סין גייסה מאות אלפי בני מיעוטים במחוז שינג'יאנג לאיסוף כותנה באמצעות תכנית עבודות כפייה ממשלתית - כך לפי דוח של המרכז למדיניות גלובלית מוושינגטון. לפי עדויות מרובות, במחוז שבצפון-מערב המדינה יש רשת נרחבת של מחנות מעצר שבהם מוחזקים כמיליון איש, שמתוארים על ידי בייג'ינג כמרכזי הכשרה למאבק בקיצוניות.
על פי הדוח, שפורסם הלילה (שלישי) על המרכז היושב בוושינגטון וכולל מסמכים רשמיים, שלושה אזורים שרוב תושביהם הם אויגורים מוסלמים שלחו לפחות 570 אלף איש לאסוף כותנה. החוקרים מעריכים כי המספרים האמיתיים בעבודת הכפייה המשלתית גבוהים בכמה מאות אלפי אנשים.
שינג'יאנג מייצרת כ-20% מאספקת הכותנה העולמית, והדוח מזהיר מ"השלכות דרסטיות אפשריות" על שרשת האספקה העולמית. כחמישית מהכותנה המשמשת את ארצות הברית מגיעה מהמחוז הזה.
בייג'ינג טוענת שכל העצורים "השלימו את לימודיהם" במרכזים, אולם הדיווחים מעלים כי רבים מהאסירים הועברו למפעלי יצור, שלעתים קרובות קשורים למחנות. לפי הדוח, העברתם נעשית תחת מעקב משטרתי צמוד, מנקודה לנקודה, "בסגנון צבאי" יחד עם אינדוקטרינציה.
"זה ברור שהעברת עובדים לאיסוף כותנה כוללת סכנה גבוהה מאוד של עבודות כפייה", כתב אדריאן זנץ, שחשף את המסמכים. "חלק מהמיעוטים עשויים להביע הסכמה מסוימת ביחס לתהליך, והם עשויים להרוויח כלכלית מכך. עם זאת, אי אפשר להגדיר היכן מסתיימת הכפייה והיכן ההסכמה המקומית מתחילה".
בדוח נכתב כי יש גם מניע אידיאולוגי חזק ליישום התכנית, משום שהגדלת ההכנסות לתושבים באזורים הכפריים מאפשרת לגורמי הממשל להגיע ליעדים שהציבה המדינה למיגור העוני.
סין מכחישה כי היא מקיימת עבודות כפייה ומאשימה את ארצות הברית בניסיון "לדכא את החברות בשינג'יאנג". היא אף טוענת כי תכניות האימונים, העבודה והחינוך עזרו לשרש את הקיצוניות באזור.
מוקדם יותר החודש אסרה ארצות הברית על יבוא מוצרי כותנה שיוצרו על ידי גדודי הבניה והיצור של שינג'יאנג, יחידה פרה-צבאית גדולה האחראית על כשליש מיצור הכותנה במחוז כולו. הסנאט דן בימים אלו בחוק האוסר על יבוא כל מוצרי הכותנה משינג'יאנג.
בדוח שפורסם בחודש מרץ על ידי המכון למדיניות אסטרטגית של אוסטרליה, כמה חברות בינלאומיות כמו אדידס, גאפ ונייק הואשמו בשימוש בעבודות הכפייה לטובת שרשראות האספקה שלהן.