בחירות יכולות לשנות. הן יכולות להוביל לייצוג הולם לנשים בכנסת. אנחנו מדברים ומדברות על השינוי הזה יותר מדי זמן. אתם מייחלים לו. אתן משוכנעות שבכוחנו להוביל אליו - אבל כולנו נפקדים ונפקדות ברגע האמת.
מה אפשר לעשות? הפתרון הוא להוביל להסדרת מכסות קבועות לייצוג הולם של נשים בהנהגה. אתם, בעלי זכות הבחירה, זה הזמן להשמיע את רצונכם. עכשיו, בזמן שהרשימות מבקשות את קולכם, תשמיעו אתם דרישה להתחייבות לפעול לשוויון מגדרי. עכשיו, כשאתם עם הנייד ביד, שלחו הודעה בקבוצת החברים הפופולרית. תעלו פוסט ברשת החברתית, תתייגו את נבחרי הציבור שאתם מתכוונים להצביע עבורם. שלחו אימייל. תשתפו עד כמה הנושא חשוב. תסבירו שזהו שיקול במערכת השיקולים שלכם.
וכן, אם לא יהיה מצע מחייב להתמודדות עם הרגרסיה במצבן של הנשים בישראל ומחויבות להשגת שוויון חברתי - מתוך הבנה כי אובדן הון אנושי-נשי הוא נזק לחברה כולה - אתם תיקחו את זה בחשבון ביום הבוחר. השמיעו קול עכשיו ושוב עד יום הבחירות. לכו להצביע כשאתם נאמנים לערכים שלכם, ואל תשכחו את מי שמדיר נשים, או מדבר בעדן אבל משבץ אותן הרחק מהצמרת ורוצה שתבחרו בו.
מכסות לייצוג הולם לנשים הן כלי רווח בפרלמנטים בעולם והוא קיים ב-130 מדינות. בחלק מהמדינות המכסות מעוגנות בחקיקה ומחייבות את המפלגות. במדינות רבות אחרות המכסות הן נורמה וולונטרית שהפכה למחייבת ומפלגות בוחרת לאמץ אותן מיוזמתן בתקנון שלהן.
אצלנו, הנושא הזה, כמו הרבה נושאים אחרים, נשאר בגדר הבטחת בחירות ריקה שתתפוגג ותדרדר לתחתית רשימת סדרי העדיפות הלאומית. הפוליטיקאים יודעים מדוע: כבר 20 שנה נעשים ניסיונות להגיש הצעות חוק שמטרתן להעלות את שיעור הנשים בכנסת ובממשלה, ברשויות המקומיות ובגופים ציבורים נוספים. רובן המכריע של ההצעות נבלמות, כי בישראל של המאה ה-21, שתי מפלגות יציבות - ש"ס ויהדות התורה - לא רק שלא שילבו נשים מעולם, הן גם מונעות מהקואליציה כל ניסיון להוביל שינוי בנושא.
זכיתי לסדוק במקצת את מעטה האטימות הזה, לפני שבע שנים, כאשר חברת הכנסת לשעבר יפעת קריב ואני הצלחנו לתקן את חוק הרשויות המקומיות. החוק נועד להעלות את שיעור הייצוג של נשים בפוליטיקה המקומית באמצעות מתן תמריץ כלכלי לשילוב נשים במקומות ריאליים ברשימת הסיעות. התיקון קבע, כי סיעות ברשויות מקומיות, שלפחות שליש מחבריהן נשים, יקבלו מימון מוגדל. והשינוי כבר החל בבחירות המוניציפליות האחרונות. המספרים המוחלטים עדיין נמוכים, אבל כבר רואים כי התיקון הקטן הזה, עשה שינוי משמעותי.
הנשים הן 51% מהאוכלוסייה בישראל. שיעור הנשים בכנסת ישראל בתחילת המילניום עמד על 13% בלבד והיום, למעלה מ-20 שנה אחרי, עומד על 23%. לפי נתונים של עמותת כ"ן, הנשים לא חוצות את רף ה-20% במכלול התפקידים הסטטוטוריים הבכירים: לא מנכ"ליות, לא מהנדסות, לא יועצות משפטיות, לא גזבריות, לא מבקרות.
נכון להיום יש אפס נשים בתפקיד מנכ"ליות של חברות ממשלתיות. רק 5% מהמכהנים בראש רשות מקומית הן נשים. רק 18% מנבחרי הציבור ברשויות המקומיות הן נשים. רשימת ההדרה המגדרית הזאת עוד ארוכה, אבל האם לדעתכם ראוי שמאז קום המדינה, בוועדת הכספים, בוועדת החוץ והביטחון ובוועדת חוקה חוק ומשפט של הכנסת, לא כיהנה מעולם אישה בתפקיד יושבת הראש?
בישראל מגמות השינוי לטובה בנושא הזה הן איטיות ומעטות. ביותר מידי רשימות, גברים בראש מפלגה בוחרים הרבה גברים אחרים לצידם. בכוחנו לשנות את זה.
לקבוע כללים ברורים לקידום נשים בפוליטיקה
לפי מסמך עמדה של מרכז המחקר של הכנסת, על מנת שמכסות לייצוג נשים יהיו אפקטיביות וישיגו את מטרתן להעלאת שיעור הנשים בפרלמנטים, יש לקבוע כללים ברורים: למשל להציב יעדים מספריים שאם הם לא מתקיימים, אותה מפלגה תיפסל מלהתמודד בבחירות. יש לקבוע מנגנון חד לביצוע: למשל, להפעיל את מודל הרוכסן, בו רשימת המועמדים כוללת הצבת גברים ונשים לסירוגין; כמו גם את הצורך לחייב ייצוג לשני המינים בעשירייה הראשונה הריאלית של כל מפלגה.
פני הפוליטיקה חייבים להשתנות. בחזית הזאת, אסור שיהיו רק נשים. גברים, אתם שותפים שלנו לתיקון העוול המתמשך הזה.
ד"ר עליזה לביא היא חברת כנסת לשעבר, כיהנה כיו"ר הוועדה למעמד האישה ולשוויון מגדרי