בחירות לשום מקום

מערכת הבחירות הנוכחית ותוצאותיה הצפויות, מוליכה לדעת רוב הציבור את העם והמדינה לשום מקום. רוב המפלגות מניפות תמרורי איסור (לא מדינה פלסטינית; לא נשב עם שרון; לא, כספים להתנחלויות) ותמרורי הוריה (להכניע אותם בכוח; להקשיב לרעבים, לשקם את הכלכלה), אולם לאף מפלגה אין, בעיני הציבור, דרך ופיתרון, שניתן לממשו. רכבת הסיסמאות של כולם, ושל כל אחד בנפרד, מובילה לשום מקום, רק לבחירת חוזרות, הרבה בטרם עת, שיתרחשו נוכח משבר כלכלי-חברתי נורא עוד יותר, שיתפתח, ואשר טרם הפנמנו כינוי מתאים, שיבטא את מלוא חומרתו.

ממשלת האיחוד החילוני, שנראתה, רק לפני שבועיים, לארבעים אחוזים ויותר, כוח אמיתי שיוכל להביא לפתרון אמיתי, נראית היום בלתי אפשרית נוכח עמדתו של מצנע, גם אם 42% בין מצביעי העבודה מתנגדים לה. כל צירופי ממשלות אחרים, אינם נראים ליותר מאשר 15% - 20% ככאלה שיביאו לפתרון. הדעה השכיחה היא "אף ממשלה לא תוכל".

ובינתיים, דבר אחד איננו עומד בספק: יאסר ערפאת – איש אחד, שהוא טרוריסט ברמה האסטרטגית [ואיננו טועה, מסתבר, מנקודת הראות שלו] מכניע בהדרגה את מדינת ישראל, באמצעות השמדת כלכלתה. זהו תהליך מסוכן מאוד, המחולל גם ערעור והתססה קשים של המרקם החברתי: לא נפילת ההיי-טק הבין-לאומית ולא שום גורם חיצוני הפסיקו את התיירות, עצרו את שוק הנדל"ן, הורידו את הצריכה בכל תחום, צמצמו את הבילוי, הבריחו השקעות לחו"ל, וכבר חדלנו לספור אבדות בנפש.

לא בכדי נראה לכן השבוע (ר' סקר "וואלה!-גיאוקרטוגרפיה"), שלא פחות מ- 35% בציבור תומכים במדיניות של "הנץ שבימין", קליינר (וממפלגתו, "חרות"), ובמשנתו של ליברמן (האיחוד הלאומי), כולל 13% ממצביעי ה"עבודה". ועוד, 41% מכלל הציבור תומכים במשנתו של הפלג היותר ימני שבליכוד, כולל 29% (כן!) ממצביעי ה"עבודה"- מפלגה המתפרקת במקביל מנכסיה ובראשם האמון בדרך השלום שיושג במשא ומתן.

על כן הדעה השכיחה היום בציבור בישראל, ינואר 2003 : הפוך על הפוך - אם אי אפשר לדבר אתם, יש הכרח לשבור להם את הראש, להכניע אותם צבאית בכוח הזרוע, "כמו את גרמניה הנאצית" (מיכאל קליינר). כך ייפסק הטרור, מדינה פלסטינית לא נצטרך לתת להם, וגם לא שטחי מולדת, ולא נחלוק בירושלים. וגם על טרנספר נמליץ – כך דברי קליינר, וליברמן (עם וריאציה), וצחי הנגבי (בשינויים קלים).

לא רק ערפאת יצטרך לחשוב על כך שנית, אלא גם העם בישראל - העם שרובו איננו רואה היום מוצא אחר, בסיכומה של מערכת בחירות מתסכלת, המוליכה - לתפיסתו- לשום מקום.