עכשיו זה סופי: מדובר בהתחלה חדשה

אתמול במהלך הפגנת החובה האזרחית הגדולה, החזיקו בידם מאות אלפי אזרחים אבוקות (בחלק מן המקרים לפידים) עשויות נייר לבן עם כיתוב אותיות טבוע בו והציתו לכדי להבת ענק את גופתו של גוליבר המפ"אייניקי. החום מלחך את כולנו, מנעים בחומו לרבים, שורף ןצורב לאחרים, אך זו איננה אש האבדון או אש התמיד , זוהי להבת התקומה.

משש כמו עוף החול הקם ומחיה עצמו מתוך אפר השריפה, כך גם מפלגת העבודה חווה ביום הזה את תחילתו של התהליך בו היא משילה מעצמה את נשל הנחש, את הסרח העודף, מגלה את עצמה מחדש, לא רק בכנסת, אלא בעיקר כתנועה, כבית לדור החדש.

זה אומנם נראה יומרני ואפילו נאיבי שלא לומר ארכאי לטעון שהעבודה מסוגלת להיות שוב כוח עולה בציבוריות הישראלית, הרי אין תחביב אהוב יותר מאשר משיכת קולמוס מלעיזה ומזלזלת בשלד המהוה הזה, אבל העבודה קום תקום. היא תקום מן המתים בעיקר משום שישראל צריכה את מפלגת העבודה. הימין כמו גם השמאל צריך מולו את המתאבק הקשיש שיחזור בכוחות רעננים. תשאלו במצודה ותראו את מי אריק מעדיף, את שימון או את איווט.

על מנת ליצור אלטרנטיבה אמיתית ולא ליכוד ב' מפלגת העבודה תצטרך להתגבר על מאוויי ראשיה ולא להצטרף לממשלתו החדשה של שרון. מצנע יצטרך להתגבר על תחנוני פרס (שיטען בעד השלום והמדינה) ולעמוד איתן מול דרישותיהם של פואד וסנה (שיטענו ודאי בעד הוולוו והלשכה), רק מעמדה אופוזיציונית, רק כגוף המציג חלופה אמיתית ועדכנית תוכל העבודה לטעון שוב בעד זכותה לשלטון.

חזרה לחיקם של אבו מאזן ואבו עלה בפגישות לילות מסתוריות לא יהיה בה די, צריך לעשות יותר מזה, המערך יצטרך לתכנן פרדיגמה חדשה, מציאותית יותר, כזאת שאין בה פתרונות אינסטנט נוסח ברק וגם לא דרכים ללא מוצא סטייל אוסלו, אנו זקוקים לחשיבה אחרת, מקורית, נועזת, מרחיקת לכת, חשיבה מדינית שבראש ובראשונה מסוגלת לעבור בבטחה וביעילות במבואות עזה ורק אח"כ בחוצות ישראל.

העבודה חייבת לבנות עצמה מחדש בעיקר בקרב הדורות הצעירים שכלל אינם מצביעים עבור הקשישה מרחוב הירקון, העבודה תזדקק למסרים מעודכנים, לדרך חברתית מובהקת שתסחוף אליה חזרה את הקולות האבודים שמבכרים את טומי על פני הלאקונה החברתית במערך.

ודווקא מצנע הוא האיש שיכול להוביל את העבודה בחזרה לשלטון, דווקא בזכות חוסר הניסיון שלו שמלווה בתדמית נקייה, דווקא משום שבו לא דבק המיאוס והאפרוריות המנגנונית של המפלגה בדומה לרמון או לבורג, מצנע חוטף היום נוק-אאוט לא מעט בגלל חוסר הניסיון שלו והקמפיין הקלישאי ביותר שניתן היה להפיק, אבל מצנע רעב, מצנע בא מתוך עשייה למען עשייה רחבה יותר, אותו לא יקנה הליכוד בעד נזיד תיקים, לשכות ומכוניות, הוא יביא כוחות חדשים למפלגה, יתנער מכל הוייצמן שירי למיניהם ויתחיל לאט-לאט בבניין הכוח.