בית הנבחרים של ארצות הברית אישר היום (חמישי) חוק שיהפוך את וושינגטון הבירה למדינה ה-51, בהצבעה שהתחלקה לפי קווים מפלגתיים. היוזמה בת עשרות השנים לשינוי פני המפה הפוליטית האמריקנית עשתה היום צעד נוסף, אך השלב המסובך ביותר ממתין בסנאט. לדמוקרטים יש רוב רגיל של 51 סנאטורים, אך ההצעה זקוקה לתמיכתם של 60 קולות לפחות והרפובליקנים מתנגדים בתוקף ליוזמה שתחליש את כוחם.
לפי ההצעה, שעברה ברוב של 216 צירים דמוקרטים מול 208 מתנגדים רפובליקנים, וושינגטון הבירה תשלח נציג אחד לבית הנבחרים ושניים לסנאט. שטח מזערי מהעיר, הכולל את הבית הלבן, גבעת הקפיטול והנשיונל מול יישארו מחוז פדרלי. במקום מחוז קולומביה, המדינה החדשה תיקרא וושינגטון, קהילת דאגלס - על שמו של פרדריק דאגלס, שנאבק בעבדות וחי בוושינגטון מ-1877 עד מותו ב-1895.
וושינגטון הבירה נתונה לסמכות הקונגרס, היכול להטיל וטו או לשנות כל חוק מקומי. עם 712 אלף תושבים, אוכלוסייתה גדולה יותר מאלו של ויומינג או ורמונט. תושביה משלמים מסים פדרלים, מצביעים לנשיאות ומשרתים בצבא, אך אין להם יצוג בקונגרס.
הצעה זהה להפיכת וושינגטון הבירה למדינה ה-51 של ארצות הברית עברה בבית הנבחרים בשנה שעברה, אך היא נקברה במהירות בסנאט שנשלט אז על ידי הרפובליקנים. עתה, עם שליטת הדמוקרטים בבית הלבן ובשני בתי הקונגרס, הסנאטורים הרפובליקנים עשויים להשתשמש בפיליביסטר כדי לתקוע את היוזמה.
למהלך יש תמיכה רבה מכיוונו של הנשיא ג'ו ביידן. הבית הלבן פרסם ביום שלישי הצהרה שבה תואר מעמדה הנוכחי של וושינגטון בתור "עלבון לערכים הדמוקרטיים שעל בסיסם נוסדה האומה שלנו". הבית הלבן תיאר את וושינגטון בתור מי שזכאית למעמד של מדינה, "עם כלכלה איתנה, תרבות עשירה ואוכלוסייה מגוונת של אמריקנים מכל השכבות הזכאים להשתתפות מלאה ושווה בדמוקרטיה שלנו".
הרפובליקנים הבהירו את התנגדותם לחוק במהלך הדיונים, לאור העובדה שהמדינה העתידית תהיה בעלת גוון דמוקרטי מובהק.
"הם (האבות המייסדים) מעולם לא רצו שוושינגטון הבירה תהיה מדינה ואז ניסחו את החוקה שאומרת זאת במפורש", אמרה ג'ודי הייס, חברת קונגרס רפובליקנית מג'ורג'יה. "זה מנוגד לחלוטין למה שהתכוונו האבות המייסדים ויש לדחות זאת על הסף".
מנגד, ג'רלד קונולי, נציג דמוקרטי של וירג'יניה, ציין את העובדה שקנטאקי הייתה בעבר חלק מווירג'יניה, והפכה למדינה בהחלטה פשוטה של הקונגרס. הוא טען כי המחוז הפדרלי היה רעיון תיאורטי כשגובש לראשונה, ולא קהילה עם אוכלוסייה הגדולה יותר משל שתי מדינות אחרות בארצות הברית.
"כשהחוקה הזאת נכתבה, המקום הזה לא היה קיים", אמר. "כשאנשים טוענים שלא מדובר בגזע ובסוגיה פוליטית, אפשר להיות בטוח שמדובר בעניינים הקשורים לגזע ופוליטיקה".
הרפובליקנים טוענים שוושינגטון לא עומדת בקריטריונים הדרושים להקמת מדינה ומתארים את כל המהלך מחטף דמוקרטי. המתנגדים הציעו שורת אלטרנטיבות, החל מפטור ממסים פדרליים לתושבי העיר ועד סיפוחה מחדש למרילנד. על אף הטענות שלקונגרס אין סמכות לשנות את המעמד של וושינגטון הבירה, כל מדינות ארצות הברית, פרט ל-13 הראשונות, שולבו באיחוד בהצבעה. לטענת המתנגדים, וושינגטון הבירה היא מקרה יוצא דופן ולכן יש צורך בצעדים מיוחדים.
זאק סמית', עמית במכון מחקר משפטי שמרני, העיד בפני הקונגרס בחודש שעבר כי משום שהקמתה של וושינגטון הבירה והמגבלות שלה מעוגנות בסעיף הראשון בחוקה, ניתן לשנות את המעמד שלה רק באמצעות תיקון לחוקה. הוא הוסיף כי היא כלל לא צריכה להיות מדינה, וכי "האבות המייסדים רצו שהיא תהיה מחוז פדרלי מחוץ לתחום שיפוטה של מדינה מסוימת". הוא העריך כי אם היוזמה תהפוך לחוק, גל של עתירות ודיונים משפטיים ממושכים על גבי שנים ארוכות יקשו עליה לתפקד.
"סוגיה גזעית"
השליטה המוגבלת של העיר על ענייניה בלטה במיוחד בקיץ שעבר, אחרי ימים של הפגנות במחאה על הרצח של ג'ורג' פלויד ואלימות המשטרה. אחרי לילה של מהומות, הנשיא לשעבר דונלד טראמפ עקף את סמכותה של ראש העיר ופרס כוחות פדרליים גדולים במרכז העיר. הכוחות פינו הפגנה שלווה מרחוב ציבורי רק כדי שטראמפ יוכל להצטלם מחוץ לכנסייה.
ראווי פרי, שעומד בראש המחלקה למדע המדינה באוניברסיטת הארוורד, אמר כי האירועים הללו היו מכריעים עבור קידום היוזמה להפיכת וושינגטון הבירה למדינה, שהתמזגה עם התנועה למען צדק גזעי. הוא אמר כי עד 2018, הסקרים הראו כי רוב האמריקנים היו מסויגים, לכל הפחות, לגבי הרעיון, אך המספרים השתנו דרמטית בשנתיים האחרונות.
"אנשים התחילו להבין שהסוגיה להפיכת וושינגטון הבירה למדינה היא אכן סוגיה גזעית", אמר פרי, שמשמש גם כחבר מנהלים בקבוצה המקדמת את הרעיון. "היה שינוי משמעותי, שהושפע מאוד על ידי הטראמפיזם".