בפברואר 2018, קצת לפני השעה אחת בלילה, התקבלה קריאה במוקד המשטרה בשדרות על נערים שמרעישים באחד הפארקים בעיר. למקום הגיעו שוטר ושוטרת שזיהו את קבוצת הנערים המדוברת ששוחחה בקול רם, אך לא הקימה רעש ברמקולים כפי שנטען בתלונה.
השוטרת ביקשה מהנערים להזדהות. אחד מהם, שהיה קטין, טען שאינו זוכר את מספר תעודת הזהות שלו. הנער גם סירב להתקשר להוריו לצורך זיהויו, ובתגובה השוטר שהיה במקום החל להכות אותו. "משראה הנאשם כי הקטין מסרב להתקשר להוריו לצורך זיהויו, היכה אותו הנאשם בצד שמאל, בצלעותיו ומשך אותו בכוח לתוך הניידת שלא כדין ושלא לצורך. בהמשך הנסיעה ולאחר שהנאשם בדק את פרטי המתלונן במסוף החליט לשחררו", תואר בכתב האישום המשמעתי.
עורך הדין שייצג את השוטר טען בפני בית הדין כי "הוא לא רגיל להיות בכזו סיטואציה. מדובר באירוע שאכן התרחש אך לא היה אמור להתרחש ועל כך הוא מצר מעומק ליבו".
לקריאה נוספת בנושא
התיק נידון בפני נצ"מ אברהם פרנקל, סנ"צ תמר עמית ועו"ד אוריאל דרייפוס מבית הדין למשמעת של המשטרה. השלושה החליטו להעניש את השוטר בנזיפה חמורה, קנס כספי בסך אלף שקלים, פיצוי למתלונן בסך 1,500 שקלים והורדה בדרגה לחודשיים על תנאי שתוקפו שנה.
השופטים כתבו בהחלטתם כי "נדרש מהשוטר לפעול בקור רוח, תוך שליטה עצמית וניתוח מצב הדברים לאשורו בכל רגע ורגע, ובכך כשל הנאשם. במקרה זה קיימת חומרה גדולה יותר בכך שהשימוש בכוח היה כלפי קטין. שימוש בכוח הוא אחת מעבירות המשמעת החמורות".
עם זאת הם סייגו וטענו כי השוטר היכה את הנער בצורה שאינה חמורה. "מאידך ולקולא השוטרים הגיעו למקום לאחר קבלת תלונה על הקמת רעש. הקטין סירב להזדהות למרות דרישת השוטרים. השימוש בכוח היה מינורי למדי מכה ומשיכה לניידת ושם הפסיק".
לא העונש הקל הראשון
בית הדין המשמעתי של משטרת ישראל מוסמך לדון משמעתית את כלל השוטרים בארגון. מכהנים בו נשיאת בית הדין ולצידה שלושה שופטים קבועים. אחת ממטרות העל של בית הדין היא הרתעת שוטרים, באמצעות הגשת כתב אישום משמעתי והטלת עונשים.
נגד בית הדין נשמעות לא אחת טענות כי הם מקלים עם שוטרים שחוזרים על עבירות משמעות ולא מפטרים שוטרים שכשלו כשל מהותי בביצוע תפקידם. דבר שהמפכ"ל הנכנס קובי שבתאי יצטרך לתת עליו את הדעת. השר לביטחון הפנים אמיר אוחנה הגדיר את נושא הטיפול המשמעתי בשוטרים כאחד משמונת קווים המנחים למדיניותו לשנים 2020-2021.
בחודש יולי 2019, בסיום יום עבודה שוטר ושוטרת שעובדים יחד באגף התנועה בירושלים ירדו לחניון. לפי כתב האישום המשמעתי, "בזמן שהנאשם והמתלוננת החלו לצעוד לכיוון היציאה, הנאשם שלח ידו לעבר ישבנה של המתלוננת וצבט בישבנה. במועד אחר, בזמן שהמתלוננת ישבה במשרד והתכופפה להרים דבר מה שנפל לה מהיד, הנאשם שהיה בקרבתה אמר לה: "מה את רוצה למצוץ לי?". התביעה התייחסה לפערי הגיל בין השוטר שהיה בן 31 במועד האירוע, לבין המתלוננת שהייתה אז בת 27.
סנגורו של השוטר הביא דוגמאות לענישה מפרשות אחרות במטרה להקל בעונשו. הוא הזכיר מקרה בו נשפט קצין על קיום יחסי מין עם שוטרת צעירה שהייתה כפופה לו וניהל עימה רומן, והעונש שהושת עליו היה נזיפה חמורה וקנס בסך 700 שקלים. עוד הפנה הסנגור ל"פרשת קצב", והזכיר את הסדר הטיעון המקל שהוצע לקצב בראשית הדרך.
בנוסף, הסנגור "התייחס לפרשות ריטמן ותנ"צ ניר ולדברי כבוד השופט רוזן, במסגרת תפקידו כממונה על נציבות תלונות הציבור, על מייצגי המדינה ודבריו בהקשר לאי-קיום בדיקה בעניינו של המפכ"ל לשעבר דנינו". לדברי עורך הדין של השוטר, "משטרת ישראל חזקה על חלשים ולא מסוגלת להתמודד מול חזקים והתמונה העגומה המצטיירת פוגעת בלכידות, בערכיות וברמה המוסרית של הארגון".
"מעשיו של הנאשם פגעו לא רק במתלוננת עצמה - בכבודה, ברגשותיה ובתחושת הביטחון האישי שלה, אלא גם בקבוצות רחבות יותר, בראש ובראשונה בבני משפחתה ובשוטרי היחידה ובאופן כללי יותר - בכלל שוטרי משטרת ישראל ובציבור". כתבו השופטים פרנקל, עמית ודיין בהחלטתם.
"הטענה ולפיה המשטרה חזקה רק על חלשים, אינה עומדת, כלל ועיקר, במבחן המציאות. לעניין זה נפנה לעניינם של שבעה ניצבים שונים שכולם פוטרו מהמשטרה בשנים האחרונות עקב עבירות בעלות גוון מיני. מתוכם שישה הועמדו לדין פליל ואחד לדין משמעתי", ציינו השופטים בהחלטתם.
עם זאת, השופטים הוסיפו כי "מדובר בנאשם שהודה מיד כשנחקר, ואף הודה בפנינו ובכך חסך את ניהול הדיון ובמיוחד את הצורך להעיד את המתלוננת ולחקרה בחקירה נגדית על כל המשתמע מכך. התרשמנו מחרטתו הכנה של הנאשם כפי שהובעה על ידו בדיון בבית הדין", וגזרו על השוטר נזיפה חמורה, הורדה בדרגה על תנאי למשך שלושה חודשים ופיצוי למתלוננת על סך אלף שקלים.
במקרה נוסף, בחודש מאי 2019, שעות אחר הצהריים, שני שוטרים מהמחוז הדרומי הסתובבו בניידת בתל שבע, במהלך הנסיעה הם הורו לתושב המקום שנהג ברכבו לעצור בצד בשל חשד לעבירת תנועה שביצע. אחד השוטרים רשם דוח תנועה לאזרח שהחל להתווכח ולהתעמת עם שני השוטרים. הם אזקו אותו והובילו אותו לתחנת המשטרה בתל שבע.
"בהגיעם לתחנה הוביל הנאשם את המתלונן מהניידת בעודו אזוק בידיו לכיוון פנים התחנה, כאשר המתלונן מקשה עליו. במהלך ההובלה, אחז הנאשם את המתלונן בחלק העליון של חולצתו באמצעות שתי ידיו באזור העורף והכתף", מתואר בכתב האישום המשמעתי, "כאשר התקרבו סמוך מאוד לכניסה לתחנה, ובמסגרת הניסיונות של הנאשם להתגבר על חוסר שיתוף הפעולה של המתלונן בהתקדמות לתוך התחנה, דחף הנאשם את פלג גופו העליון של המתלונן קדימה בעוצמה לכיוון דלת התחנה בעודה סגורה לחלוטין". בעקבות דחיפת השוטר, ראשו של האזרח פגע בדלת הזכוכית שהתנפצה לרסיסים מעוצמת הפגיעה.
התביעה טענה בבית הדין כי היא "רואה בחומרה כל שימוש מוגזם בכוח מצד שוטרים, ומהעובדה שהדלת התנפצה כתוצאה מהפגיעה בה ניתן ללמוד על עצמת הפגיעה". הסנגורים גם הסבירו כי זו אינה העבירה הראשונה של השוטר: "התובע התייחס לעברו המשמעתי של הנאשם שכולל רישומים בגין העמדה לדין בפני דן יחיד ובהם אירוע של תאונה עצמית ברכב בו נהג, לא דיווח על המקרה ולקח את הרכב לתיקון באופן עצמאי משנת 2020 וכן תיקים נוספים על בריחת עציר. אירועים אלו לא מעידים על התנהגות נקייה מכל דופי".
מטעם ההגנה הגיעו להעיד לטובת הנאשם מפקדיו בעבר ובהווה. סנגורו של השוטר טען כי "כאשר הגיעו לתחנה נאלץ המתלונן להוביל בכוחות עצמו את המתלונן לתוך התחנה תוך שהמתלונן התנגד להובלתו והקשיח את גופו. כדי להתגבר על אותה התנגדות נאלץ הנאשם לדחוף את המתלונן קדימה לכיוון פנים התחנה". הוא הוסיף כי "בהתייחסו לאירוע נשוא כתב האישום אמר שהוא לוקח אחריות על שקרה ועל כך שמפאת האדרנלין לא ראה את הדלת והיה צריך לשים לב לקרבתה".
השופטים ציינו בהחלטתם כי "אל מול חומרת המעשה, כמפורט לעיל, בבואנו לגזור את הדין עלינו לשים על כפות המאזניים את הנסיבות העומדות לזכות הנאשם ובראשן הודאתו, קבלת האחריות והפנמת הכשל. עוד יש לזקוף לזכות הנאשם את טיב שירותו המיטבי, כפי ששמענו מעדי האופי, מפקדיו, שציינו לשבח את מקצועיותו ומסירותו".
עם זאת ציינו, "מעיון בגיליון המשמעת של הנאשם עולה כי נשפט מספר פעמים על ידי דן יחיד, בעבירות שאינן ממין העניין, אך מעיון במכלול האירועים בגינם עמד לדין התרשמנו כי כשל, בחלקם, בהבנת הסיטואציה ובהפעלת שיקול הדעת הנדרש על אתר, כמו גם במקרה שבפנינו", והחליטו להעניש את השוטר בעונש מגוחך של נזיפה חמורה, הורדה בדרגה אחת על תנאי לתקופה קצובה של שבעה חודשים וללא כל קנס כספי או פיצוי למתלונן.
המשטרה: "נשקל המשך השירות של כל אחד מהשוטרים"
מהמשטרה נמסר בתגובה כי "בניגוד מוחלט לנטען, בחלק ניכר מהמקרים הסנקציות שננקטות נגד השוטר אינן מסתכמות באלו הקבועות בפסק הדין, וכוללות גם אמצעים מנהליים נוספים שנשקלים וננקטים על ידי מחלקת המשמעת של המשטרה, עד לכדי פיטורים המתבצעים בעקבותיו במקרים המתאימים".
"בנוסף, בעקבות כל הרשעה בבית הדין לא יכול הנאשם להתקדם בדרגה במשך תקופה משמעותית של עד חמש שנים, זאת במידה והוא נשאר בשירות. במקרים שהוזכרו הורשעו לאחרונה השוטרים בבית הדין למשמעת של המשטרה ובימים אלו נשקל המשך השירות של כל אחד מהשוטרים, כך שההליך בעניינם טרם הושלם"
"נציין כי חריגות משמעת נבדקות ומטופלות ביסודיות הן על ידי מחלקת המשמעת של המשטרה והן על ידי בית הדין למשמעת במקרים המתאימים. כל תיק משמעתי המטופל במשטרה, נבדק ונדון על פי נסיבותיו הייחודיות למול הוראות החוק, הפקודות, הנהלים והערכים עליהם אמון הארגון. החלטת בית הדין למשמעת מהווה רק חלק מההליך המשמעתי כלפי שוטר. פסקי הדין של בית הדין למשמעת מנומקים ובהם ניתן למצוא בפירוט רב ניתוח של העבירה ונסיבותיה וכן התייחסות לנאשם, מעשיו ועברו המשמעתי. כמו כן סמכויות הענישה של בית הדין קבועות בחוק ומוגבלות ושופטי בית הדין למשמעת עושים שימוש בסל ענישה זה שהוקנה להם מכוח החוק ובהתאם לשיקול הדעת השיפוטי".