ראול קסטרו הכריז אתמול (שישי) כי הוא פורש מהנהגת המפלגה הקומוניסטית של קובה ובכך הגיע לסיומו באופן רשמי עידן קסטרו. הוא ואחיו פידל הנהיגו את קובה מאז המהפכה ב-1959.
קסטרו בן 89 הכריז על פרישתו בעת נאום הפתיחה של הקונגרס השמיני של במפלגה הקומוניסטית, היחידה שמורשית לפעול באי. הוא אמר כי הוא פורש בתחושה שהוא "הגשים את משימתו וכשהוא בטוח בעתידה של המולדת". נאומו היה תמציתי כרגיל, בניגוד גמור לנאומיו הנלהבים של אחיו פידל, שמת ב-2016.
הוא לא נקב בשמו של מחליפו המועדף, אך הוא רמז בעבר כי הוא היה רוצה לראות את הנשיא מיגל דיאס-קאנל בהנהגת המפלגה. דיאס-קאנל בן ה-60 החליף את קסטרו בתפקיד נשיא קובה ב-2018, והוא נושא הדגל של דור חדש של נאמני המשטר, המקדמים רפורמות כלכליות מבלי לשנות את שיטת המשטר החד-מפלגתית.
"לכל התהליכים יש המשכיות, ואני חושב שדיאס-קאנל צריך להיות שם עכשיו", אמר מיגל רודריגס, נהג בן 58.
בעקבות פרישתו, לראשונה זה שישה עשורים לא תונהג קובה על ידי אחד מבני משפחת קסטרו באופן רשמי. "עליו היה לזוז הצדה עבור הדור הצעיר", אמרה חואנה בוסוטיל, גמאלית בת 64. היא אמרה כי קסטרו ימשיך "להיות המנהיג" עבורה.
רבים בקובה חרדים לעתיד. מגיפת הקורונה, רפורמות פיננסיות כואבות וסנקציות שהטיל ממשל טראמפ הכו קשות בכלכלה המקומית, שהתכווצה ב-11% בשנה שעברה בשל קריסת ענף התיירות. תורים ארוכים לרכישת מזון ומחסור במוצרי יסוד הזכירו את "התקופה המיוחדת" שאירעה עם קריסת ברית המועצות בתחילת שנות ה-90.
התסכול כלפי המצב גבר עם התפשטות האינטרנט ואי-השוויון המעמיק. חלק ניכר מהדיון בתוך קובה מתמקדת בקצב הרפורמות, ורבים מתלוננים על כך ש"הדור ההיסטורי" שאותו יצג קסטרו היה איטי מדי בפתיחת הכלכלה.
בינואר, דיאס-קאנל אישר סוף כל סוף תכנית שאושרה לפני שני כינוסים לאחד את המערכת המוניטרית של קובה, מהלך שיצר חשש מפני אינפלציה. בנוסף לכך, הוא פתח את הדלת לפעילות ענפים פרטיים רבים, שבמשך שנים רבות היו אסורים או תחת הגבלות נוקשות, ואישר לאזרחים להפעיל באופן חוקי מעין עסקים פרטיים בבתיהם.
כינוס המפלגה הקומוניסטית הנוכחי אמור להתמקד ברפורמות הלא גמורות במגזר הממשלתי, במשיכת השקעות זרות ובמתן הגנה רבה יותר לפעילות עסקים פרטיים. כ-700 אלף איש חברים במפלגה הקומוניסטית, ולפי החוקה הם מופקדים על תכנון מדיניות הממשלה והחברה.
פידל קסטרו, שהנהיג את המהפכה שהפילה את הרודן פלוחנסיו בטיסטה ב-1959, הפך באופן רשמי למנהיג המפלגה ב-1965, כארבע שנים אחרי שאימצה באופן רשמי את הסוציאליזם. הוא השתלט במהירות על המפלגה השנה והיה המנהיג הבלתי-מעורער של קובה עד שחלה ב-2006. שנתיים לאחר מכן, הוא ויתר על תפקיד הנשיא לטובת אחיו הצעיר ראול, שלחם לצדו במהלך המהפכה.
ראול גם ירש אותו בהנהגת המפלגה ב-2011, חמש שנים לפני מותו של פידל.