כל עוד העובדים מוחרמים, אף ממשלה פה לא תרפה את המשבר הכלכלי

המגזר הפרטי, שלחץ את ידה המושטת של ההסתדרות, הרוויח שקט תעשייתי ורווח תפעולי בשנת הקורונה. החרם אותו מטיל הימין הקיצוני עלינו הוא שבר שצריך לאחות, לא להעמיק. הפוליטיקאים חייבים להסיר את החרם מציבור העובדים המאוגדים, גם לנו יש מקום בממשלת הריפוי שלכם

רוני רז
מחאת העובדים הסוציאליים ביולי 2020 (צילום: רוני כנפו, -)

בימים האחרונים נשמעים שוב ושוב הנאומים של בנט, לפיד ונתניהו, כל אחד וקריאתו ורצונו הפוליטי. הם תוקעים בשופר האחדות: 'הסירו את החרמות' הם קוראים מבוקר ועד ערב.

בסופו של יום, הפוליטיקה תעשה את שלה, ופוליטיקאים המחרימים אלו את אלו ימצאו את שביל הזהב לשבת אחים גם יחד. אבל מה איתנו ארגוני העובדים, מאות אלפי ישראלים שבעשור האחרון שברו את תקרת הזכוכית והחליטו להתאגד יחד בהסתדרות ולהפוך מבודדים למאוגדים, מדוע אותנו בנט ממשיך להחרים?

מדוע אותנו נתניהו רוצה לפרק כדבריו ונמנע מלעשות זאת בגלל מחסור של כמה מנדטים? מה עשו רע עובדי כלל ופרטנר, השליחים של תן ביס והעובדות הסוציאליות? מה עשינו רע כל-כך לאיילת שקד שהחוקים הראשונים שלה הם לקחת מאתנו את חופש ההתאגדות ואת זכות השביתה והמחאה?
יום היסטורי אחד בשנה - אחד במאי, מוקדש לסולידריות בין עובדים, יום שבסיסו הוא סולידריות וערבות הדדית, צירוף מילים שיאיר לפיד כל-כך אהב להשתמש בו בשנה האחרונה, דווקא את היום הזה בחר לפיד לבזות אשתקד בטוויטר באומרו "דווקא ביום הסולידריות בין העובדים נעבוד כפליים". דרך ארוכה עשה יאיר לפיד מאז נכנס לפוליטיקה, כפי שידע לתקן את יחסיו עם הציבור החרדי ולהתקרב אל מפלגות הימין, הגיעה העת לתיקון יחסיו עם העובדים. טוב יעשה יאיר לפיד אם במדיניות הריפוי שלו ייקח בחשבון גם אותנו.

אביר קארה והשולמנים הופכים את העובדים המאוגדים בישראל לאויבי הכלכלה, מדוע? האם דמי האבטלה המגיעים לעצמאים חייבים לבוא על חשבון ימי חופשה של האחיות בבתי החולים? האם העזרה המגיעה לעסקים הקטנים צריכה לבוא על חשבון הפסיכולוגית בשירות הציבורי ובכלל מדוע הדרישה היא אחד על חשבון השני?

עוד בוואלה!

מחיר הקורונה: חוב של טריליון שקל. האם המסים יעלו?

לכתבה המלאה
בתעודת הזהות הפוליטית שלהם כתובה המילה "קפיטליסט", אבל גם הם הבינו את חשיבות רשת הביטחן הכלכלית. נתניהו וכץ, אוקטובר 2020 (צילום: רויטרס)

התיקון החברתי בישראל יגיע ביום בו נפסיק לראות את התפיסות הכלכליות כדת שאסור להמירה בשום אופן. ראו את משבר הקורונה כדוגמה. נתניהו וישראל כ"ץ, ראש ממשלה ושר אוצר, שבתעודת הזהות הפוליטית שלהם כתובה המילה "קפיטליסט", הבינו שצריך בעת הזו לאמץ תפיסה כלכלית מרחיבה המספקת רשת ביטחון למיליון מחוסרי עבודה. רשת הביטחון הכלכלית שפרסה הממשלה, הגם שהיו בה פגמים, היא שמנעה תופעות עוני נרחבות בעת משבר הקורונה.

מהצד השני עמדה הסתדרות העובדים ובהחלטה אמיצה של יושב הראש שלה ארנון בר דוד אפסנה את המיליטנטיות ופתחה את מחסני הסבלנות והפשרה. מדיניות הקירוב וההכלה של ההסתדרות הוכיחה את עצמה לא רק במגזר הציבורי, ולא רק מול משרד האוצר - דווקא בזמן הקורונה ועדי העובדים וההסתדרות הובילו שורת הסדרים שאפשרו עבודה מרחוק והמציאו מודלים חדשים ששמרו על מקומות העבודה והרווחיות של החברות. המגזר הפרטי, שלחץ את ידה המושטת של ההסתדרות, הרוויח שקט תעשייתי ורווח תפעולי בשנת הקורונה.

מקום עבודתי הוא דוגמה לכך. ביחד עם חבריי לוועד כלל ביטוח הובלנו הסדרי עבודה חדשים בחברה, ההנהלה ראתה את העובד במרכז הפירמה ואנחנו העובדים בכל תחומי החברה הראינו מחויבות מהי. זה התבטא בתוצאות הרווח. זאת כי למדנו ולימדנו את עצמנו שמדיניות של שותפות היא העתיד. מדיניות החרמות והדת הכלכלית היא נחלת העבר.

הבראת הכלכלה והפערים החברתיים תגיע דווקא משיתופי פעולה בין מגזרים. אנחנו מושיטים יד לשלום עם המעסיקים, התעשיינים והעצמאים - החרם אותו מטיל הימין הקיצוני עלינו הוא שבר שצריך לאחות, לא להעמיק.

לפוליטיקאים שעוד רגע מתלוצצים במזנון הכנסת ומסירים חרמות, אנחנו קוראים הסירו את החרם מציבור העובדים המאוגדים, גם לנו יש מקום בממשלת הריפוי שלכם.

רוני רז הוא יו"ר ועד עובדי כלל ביטוח

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully