זה משפיע על הילדים לרעה כי למעשה אין להם זמן הורים ברגעים הכי חשובים שלהם בחיים. זה פוגע גם בזוגיות, בהורות והאושר של האדם.

מחקר בריטי על תעשייה הקולנוע והטלוויזיה מצא כי 55 שעות עבודה בשבוע מגבירות ב-40% את הסיכוי לחטוף שבץ, ב-33% את הסיכוי לסבול מבעיות לב, ומשלשות את הסיכויים לסבול מהשמנת יתר, סרטן ודלקות פרקים.

עוד מצא המחקר, כי מי שעובד מעל 12 שעות עבודה ביום חשוף פי שניים וחצי לחלות בדיכאון כבד וכי 90% מאנשי תעשייה הקולנוע והטלוויזיה מרגישים עייפים או לא בטוחים במהלך שעות העבודה שלהם.

בשוק העבודה המודרני והמשתנה, שבו ניתן להעסיק עובד דרך אפליקציה, המדינה חייבת לשנות את תפיסת יחסי העבודה ולהרחיבם כך שלא יתאפשרו לדרכי העסקה פוגעניות לצמוח תוך פגיעה בזכויות העובד הבסיסיות בישראל.

בימים אלה בהם אנו מציינים את חג העובדים, אחד במאי, עלינו לפעול למען עובדי החשבונית, שמשוועים להסדרת מעמדם ולזכויות בסיסיות.

איתמר אביטן, מנכ"ל אקט - איגוד עובדי הקולנוע והטלוויזיה

  • אמנים
  • שוק העבודה

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully