בזמן שבמפלגת העבודה, החבולה והמוכה, מלקקים את הפצעים ושוקלים האם להדיח את עמרם מצנע, נדרש אריאל שרון להחלטות כבדות הרבה יותר. למעשה, בשבועות הקרובים תיוודע ברבים עמדתו האמיתית לגבי התהליך המדיני והיחס לפלסטינים.
בבחירות 2001 הצליח שרון לעמעם היטב את עמדותיו והיה מוכן לומר רק שהוא נכון ל"ויתורים כואבים". לאחר היוודע התוצאות ניצלו שרון ויועציו את הכאוס במפלגת העבודה והצליחו להכניסה לקואליציה. העסקה הייתה פשוטה: העבודה תתמוך בשרון, שבתמורה ישדרג את שריה: פרס התקדם מהמשרד לפיתוח אזורי למשרד החוץ, בן-אליעזר מהתקשורת לביטחון, איציק מאיכות הסביבה למסחר ותעשיה, סנה הוקפץ לתחבורה וכן הלאה. אותם מינויים הם אלו שהיוו את "דבק הנגרים" שחיבר את שרי העבודה לממשלה ולקואליציה.
אולם בסוף החליטו אפילו בעבודה לפרוש מהממשלה ולהתייצב ראש בראש מול שרון. האופוזיציה שמוצא מולו ראש הממשלה החדש ישן מהערב קשה הרבה יותר לפיצוח. מצנע נראה נחוש בסירובו להצטרף לממשלת אחדות, כך גם רמון ובורג המקורבים ואפילו בן אליעזר. שרון, שרוצה מאוד את העבודה, יתקשה הפעם לשלם רק במינויים סביב שולחן הממשלה. הפעם הוא יצטרך לפתוח גם את פנקס הצ'קים המדיני ולהוכיח למצנע כי הוא באמת מתכוון לבצע מהלך מדיני דרמטי. במקרה כזה, ייתכן שיצליח לכונן את הממשלה בה הוא חפץ. המחיר, מבחינתו של מצנע, יהיה קשה: סיכוי שהמפלגה שוב לא תצליח לשקם את עצמה מתוך הממשלה לאחר מפולת בבחירות, דבר שעלול להביא לחיסולה הסופי.
השאלה היא מה יקרה אם שרון ישכנע את מצנע לחבור אליו במפלגות הימין ובעיקר בתוך מפלגתו. שרון כבר הוכיח בעבר כי הוא לא חושש ללכת בלי ליברמן ואיתם, ואולי אפילו מעדיף שלא להתהדר בנוצותיהם. הבעיה האמיתי תהיה עם נתניהו, הנגבי, ריבלין, לבנת, מופז ושלום. באופן פרדוכסלי, אולי שרון היה מעדיף תוצאת בחירות פחות חד משמעית שהייתה כופה עליו ממשלת אחדות. אולם עתה הוא נדרש להחליט: פרס או נתניהו, בן אליעזר או מופז, מצנע או שלום. לגבי שאר המפלגות, הן כבר יעמדו בתור לחלוקת התיקים בהתאם להחלטות שיתקבלו.
אין לקנא בשרון על כאב הראש שצפוי לו בשבועות הקרובים, אבל אין גם שום סיבה לרחם עליו. בסופו של דבר, הוא הביא את זה על עצמו בכך שניסה במשך שנתיים לרקוד על שתי החתונות. לכל דבר יש סוף ועתה הגיע שעת ההכרעה. אין יותר עמדות מעומעמות, פגישות של עמרי באמצע הלילה עם ערפאת, או ספינים משובחים מבית מדרשו של איל ארד. שרון הגיע לצומת ה- T עליו להחליט לאן יפנה, כל דחייה שתושג תהיה בראש ובראשונה רעה למדינה.
רגע האמת של שרון
לירון מרוז
28.1.2003 / 23:25