ראש העיר חיפה ד"ר עינת קליש רותם, שהתרשלה בעבודתה כאדריכלית, תפצה את לקוחותיה ב-150 אלף שקלים נוספים "בגין מעשיה ו/או מחדליה", לפי פסיקת שופטי בית המשפט העליון ביום ראשון השבוע, לאחר שבתפקידה בעבר כאדריכלית נבנה בית מגורים בזיכרון יעקב תחת פיקוחה ללא היתר בנייה.
על פי הפשרה שהושגה בניצוחו של בית המשפט העליון, מוסכם כי הפיצוי משולם לפנים משורת הדין ומבלי להודות באחריות ולסילוק סופי ומוחלט של כל טענה שיש למי מהצדדים. "נוכח התסבוכת אליה נקלעו הצדדים בתיק זה שלא בטובתם", בית המשפט העליון "מביע תקוותו כי רשויות המס יתחשבו ככל שניתן בצדדים וכי רשויות התכנון יפעלו בהקדם ככל שניתן, על מנת שניתן יהיה לסיים את 'הסאגה' אליה נקלעו הצדדים", נכתב.
תחילת הפרשה לפני כארבע שנים, כשבני הזוג אילנה ודוד גרבר, עולים חדשים, שכרו את שירותיה של קליש רותם, כדי שתתכנן את הבנייה של ביתם הפרטי בזיכרון יעקב, כולל הוצאת היתר ופיקוח. הבקשה להיתר שהוגשה לוועדה המקומית על ידי האדריכלית, לא כללה בקשה למרתף - שנחפר, בסופו של דבר, על פי תוכניותיה; אך כאמור ללא אישור הוועדה. קליש רותם טענה כי היזם היה אמור לדאוג לקבלתו. בית המשפט בחדרה לא קיבל את טענתה, קבע כי כמפקחת הייתה אחראית על קבלת ההיתר והטיל עליה קנס בסך 30 אלף שקל.
התסבוכת המשפטית אליה נקלעו בני הזוג נותרה גם אחרי פסק הדין לערעורם בבית המשפט המחוזי בחיפה, שקבע פיצויים בסך 47 אלף שקלים. השופטת תמר נאות פרי העלתה את האפשרות כי בני הזוג יסירו לאלתר את עבירות הבנייה, ישלימו את התנאים שקבעה ועדת התכנון והבנייה "שומרון" (היום "יישובי הברון") כדי לקבל היתר וטופס 4 - ואז "תיסלל הדרך להסדר כולל". חלפו שנים, והבית עדיין ללא ההיתרים, כיוון שאינו תואם את תכנית בניין העיר של זיכרון יעקב.
שופטי העליון יצחק עמית, דוד מינץ ועופר גרוסקופף אף מבקשים מהשופט יעקב גולדברג בבית המשפט לעניינים מקומיים בחדרה לבחון את השהיית ההליכים בתיק עד למיצוי ההליכים שיתאפשרו בעקבות הפשרה, לאישור תכנית בניין בניין העיר (התב"ע) הנקודתית ולקבלת היתר בנייה.
עו"ד יוני שליו ועו"ד שחר לוינזון, ממשרד יוסף ישורון ושות', המייצגים את בני הזוג גרבר, אמרו בתגובה: "אנו שמחים מאוד על התוצאה של פסק הדין בבית המשפט העליון ומעריכים את ההשקעה הרבה של שופטי ההרכב, הכול כדי להביא את הפרשה הסבוכה והעגומה הזו לכדי סיום. לבני הזוג גרבר עוד דרך ארוכה לאחר פסק הדין, שעה שיהיה עליהם, בין היתר, לפעול מול ועדות התכנון לאישור הבניה הקיימת. אך כאמור, מדובר בצעד גדול וחשוב, לרבות בהיבט הציבורי - תוך קיבוע אחריות אדריכלים לבנייה ללא היתר, בנייה שאמורה להיות מפוקחת ומנוטרת על ידם, הכול כדי להימנע ממצבים מעין אלו".
השופט גולדברג, שהרשיע את קליש בגין עבירות הבנייה, הכשיר לה את הדרך בעבר להתמודד על כהונת ראש העיר כשציין בגזר הדין כי "הרשעתה בפלילים אינה מסכלת בהכרח המשך עבודתה כאדריכלית או המשך פעילותה הציבורית וממילא לא נלווה להרשעתה קלון". עם זאת, הוא ציין גם כי "הנאשמת זנחה את תפקידה כשומרת סף והעבירה אותו הלכה למעשה לידי הקבלן".
בשל הרשעתה זו נאלצה ד"ר עינת קליש רותם להאציל את כהונתה האוטומטית כיו"ר הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה ליד ימינה, ממלא מקום ראש העיר, נחשון צוק. מבקריה טוענים כי לא די בכך כיוון שהיא ממשיכה להיות נוכחת בישיבות הוועדה לצד צוק. למרות פניות חוזרות ונשנות ליועץ המשפטי לממשלה הוא נמנע מלפסוק בעניין, תוך שניהל מו"מ עם באי כוחה של קליש, עד שבינואר אשתקד הודיע רשמית כי הוא לא רואה מקום להתערב. זאת, בין היתר בשל "חלוף תקופה ממושכת לאחר ההרשעה".
בעתירה שהגישה לבג"ץ "עמותת שומרי הסף" שבראשה החיפאים עו"ד ליאור דץ שהוא גם אדריכל ועו"ד אורי שילה, באמצעות עו"ד יוסי אור-הכהן, היא דורשת כי היועמ"ש ינמק את הימנעותו מלהתערב ומדוע לא ייפנה לבית המשפט שהרשיע את קליש, כדי שייקבע הוא אם היא ראויה לכהן כחברת מוסד תכנון. העתירה טרם הוכרעה.
עינת קליש רותם בחרה שלא להגיב לידיעה.