וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

אחרי עשורים של מחסה: צרפת עצרה פעילי טרור איטלקים מהבריגדות האדומות

המשטרה עצרה שבעה מבוקשים על מעשי רצח וחטיפות בשנות ה-70 וה-80 המדממות, ומחפשת שלושה נוספים, לאחר הבנות בין פריז לרומא. פעילי השמאל הקיצוני קיבלו בזמנו מקלט בצרפת, בתנאי שלא היו הוכחות ל"דם על הידיים". הבריגדות היו אחראיות לרצח רה"מ לשעבר אלדו מורו

גופתו של ראש ממשלת איטליה לשעבר אלדו מורו במכונית ליד מטה מפלגתו ברומא, 9 במאי 1978. AP
הרצח טלטל את המדינה. גופתו של ראש הממשלה לשעבר מורו, 1978/AP

שבעה פעילי שמאל קיצוני איטלקים שהורשעו בטרור בשנות ה-70 וה-80 נעצרו אתמול (רביעי) בבתיהם בצרפת, אחרי עשרות שנים שבהן המחסה שקיבלו הוביל למתיחות בין המדינות השכנות. בין העצורים כמה מחברי ארגון "הבריגדות האדומות", שבין פעולותיו הנודעות ביותר לשמצה הייתה חטיפתו ורציחתו של ראש ממשלת איטליה לשעבר אלדו מורו.

מעצריהם התאפשרו אחרי משא ומתן והסכמות בין רומא לפריז, שסירבה להיעתר לצווי המעצר שהוציאו הרשויות באיטליה. לשכת הנשיאות בצרפת מסרה כי המשא מתן החל אחרי שעמנואל מקרון נבחר ב-2017, אך התפנית הגיעה עם כניסתו לתפקיד של ראש ממשלת איטליה מריו דראגי מוקדם יותר השנה. בין דראגי למקרון התפתחו יחסי עבודה קרובים.

השבעה שנעצרו נמלטו מאיטליה וביקשו מקלט לפני שליחתם למאסר. המשטרה בצרפת, בסיוע משטרת איטליה, עדיין מנהלת חיפושים אחרי שלושה חשודים נוספים שהתחמקו ממעצר בבתיהם. חמישה מהעצורים היו חברי הבריגדות האדומות, שבשנות ה-70 וה-80 רצחו, חטפו ופצעו אנשי ממשל, ביטחון ועסקים כחלק ממאבקם למען מהפכה קומוניסטית.

בין העצורים גם ג'יורג'ו פטרוסטפאני בן ה-77, שהיה חבר בארגון השמאל הקיצוני "המאבק נמשך". הוא הורשע ברצח של מפקד משטרת מילאנו לואיג'י קלברזי ב-1972 ונידון ל-22 שנות מאסר.

הרצח של מפקד המשטרה היה המקרים הבולטים ביותר בתקופה המכונה "שנות העופרת", כשאנשי שמאל וימין קיצוני ביצעו מרחצי דמים בשנות ה-70 וה-80.

מסמכים הקשורים לארגון הבריגדות האדומות 28 באפריל 2021. רויטרס
הקבוצה פעלה בתקופה המכונה "שנות העופרת". מסמכים הקשורים לבריגדות האדומות/רויטרס

פעילי השמאל נהנו ממקלט בצרפת, במסגרת "דוטרינת מיטראן" על שמו של הנשיא הסוציאליסטי. היא קבעה כי פעילי שמאל קיצוני מאיטליה שנמלטו לצרפת לא יוסגרו אלא אם יהיו הוכחות שיש להם "דם על הידיים". צווי המעצר האירופיים שהוצאו נגדם אמורים לפוג בין דצמבר ל-2023, וכעת ההחלטה אם להסגיר כל אחד מהם תיקבע בבתי המשפט בצרפת, בתהליך שיכול להימשך בין שנתיים לשלוש.

דראגי הביע שביעות רצון מהמעצרים, ואמר כי המקרים "הותירו פצע פתוח". בהצרה שנמסרה מלשכתו, אמר ראש ממשלת איטליה כי "זיכרון הפשעים הברברים האלו חי במצפונם של האיטלקים". שרת המשפטים של איטליה, מרטה קרטביה, שיבחה את ההתגייסות של צרפת כבעלת "חשיבות היסטורית".

מריו קלברזי, בנו של מפקד משטרת מילאנו שנרצח וכיום עיתונאי בולט, אמר כי המעצרים קבעו "עיקרון בסיסי - אסור שיהיו אזורים חופשיים למי שהורג". עם זאת, הוא הוסיף: "אני לא יכול לחוש סיפוק מלראות אדם זקן וחולה בכלא אחרי כל כך הרבה זמן".

"דף חדש אחרי 40 שנה"

בין העצורים הייתה מרינה פטרלה, בת 66, שנידונה למאסר עולם אחרי שהורשעה ברצח של גנרל ברומא בערב השנה החדשה ב-1980 ובחטיפת שופט בבירת איטליה כמה שבועות לאחר מכן. פטרלה נעצרה בצרפת ב-2007, אך הממשלה של הנשיא דאז ניקולא סרקוזי קבעה ב-2008 כי לא ניתן להסגירה בשל מצבה הבריאותי.

שר המשפטים של צרפת, אריק דופונד-מורטי, אמר כי הוא גאה להשתתף בהחלטה שתאפשר לאיטליה "לפתוח דף חדש אחרי 40" שנה. במהלך המשא ומתן, החוקרים בצרפת החליטו להתמקד ב"פשעים החמורים יותר", אחרי שבתחילה זיהתה איטליה 200 מבוקשים.

עם זאת, עורכת דין מטעם אחד העצורים אמר כי זאת "בגידה" מצדה של צרפת, לאור העובדה שהם הקימו חיים במדינה במשך 30 שנה והביאו לעולם ילדים ונכדים. "ואז, בשעות הבוקר המוקדמות, באו לקחת אותם, 40 שנה אחרי מה שקרה", אמרה איראן טרל לסוכנות הידיעות הצרפתית.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    3
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully