שר הביטחון בני גנץ הגיש תזכיר חוק לגבי אנשי צבא דרום לבנון (צד"ל) ומשפחותיהם, בכוונה להעניק להם את אות המערכה לחיילים שהשתתפו במערכה ברצועת הביטחון בדרום לבנון, לפי חוק העיטורים בצה"ל. זאת בהמשך להמלצת ועדה ציבורית בראשה עמד סמנכ"ל משרד הביטחון אריה מועלם. התזכיר נמצא באתר החקיקה הממשלתי להערות הציבור.
בחודש נובמבר 2020 המליץ הרמטכ"ל אביב כוכבי לאמץ את החלטות הוועדה שמינה, בראשות הרמטכ"ל לשעבר שאול מופז. הוועדה המליצה להכיר בתקופת הלחימה בלבנון כמערכה שתיקרא "המערכה ברצועת הביטחון בלבנון". הרמטכ"ל גם המליץ בפני שר הביטחון על הוקרת החיילים והקצינים של צבא דרום לבנון ובעקבות כך הוקמה ועדה ציבורית בנושא.
בתזכיר החוק נכתב כי "על מנת לבטא את ההוקרה וההערכה לאנשי צבא דרום לבנון שלחמו כתף אל כתף עם חיילי צה"ל, מבקש ראש הממשלה החליפי ושר הביטחון, להעניק את האות גם לאנשי הכוחות הלבנונים האמורים. לפיכך מוצע לתקן את חוק צד"ל, ולהוסיף בו סעיף שיקנה סמכות לשר הביטחון להעניק את אות המערכה שיוענק לחיילי צה"ל על השתתפותם במערכה ברצועת הביטחון, גם לאנשי צבא דרום לבנון. לפי התיקון, אם החליט שר הביטחון להעניק אות מערכה לחיילי צה"ל לפי חוק העיטורים בצה"ל, לציון ההשתתפות במערכה ברצועת הביטחון בלבנון, ניתן יהיה להעניק אות מערכה כאמור לאנשי צד"ל בהתאם לתנאים שייקבעו בתקנות שיאושרו בממשלה".
לקריאת התזכיר החוק
עוד בוואלה!
מתחילתה של מלחמת האזרחים בלבנון בשנות ה-70 ועד מועד נסיגת ישראל לקו הגבול הבינלאומי בשנת 2000, נקשרו, התפתחו והתבססו, יחסי גומלין צבאיים ואזרחיים בין מדינת ישראל וצה"ל לבין כוחות לבנוניים שמקורם בצבא לבנון באזור דרום לבנון. תחילה כאשר כוחות אלה היו תחת פיקודו של מייג'ור סעד חדד, ולאחר מכן תחת פיקודו של גנרל אנטואן לאחד. כוחות אלו כונו צבא דרום לבנון.
עם הנסיגה חלקם נכנס לישראל וחלקם בחר להשתקע במדינה. חוק אנשי צד"ל משנת 2004 הסדיר את מעמדם החוקי בישראל והוכרו כאזרחי מדינת ישראל, הוחל עליהם חוק השיקום כאילו היו חיילי צה"ל, נקבעה זכותם לסיוע בדיור ומענקי הוקרה וזכויות נוספות. לפי תזכיר החוק תוענק להם זכות נוספת: אות מערכה על שותפות במלחמה, מבצע או קרב. לפי גורמי ביטחון, התזכיר יוגש לוועדת שרים לחקיקה כדי לקדמו בכנסת.