המשטרה ביקשה ביום חמישי מבית משפט השלום בנצרת להאריך בשבוע את מעצרם של 11 מפגינים שנעצרו ברביעי במהלך ההפגנות בעיר, שנערכו בעקבות הגעתו של ראש הממשלה בנימין נתניהו. בית המשפט לא נעתר לבקשה, והורה לשישה מהם לשהות במעצר בית למשך שלושה ימים, ואילו את החמישה הנוספים שחרר, בין המשוחררים נמנה חבר מועצת העיר. חלק מהמפגינים שנעצרו במחאה נגד נתניהו היו עוזרים פרלמנטרים של חברי הכנסת שהשתתפו בהפגנה, וכן חבר מועצת העיר לשעבר.
המשטרה טענה כי במהלך ההפגנה, המפגינים התפרעו במקום ופרצו מחסומי ברזל שהוצבו במקום לשמירה על הסדר הציבורי. "ההפגנה הוכרזה כהתקהלות לא חוקית", מסרה. המפגינים סירבו להישמע להנחיות השוטרים ולכן נעצרו. הם נחשדו בעבירות של הפרעה לשוטר בעת מילוי תפקידו, התנהגות העלולה להפר את שלום הציבור, וכן השתתפות בהתקהלות אסורה.
אולם, בבית המשפט המשטרה התקשתה למסור פרטים על העצורים בהם: מתי נעצר כל אחד מהם, מתי ואם בכלל הוכרזה ההפגנה כלא חוקית, והאם וידאה כי המפגינים שמעו על כך. המפגינים שנעצרו בגילאים 55-20 תושבי נצרת, המועצה המקומית יפיע, עראבה, סכנין, טמרה, שפרעם וכפר תבור.
עו"ד איאד חלאילה ועו"ד אשרק חיג'אזי שייצגו את החשודים טענו כי "בפני בית המשפט עומדים מיטב הבחורים של החברה הערבית, אנשים משכילים, מתורבתים אנשים שבאו לממש את זכותם החוקית להפגין". לדבריהם, מדובר בזכות להפגין וכי זהו דבר חוקי. "זה שמישהו במשטרה צורם לו או לא אוהב את הסיסמא שאותם אנשים משמיעים זה לא הופך את המעשה לפלילי", מסרו.
"האנשים האלה ישנו הלילה במעצר יחד עם עבריינים, כאשר רובם לא היה מעורבים בכל מעשה שמתקרב למשהו פלילי, הדעת אינה סובלת שהמשטרה בכזו קלות שולחת אנשים למעצר, רק משום שהם הפגינו בהפגנה חוקית". "אולם, הסיסמא של אותה הפגנה לא נעמה לאוזני מישהו שהחליט להרוס את עתידם של אותם אנשים".
עו"ד ג'ורג' שחאדה שייצג חשוד אחר, ציין כי בין העצורים ישנם רופאים, ח"כים ואזרחים מן השורה. "בסך הכול רצו שהדעה וההתנגדות שלהם לעניינים מסוימים תגיע לאוזן מסוימת", הוסיף. לדבריו, לבוא ולהפלות את עניינם של החשודים מחשודים אחרים במקומות אחרים במדינה, זה נגד החוק ולא מתקבל על הדעת.
"לפעמים יש יתרון לבוא מבחוץ אל תוך העולם המתנהל בנצרת", אמרה לבית המשפט פעילת זכויות האדם, עורכת הדין גבי לסקי, המייצגת את אחד החשודים והציגה את עצמה כאחת המייצגת מפגינים ממחאות ברחבי הארץ. "העובדה שמשטרת נצרת ביקשה שבעה ימים היא לא פחות משערורייתית", טענה. לשם השוואה היא ציינה את המפגינים בבלפור בירושלים, את המפגינים בתל אביב וגם את ראש העין. לטענתה "אין שום משטרה בכל הארץ עם בקשה כזו".
"אין לי תשובה מלבד ההבדל שמדובר באוכלוסייה ערבית וזה ההבדל היחידי וזה לא מצדיק מעצר", הוסיפה. עוד אמרה כי "במשטר דמוקרטי חופש הביטוי הוא נשימת אפה של הדמוקרטיה ואין צורך לקבל אישור להפגנה". את הפיזור האלים שאירע בהפגנה, כינתה כ"פגיעה בלב ליבו של המשטר הדמוקרטי". "אנחנו צריכים לעודד אזרחים להפגין כאשר הם חשים בפגיעה", אמרה. לסקי ביקשה כי בית המשפט יעיר למשטרת נצרת כי הסמכות שיש ברשותם לעצור אזרחים, צריכה להיעשות במשורה.
"עיון בדוחות השוטרים אינו מלמד על מעשים ברף חומרה גבוה", ציינה השופטת יסמין כתילי-מני, שלא נעתרה לבקשת המשטרה להאריך את מעצרם של החשודים. "החשודים נטולי עבר פלילי ויש בכך כדי להשליך על עוצמת החשש למסוכנות", טענה.
"המשטרה מאפשרת ותמשיך לאפשר לכל אדם את חופש הביטוי בגבולות החוק, זאת ללא קשר לנושא המחאה, לזהותו, לדתו או למשלח ידו", מסרה המשטרה בתגובה. "לצד זאת, במצב שבו מחאות גולשות להפרות סדר והתפרעויות, מחובת המשטרה לאכוף את החוק ולהשתשמש בסמכויות האכיפה שברשותה לצורך כך"
"במקרה זה החשודים חסמו כביש, מנעו גישה לבתי חולים ולמרפאה למתחסנים, סרבו להצעת המשטרה למתחם הפגנה מסודר בקרבת מקום, לא נשמעו להוראות השוטרים והפרו את הסדר", הוסיפו במשטרה. "כפי שציינו בעבר, שחרור חשודים למעצר בית בבית משפט כפי שהיה במקרה זה, אינו מעיד על חפותם או על תוצאות ההליך בעניינם. נמשיך לחקור את המקרים ביסודיות במטרה להגיע לחקר האמת".