בנק ישראל פרסם היום (רביעי) את הפרק הראשון של הדוח המיוחד העוסק בניתוח המשק ברקע מגיפת הקורונה. הדוח מבקר את תגובת הממשלה האיטית בעניין תוכניות הסיוע לעצמאים ועסקים קטנים, ובמקביל מעלה כי עוצמת הפגיעה במשק הישראלי הייתה מתונה בהשוואה למדינות מפותחות.
כמו כן, בנק ישראל ממליץ בדוח לנצל את המשבר הנוכחי לצורך העלאת הפריון בשוק העבודה, וזאת, בין היתר, על ידי "מדיניות ממשלתית לתמרוץ מושכל של עבודה מהבית". עוד צוין בדוח כי "הגדלת ההשקעה במשק ובפרט בתשתיות, ובראשן בתשתיות לתחבורה ציבורית, נדרשת אף היא לשם הגדלת הפריון בישראל".
בשני העשורים האחרונים לפני משבר הקורונה פקדו את ישראל שני משברים כלכליים רבי-עוצמה - משבר 2001-2003 ומשבר 2008. בבנק ישראל מדגישים כי משבר הקורונה הוא העז מבין שלושת המשברים: הנזק המצטבר משנתו הראשונה של משבר הקורונה (5% תוצר) גדול פי ארבעה מזה של משבר 2008-2009 כולו ודומה לנזק שהצטבר במשך שנתיים במשבר 2001-2003.
עוצמתה החריגה של הפגיעה בצריכה הפרטית, שירדה ב-9.5%, היא אחד ממאפייניו הייחודיים של המשבר הנוכחי והיוותה את "מוקד הזעזוע". על אף שההכנסה הפרטית הפנויה עלתה השנה, חומרת המגבלות שהוטלו על הפעילות הובילה לירידה חדה בצריכה הפרטית בהשוואה למדינות אחרות.
לפי הדוח היצוא מילא תפקיד חשוב במיתון הפגיעה של המשבר שטלטל את משק, בעיקר בזכות המשך הגידול המהיר של יצוא השירותים המתקדמים. התוצר ירד ב-2.5% בשנת 2020, והאבטלה נסקה לשיעור הגבוה ביותר ב-50 השנים האחרונות.
"למרות עוצמתו של המשבר פגיעתו התמקדה בענפים מסוימים, ולא התפשטה לכדי סחרור כלפי מטה של כלל המשק. למרות הבהלה שאחזה תחילה בשווקים הפיננסיים, המשבר הריאלי לא התפתח למשבר פיננסי, בין היתר הודות לכלי המדיניות המוניטרית שהופעלו באותה עת", נכתב בדוח.
עם זאת, בבנק ישראל מציינים כי הפגיעה בתעסוקה הייתה חריפה בהרבה מהפגיעה בתוצר. עובדים רבים הוצאו לחל"ת, והאבטלה הרחבה זינקה ל-15.7% בממוצע שנתי. הפגיעה בתעסוקת עובדים בעלי שכר נמוך הייתה חריפה במיוחד, משום ריבוי עובדים אלה בענפים שספגו את עיקר הפגיעה בפעילות. הפגיעה בענפים אלה גרמה גם לפגיעה נרחבת בעצמאיים ובעסקים קטנים. עסקים אלה התקשו לגייס אשראי בייחוד בטרם הופעלו הקרנות בערבות מדינה.
עוד צוין כי הפגיעה בתעסוקת עובדים צעירים הייתה גדולה יותר מאשר בתעסוקת יתר העובדים, תופעה המוכרת גם ממשברים קודמים בישראל. הפגיעה בתעסוקת עובדים מבוגרים (בני 55-65) הייתה קטנה מאשר בתעסוקת העובדים הצעירים מהם.
בהתייחס לחבילות הסיוע למשק כתבו כלכלני הבנק כי ניכר ש"שיקול השרידות בלט גם בצורך לסייע למשקי בית רבים לצלוח את התקופה לנוכח הפגיעה הקשה בפרנסתם: עובדים פוטרו או הוצאו לחל"ת, ופעילותם של עצמאיים ובעלי עסקים שותקה או נפגעה קשות".
הצעדים בעניין דמי האבטלה והחל"ת, המענקים לעצמאיים והסיוע הישיר לעסקים, כמו למשל הנחות בארנונה ומענק הוצאות קבועות, התמקדו באלה שנפגעו ישירות מההמגבלות על הפעילות. לעומת זאת, ננקטו רק צעדים מעטים, בעיקר לקראת סוף השנה, להגדלת הכנסתם של בעלי הכנסה נמוכה.
עוד נכתב כי לא נעשה שימוש משמעותי בהרחבת השקעות ציבוריות כאמצעי להגדלת הביקושים. במהלך המשבר הונהגו מספר חבילות סיוע רוחביות, כמו למשל מענקים לכלל האזרחים, וככאלה הן לא היו יעילות לצורך מיקוד הסיוע בנפגעים מהמשבר.
בעניין הסיוע לעסקים נכתב כי "בעת משבר רצוי לייעד את הסיוע לעסקים שהם איתנים ביסודם, ומצוקתם היא זמנית ונובעת מהמשבר. סיוע לא בררני עלול לתמוך בקיומם של עסקים לא יעילים".
עוד צוין בהקשר הסיוע לעסקים כי למרות שדגש רב הושם בסיוע לעסקים קטנים באמצעות הלוואות בערבות חלקית של המדינה, "הושטת הסיוע בערוץ זה הייתה בתחילת המשבר איטית ומוגבלת מדי". היקף הקרן הוגדל מספר פעמים במהלך השנה, ושיעור הערבות הוגדל באמצעות הקרן לעסקים קטנים בסיכון מוגבר.
"איטיות התגובה והקושי למקדה באוכלוסיות היעד נבעו בין היתר מהעדר תשתית נתונים הולמת הנדרשת לעיצוב יעיל ומהיר של תוכניות סיוע ממוקדות. בלט גם חסרונה של תשתית מוסדית מובנית לפריסה מהירה ואוטומטית של רשת ביטחון חברתית-כלכלית רחבה. חסרון זה הורגש למשל לנוכח הצורך לסייע לעצמאיים והצורך להרחיב מאוד את הסיוע לעסקים קטנים. הסיוע למובטלים אמנם ניתן במהירות, אך הוא התבסס על מנגנון חל"ת שלא נועד ביסודו להתמודדות עם משברים מסוג זה", נכתב בדו"ח.
אתגרים בעת יציאה מהמשבר
כלכלני הבנק חוזים כי עם התאוששות המשק שיעור האבטלה צפוי לרדת, אך הוא עלול להישאר גבוה בהרבה מזה ששרר במשק ערב המשבר. עם הגורמים העשויים לתרום לכך נמנים התייעלות העסקים במהלך המשבר, שינויים במבנה המשק והקושי של מובטלים לאורך זמן להשתלב מחדש בשוק העבודה.
כותבי הדוח מציינים כי המשבר הבליט את היעדרה של רשת ביטחון כלכלית רחבה, הניתנת להפעלה מהירה בעת משבר, ואת המחסור בתשתית נתונים הנדרשת לעיצוב יעיל של תוכניות סיוע ממוקדות. לדבריהם, התמודדות עם חולשות אלה חשובה לשיפור ההיערכות למשבר עתידי.
בבנק ישראל לא פוסלים את הצורך בהעלאת המסים כדי לצאת מהמשבר: "תידרש התאמה משמעותית של המדיניות הפיסקלית כדי להבטיח תוואי פוחת על פני זמן של יחס החוב הציבורי לתוצר… ייתכן שיעלה הצורך בבוא העת גם להעלאה של שיעורי המס", נכתב.
עבודה מהבית - הסתכלות קדימה לאחר המשבר
בישראל האמיר שיעור העובדים מהבית בעקבות המשבר. בארבעת החודשים האחרונים של השנה, בממוצע, כ-22% מהשכירים עבדו מהבית. השיעור היה גבוה יותר באוקטובר עם 26% בהשפעת הסגר השני. "עבודה מהבית עשויה להפחית את היוממות, ובכך לסייע בהקטנת הגודש התחבורתי וזיהום האוויר ופליטת גזי חממה הנלווים אליו. הואיל והפרטים אינם מפנימים את תרומתה של הפחתת היוממות להשגת תועלות אלה (השפעות חיצוניות), יהיה מקום לשקול מדיניות ממשלתית לתמרוץ מושכל של עבודה מהבית", ממליצים כלכלני חטיבת המחקר בדוח.
העבודה מרחוק עשויה לסייע בצמצום הפערים בין המרכז לפריפריה ולשפר את הנגישות של משרות עתירות הכנסה במרכז לתושבי הפריפריה. הדבר מחדד את החשיבות של תשתיות תקשורת איכותיות בפריפריה, ובה ייתכן שנדרשת ביתר שאת התערבות ממשלתית.
יש שסבורים כי התרחבות העבודה מהבית עשויה לעודד מעבר לפרברי הערים ולפריפריה ולפגוע בערים המרכזיות בטווח הארוך, מפני שהיא מקטינה את היתרון של מגורים בסמיכות למרכזי התעסוקה או של התמקמות העסקים שם.
היא אף עשויה להשפיע על התכנון הפנים-עירוני ולמתן את הביקוש לשטחי משרדים, ובכך להשפיע גם על בסיס הארנונה של הרשויות המקומיות. התפתחות העבודה מרחוק עשויה להרחיב מאוד את היכולת של ישראלים לעבוד מביתם בארץ עבור מעסיקים בחו"ל, ואת היכולת של חברות הנמצאות בישראל להעסיק ישירות עובדים המתגוררים בחו"ל. התפתחויות אלה עשויות להעניק ממד חדש לגלובליזציה של שוקי העבודה.
לצד יתרונות העבודה מהבית להתמודדות עם המגיפה, בראיית העובד והמעסיק - יתברר רק בעתיד וישפיע על היקפה בחלוף המשבר. "אין זה ברור אם הפריון של עבודה מהבית זהה לפריונה במקום העבודה. עם הגורמים העשויים להשפיע על כך נמנים השפעת החיסכון ביוממות על ביצועי העובד, יכולת המנהלים לנטר את ביצועי העובד בבית והערך של מפגשי פנים אל פנים בין העובדים", מוסבר בדוח.