מאת מוטי גל
צוות חוקרים מאוניברסיטת לונדון השלים מחקר מקיף אשר גורס כי המשתמשים באקסטאזי עשויים לסבול מפגיעה מוחית, גם שנים לאחר הפסקת השימוש בסם. מחקרים קודמים שנערכו בקופים כבר מצאו כי הסם רעיל ביותר לסיבי העצב במוח, אולם עד כה לא היו רק השערות להשפעת האקסטזי על בני אדם. המחקר החדש יוצג מחר בלונדון במהלך כנס החברה הבריטית לפסיכולוגיה.
האקסטאזי, המכונה לעיתים גם "פיטון", "ספיד", או "Upper", הינו כדור צבעוני, עליו חרוטים לעיתים קרובות ציורים משובבים. עלותו כ-70 ש"ח לטבליה.
ההשפעות לטווח הקצר מתחילות תוך 20 דקות עד שעה: המשתמש חש כי הוא עירני יותר, חושיו מחודדים וגופו מתמלא באנרגיה. קצב הנשימה וקצב פעימות הלב גוברים, האישונים מתרחבים, התיאבון פוחת, הפה והגרון מתייבשים ולחץ הדם עולה במעט. המשתמשים מדווחים כי האקסטאזי גורם להם לנינוחות, וקירבה לסובבים אותם. הם הופכים מודעים יותר לקולות וצלילים שסביב והם הופכים ל"דברניים". יש שחווים "פלאשבקים" במהלכים אירועים מהעבר הופכים מוחשיים. אקסטאזי גם מווסת מחדש את הטמפרטורה הנשלטת באיזור ההיפותלמוס שבמוח, איזור במוח אשר קשור במצבי רוח, ושליטה על פעולות מערכת העצבים בגוף. מאחר והשימוש באקסטאזי מלווה לעיתים רבות בריקודים סוערים במועדונים, הרי שקיימת סכנה של ממש בעת ריקוד לאורך זמן, לאובדן רב של נוזלים בשל חימום יתר של הגוף.
מחקר שנערך במרכז הרפואי "ג'ון הופקינס" בארצות הברית, כבר הוכיח כי משתמשים כבדים של אקסטאזי חשופים יותר לסיכון לנזק מוחי אשר נותר לצמיתות. בסדרת מחקרים שנערכו על חיות מעבדה נמצא כי מנה יחידה של MDMA, שמו הכימי של האקסטאזי, גורם לנזק בתאי העצב, הנוירונים, אשר מייצרים את המעביר העצבי סרוטונין. סרוטונין משפיע על מצב הרוח, התיאבון, השינה ותפקודים חשובים אחרים.
נמצא כי 8-12 חודשים לאחר השימוש באקסטאזי, סיבי העצב המייצרים סרוטונין צמחו בצורה מעוותת באיזורים מסויימים, בעוד שבאיזורים אחרים הם לא צמחו כלל. עם זאת, לחוקרים עדיין לא ברור האם שינויים דומים מתרחשים גם בגוף האדם.
עתה, צוות החוקרים בראשות פרופ' וואלרי קורן, בדקו 96 מתנדבים אשר השתמשו בעבר בסם או משתמשים בו בעת עריכת המחקר. החוקרים מצאו שינויים בחומר הכימי "טריפטופאן", חומצה הדרושה לייצור ההורמון "סרוטונין" המשפיע על מצבי הרוח והזיכרון. המחסור בטריפטופאן נמצא גם בקרב אלו אשר הפסיקו את השימוש בסם מספר שנים.
לדעת החוקרים, ייתכן וההחלטה להיגמל מהשימוש באקסטאזי נבעה דווקא מהמחסור בסרוטונין אשר דחק בהם, באופן לא מודע, לחדול. "ההוכחות הולכות וגוברות כי לשימוש באקסטאזי ישנן השפעות לטווח ארוך" אמרה פרופ' קוראן, ראש צוות החוקרים, "ההשפעות על מוח הקופים היו חד משמעיות, ויש לזכור כי מוח האדם אינו שונה בהרבה מזה של הקופים. הממצאים בהחלט מדאיגים".