הפריצה האלימה לבניין הקונגרס במגמה לסכל את האישור האחרון לבחירת ג'ו ביידן לנשיא הבא של ארצות הברית הוא חסר תקדים. הוא שיא של מהלכים, שגם הם חסרי תקדים, מצד נשיא מכהן שמסרב להכיר בתבוסתו ולהעביר את השלטון בצורה מסודרת ואחראית למי שניצח אותו. דונלד טראמפ אמר שיפנה את הבית הלבן ב-20 בינואר, רק אם הקונגרס יאשר את התוצאות של הצבעת האלקטורים במדינות השונות, כפי שאכן קרה, וזה הרקע המידי למהומות האלימות אתמול.
טראמפ טען לזיופי הבחירות ולאי-סדרים בקנה מידה גדול, והגיש מאות ערעורים בלי ראיות לבתי משפט בכל הערכאות, כולל בית המשפט העליון - ונדחה. הוא הפעיל לחצים על פוליטיקאים רפובליקנים מקומיים במדינות השונות, שיזייפו את התוצאות ויהפכו אותן - וסורב.
השיא היה ערב הסיבוב השני של הבחירות לסנאט במדינת ג'ורג'יה, כשטראמפ התקשר למזכיר הרפובליקני של המדינה האחראי לסדרי הבחירות, בראד רפנסברגר, תבע ממנו לזייף את תוצאות הבחירות ולקבוע שהוא המנצח ולא ביידן. כשהמזכיר סרב, טראמפ איים עליו.
ההתערבות הזו תרמה לניצחון הדמוקרטים השבוע במרוצים על שני המושבים האחרונים בסנאט, וגם לאובדן השליטה הרפובליקנית בסנאט. גם התבוסה הזאת החמירה את מצבו הנפשי של טראמפ, שכידוע בז "ללוזרים".
בימים האחרונים הוא דרש מסגנו, מייק פנס, שבתוקף תפקידו ניהל את תהליך אישור הבחירות בקונגרס, למעול בתפקידו ולבטל את הצבעות האלקטורים. פנס סירב בצדק, והסביר שאין זה בסמכותו לבטל את התוצאות. אתמול, טראמפ הסית את תומכיו להפגין נגד הקונגרס, פנס והנציגים הרפובליקניים, שלטענתו "בוגדים בו" ואינם ממלאים אחרי הנחיותיו.
ארצות הברית היא מדינה אלימה. תושביה מחזיקים בכמות עצומה של כלי נשק חוקיים ושאינם כאלה. מדי פעם מתרחשים בה אירועי טבח המוניים. מיעוטים, בעיקר השחורים, חשים באפליה ובדיכוי ושחייהם אינם נחשבים כמו אלה של הלבנים. רק באביב האחרון, פרצו מהומות אלימות קשות ברחבי ארצות הברית שנמשכו זמן רב, על רקע ההרג של ג'ורג' פלויד על ידי שוטר לבן בעיר מיניאפוליס.
באותו זמן טראמפ גינה את המהומות וקרא להשליט חוק וסדר. אתמול, הוא עודד מהומות ואת הפרת החוקה והחוק. כשיש כל כך הרבה אדי דלק באוויר של בוז ואיבה לקונגרס, לרשות השופטת ולתקשורת, ושנאה והסתה נגד יריבים פוליטיים, צריך רק ניצוץ קטן כדי להדליק תבערה גדולה, ואתמול טראמפ סיפק אותו.
ההתקפה האלימה על הקונגרס הדהימה את כל חבריו, גם את רוב הרפובליקנים. בסופו של דבר זו הייתה התקפה עליהם, על מעמדם והמוסדות שבהם הם מכהנים ומייצגים את הציבור שבחר בהם. אמנם כמה מהם המשיכו לערער על הצבעות האלקטורים במדינות כמו אריזונה ופנסילבניה, אבל חלקם גינו בחריפות את טראמפ, ויש בקרבם גם מי שהציעו להדיח אותו, למרות שנשארו פחות משבועיים עד צאתו מהבית הלבן.
אפילו גדולי נאמניו, כמו הסנאטורים לינדזי גרהאם וטום קוטון, ואחרים כמו הסנאטור מיט רומני (מועמד הרפובליקנים לנשיאות ב-2012) וחברי קונגרס כמו מייק בראון, סינטיה לומיס וליז צ'ייני (בתו של דיק צ'ייני, סגנו של ג'ורג' בוש) הסתייגו מהתנהלותו.
שורת פקידים בבית הלבן התפטרו. סגן היועץ לביטחון לאומי מט פוטינגר התפטר, גם הבוס שלו, רוברט אובריין, שוקל להתפטר. הנשיא הרפובליקני לשעבר ג'ורג' וו. בוש גינה בחריפות את טראמפ, והיועץ לביטחון לאומי לשעבר שלו ג'ון בולטון אמר שטראמפ מסוכן וחסר שיקול דעת.
עקב האיומים בהדחה, טראמפ התחייב להעביר את השלטון
בעקבות המהומות, רפובליקנים ודמוקרטים דרשו מטראמפ להכריז על כך שהוא מקבל את תוצאות הבחירות ויפסיק לערער עליהם. חלקם איים לפעול להדחתו המידית על פי סעיף 4 של התיקון ה-25 לחוקה. הסעיף קובע נוהל להדחת נשיא שאינו כשיר להמשיך בתפקידו עקב נסיבות שונות. הנוהל מאפשר לסגן הנשיא ורוב של חברי הקבינט להודיע ליו"ר הקונגרס שהנשיא אינו כשיר להמשיך בתפקידו.
הנשיא יכול ערער על מהלך כזה, אבל הקונגרס יכול לדחות את הערעור ולאשר את בקשת ההדחה. בדרך כלל זה תהליך שלוקח זמן, אבל עקב הנסיבות ניתן לקצר אותו בהרבה. הדמוקרטים מאיימים גם ליזום תהליך הדחה רגיל, שלא ניתן להשלים עד השבעת ביידן, אך הוא יכול לשמש כלקח ואזהרה לכל נשיא שפוגע בחוקה ומערער את יסודותיה.
כנראה שעקב האיומים בהליכי הדחה, טראמפ הודיע שהוא מתחייב להעברה מסודרת של השלטון. לאור זאת, ספק אם תהיה עדיין מספיק מוטיבציה ללכת על הדחה.
אובדן הבית הלבן והשליטה בסנאט, כמו גם המהומות האלימות, יחריפו עוד יותר את המחלוקת על דמותה והתנהלותה של המפלגה הרפובליקנית בעידן שלאחר טראמפ. תומכיו יטענו שצריך להתמיד ב"טראמפיזם" ובעמדות הפוליטיות, הכלכליות והחברתיות שהוא אימץ. רובם גם מקבלים את טענתו שהבחירות זויפו ולכן לדידם, שיטתו עדיין פופולרית ולולא "הזיופים" היא הייתה מנצחת.
לעומתם, מתנגדיו טוענים שהתנהגותו ומשנתו הפרו ברגל גסה את ערכיה ועקרונותיה של המפלגה. הם שוללים את המאבק שניהל נגד תוצאות הבחירות לנשיאות, חושבים שיש להסיק לקחים מאובדן הבית הלבן והסנאט ומהמהומות של אתמול, ומצדדים בחזרה של מועמדיה ונציגיה הפוליטיים למסורת הרפובליקנית ההיסטורית.
ההתנהלות המבישה של טראמפ, אובדן הבית הלבן והסנאט, עשויות להניב מועמדים רפובליקנים חדשים לקראת בחירות 2024. בהם אפשר למנות מושלים מצליחים, שדוגלים בשמרנות ליברלית, ושדווקא מכהנים במדינות ליברליות, כמו לארי הוגן במרילנד וצ'ארלי בייקר במסצ'וסטס.
ניקי היילי, שהייתה שגרירה של טראמפ באו"ם וידידה גדולה של ישראל, עזבה את תפקידה בין היתר כדי להרחיק את עצמה ממנו. ב-2024 היא עשויה להיות התשובה הרפובליקנית לסגנית של ביידן, קמלה האריס. מושלים אחרים שעשויים להיכנס למרוץ הם מושלי מדינות הכרעה מתלבטות, כמו רון דה סנטיס מפלורידה ומייק דיויין מאוהיו. 2024 נראית רחוקה, אבל במושגי בחירות לנשיאות היא די קרובה.
ההתקפה על הקונגרס היא חמורה מאוד ומטילה כתם ענק על הדמוקרטיה האמריקנית. ואולם, העובדה שהיא נכשלה ואחרי כמה שעות חברי הקונגרס חזרו לעבודתם והמשיכו את הדיון בהצבעת האלקטורים, מוכיחה שהדמוקרטיה בארצות הברית מספיק איתנה כדי להדוף כל ניסיון לקעקע את יסודותיה. ביידן יצטרך לפעול בשיתוף פעולה עם הרפובליקנים המתונים, כדי להיאבק ביחד בתופעות החמורות של קיצוניות, שיסוי, הסתה וערעור על החוקה ומוסדות השלטון.
פרופ' איתן גלבוע הוא מומחה לארצות הברית וחוקר בכיר במרכז בגין-סאדאת למחקרים אסטרטגיים באוניברסיטת בר-אילן.