ניצולים המומים צועדים בצל ההריסות של מה שהיה בעבר מרכז עירוני סואן, ספינות הפוכות על הצד כמו צעצועים של ילדים. תושבים אבלים עוברים דרך עיי החורבות של בתיהם לשעבר. חוות נטושות עומדות בצלו של הכור הגרעיני של פוקושימה, שאסון הדליפה שאירע בו עדיין מכה גלים.
התמונות המטלטלות הללו תועדו על ידי סוכנות הידיעות אי-פי במרץ 2011, אחרי שחומת מים אדירה שיחה חלקים מהחוף הצפון-מזרחי של יפן, סחפה עמה מכוניות, בתים, מבני משרדים ואלפי אנשים.
עשור לאחר מכן, כתבי אי-פי חזרו לתעד את הקהילות שנקרעו על ידי "רעידת האדמה הגדולה של מזרח יפן", כפי שהיא מכונה באזור. הדחף לשקם את הטריטוריה שנחרבה במהלך מילניום של אסונות - התפרצויות געשיות, גלי צונאמי, רעידות אדמה, מלחמה ורעב - הוא עוצמתי, ויש אזורים שבהם נותר מעט מאוד זכר, אם בכלל, להרס של 2011.
עם זאת, האסון המשולש - רעידת אדמה, צונאמי ודליפה גרעינית - הוא חסר תקדים בהיסטוריה של יפן, והאתגרים העומדים בפני חזרה לשגרה של לפני עשור אדירים. עשרות אלפי תושבים טרם חזרו לעיירות שהתרוקנו כבר קודם לכן עם המעבר מהכפר לערים הגדולות. החשש מפני קרינה עדיין קיים. חוסר יכולת ממשלתית, מריבות קטנוניות וחסמים בירוקרטיים עיכבו את מאמצי השיקום.