לוין לחיות לקראת הדיון בחוק הלאום: כל התערבות - החלטה בחוסר סמכות

בצעד חסר תקדים שלח יו"ר הכנסת מכתב לנשיאה חיות לקראת הדיון הצפוי להתקיים בבג"ץ בעתירות כנגד חוק הלאום, ובו התריע מפני כל התערבות שיפוטית בחקיקת יסוד. "עצם הדיון בבית המשפט העליון בעניינים של חוקי יסוד, מהווה קריאת תיגר על העקרונות הדמוקרטיים"

  • יריב לוין
בווידאו: תוצאות ההצבעה על תיקון חוק הלאום (צילום: ערוץ כנסת)

יו"ר הכנסת, ח"כ יריב לוין, שלח הבוקר (שלישי), בצעד חסר תקדים, מכתב לנשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות לקראת הדיון הצפוי להתקיים בבג"צ בעתירות כנגד חוק הלאום. במכתבו מתריע לוין מפני כל התערבות שיפוטית בחקיקת יסוד שהינה נעדרת תוקף: "הכנסת היא הרשות המחוקקת והיא המחזיקה גם בסמכות האסיפה המכוננת. בית המשפט העליון יונק את סמכותו מכוח הכנסת ולא להיפך".

לוין ביקר את בחירת העליון לדון בעתירה, וכתב: כי "עצם הדיון בבית המשפט העליון בעניינים של חוקי יסוד, מהווה קריאת תיגר על העקרונות הדמוקרטיים הבסיסיים ביותר של ריבונות העם, הפרדת הרשויות ושלטון החוק".

"כל החלטה שעניינה התערבות בחוקי היסוד שנתקבלו על ידי הכנסת, תהא בבחינת החלטה שניתנה בחוסר סמכות ולפיכך גם נעדרת תוקף. יש בכך ניסיון להשליט את השקפת עולמם של שופטי בית המשפט העליון משל היו שליטי הארץ".

עוד בוואלה!

היועמ"ש לבג"ץ: "מתנגד נחרצות להתערבות שיפוטית בחוק הלאום"

לכתבה המלאה
"עצם הדיון מהווה קריאת תיגר על העקרונות הדמוקרטיים". לוין (צילום: אתר רשמי, שמוליק גרוסמן, דוברות הכנסת)

לוין כתב את הדברים לחיות לקרא הדיון המתקיים היום בבג"ץ בעניינן של יותר מעשר עתירות שהוגשו נגד חוק הלאום, ודורשות לבטל אותו או חלקים ממנו. בין הגופים שעתרו נגד החוק נמצאים ועדת המעקב העליונה של ערביי ישראל, ארגון עדאלה, האגודה לזכויות האזרח, התנועה לטוהר המידות, פורום הרשויות הדרוזיות והצ'רקסיות ועוד. בהתאם להחלטת השופטים בשבוע שעבר, הדיון יועבר בשידור חי.

שמו המלא של החוק הוא "חוק יסוד: ישראל- מדינת הלאום של העם היהודי", והוא עבר בכנסת ביולי 2018. הוא קובע בין היתר כי "ארץ ישראל היא מולדתו ההיסטורית של העם היהודי, שבה קמה מדינת ישראל", וכן כי "מדינת ישראל היא מדינת הלאום של העם היהודי, שבה הוא מממש את זכותו הטבעית, התרבותית, הדתית וההיסטורית להגדרה עצמית. מימוש הזכות להגדרה עצמית לאומית במדינת ישראל ייחודי לעם היהודי".

מיד עם חקיקת החוק הוא עורר ביקורת רבה בטענה שהוא מכשיר ואף מקבע בחוק יסוד אפליה לרעה של אזרחי ישראל שאינם יהודים. שני סעיפים שגררו את מירב הביקורת הם סעיף 4 שעוסק בשפת המדינה, וסעיף 7 שכותרתו "התיישבות יהודית.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully