בית המשפט המחוזי בחיפה גזר היום (שלישי) 20 שנות מאסר על סלמאן עאמר, לשעבר ראש המועצה המקומית ג'וליס, שהורשע ברצח תושב הכפר, קבלן הגינון מוניר נבואני לפני ארבע שנים.
השופטים פסקו כי על סלמאן יהיה לשלום פיצויים בסך 258 אלף שקלים, הסכום המקסימלי הקבוע בחוק, לילדי והורי הנרצח. כמו כן נקבע כי יהיה עלו להתייצב למעצר ב-5 בינואר. "אם היה לי שבריר מידע ולו קלוש ביותר, אני לא הייתי יוצא מהבית באותו יום", אמר עמאר לוואלה! NEWS טרם מתן גזר הדין.
"ישנה דעה רווחת בציבור שאדם שאינו אשם, שהוא נורמטיבי, שמכיר את המערכות, יילך למשטרה", אמר בהייתחס להימלטותו מהזירה ביום הרצח. "אבל בדיעבד - מהשנייה הראשונה צריך לקחת עורך דין טוב ולהתייעץ איתו. כי בסוף, וזה למדתי על בשרי, לא משנות עובדות המעשה. בית המשפט מתעניין בעובדות משפטיות. ויש לקסיקון ושפה משפטית ולכן לגבי אחרי אולי הייתי מתנהל אחרת מבחינה משפטית", המשיך.
משפחתו של נבואני הוצבה במהלך הדיון ביציע נפרד, ולאחר מתן גזר הדין החלה מהומה במסגרתה הושלכו מהיציע חפצים לעבר סלמאן עאמר, קרוביו וסנגוריו. עאמר עצמו נפגע בראשו מטלפון נייד שהושלך מהיציע". הם קראו לעברו "חזיר", "רוצח", "רוצים כלא עכשיו" וגידפו את עמאר. בצאתו מהאולם הוא אמר: "זה עונש כבד מאד".
עמאר הורשע בחודש יולי האחרון על ידי הרכב של שלושה שופטים בראשות נשיא בית המשפט המחוזי ד"ר רון שפירא. בחודש שעבר עתרה המדינה לגזור עליו מאסר עולם, באמצעות התובעת מפרקליטות מחוז חיפה, עורכת הדין מאיה חזן-דהאן. חלקים מכתב האישום ומהדיונים בבית המשפט אסורים בפרסום. הם קשורים לעברו הביטחוני של עאמר ולרקע הסכסוך בינו לבין נבואני המנוח.
על עיקרי העובדות אין חולק, בין היתר כיוון שהאירוע שהתרחש בחצר בניין המועצה המקומית בספטמבר 2016, תועד כולו במצלמת אבטחה של המועצה. עאמר בן ה-58, ששירת כמג"ד בצנחנים ובעל עבר ביטחוני עשיר, נראה בסרטון יורה מטווח קצר באקדחו האישי אותו החזיק ברישיון, לעבר פלג גופו העליון של נבואני בן ה-45. נבואני התמוטט ומת. עאמר הסתלק מהמקום. כמה שעות לאחר מכן הסגיר את עצמו ליחידה המרכזית של מחוז חוף, בחיפה. האקדח והטלפון הנייד שלו לא נמצאו עד היום.
סניגוריו, עורכי הדין דרור ארד-אילון, אדי אבינועם ויוסי לבנה, טענו כי מדובר בהגנה עצמית על ידי מי שהמדינה הכשירה לפעול כפי שפעל כאשר נשקפת סכנה לחייו. השופטים לא קיבלו את קו ההגנה הזה. טענתו לגבי "האמנזיה הדיסוציאטיבית הרגעית", נדחתה. "שתיקתו הרועמת לגבי התהליכים המחשבתיים שבראשו, באותן כמה שניות קריטיות, מחייבת את המסקנה כי קיים ספק סביר לגבי קיומו של 'הליך ממשי' של גיבוש ההחלטה להמית", ציינו השופטים בהכרעת הדין, וקבעו: "הנאשם זכאי ליהנות מספק זה ולא להיות מורשע ברצח בנסיבות מחמירות, אלא ברצח".
אך הם הוסיפו כי "אותה שתיקה בדיוק לא תאפשר לו להנות מסייג ההגנה העצמית, או אף הקרבה להגנה עצמית או מהאחריות המופחתת בשל ההתגרות בסמוך למעשיו".
כתב האישום בו הורשע עאמר מגולל מסכת של עימותים בינו לבין נבואני, שעמו היו לו בעבר יחסי חברות קרובים. כך למשל כבר בנובמבר 2015 התעמת נבואני עם עאמר בשיחת טלפון על רקע הסכסוך האישי ביניהם, ולאחר מכן הקשר ביניהם נותק. כחצי שנה אחר כך, החל נבואני לשלוח לעאמר מסרונים שבהם דרש את התפטרותו מכהונתו כראש מועצה. ביולי 2016 התנהלו חילופי דברים נוספים בין השניים, שבמהלכם נבואני אמר לעאמר: "תירה בי", בעת שעאמר החזיק אקדח טעון בכוונה לירות בו.
בסופו של דבר נמלך בדעתו ועזב את המקום. בהמשך, כחודש אחר כך, התפרץ נבואני המנוח למשרדו ראש המועצה, קילל אותו ודרש שוב את התפטרותו. לאחר שעאמר ניסה להרגיעו, נבואני המנוח צעק לעברו "תירה בי" וזרק עליו חפץ. גם במקרה זה הרוחות נרגעו לבסוף. אז, ביום הרצח, 5 בספטמבר, 2016, בשעה 08:23, שלח נבואני מסרון מאיים לעאמר: "כלב אתמול הבטחתי לעשות משהו לא קיימתי. אבל הרבה אני הולך לעשות היום לא כדאי לך לכנס למועצה אני בא אליך".
עאמר הגיע לחנייה של בניין המועצה וישב ברכבו, ודקות אחר כך הגיע לשם גם נבואני וניגש אליו כשהוא אוחז במקל מעץ באורך כמטר וצעק לעברו כי הוא "צריך למות". נבואני הכה ברכבו של ראש המועצה מספר פעמים, דבר שגרם לשברים וסדקים בזגוגיות.
בשלב זה, הגיע אחד מעובדי המועצה, שהבחין במעשיו של נבואני, על מנת למנוע עימות בין השניים. חרף זאת, ירה עמאר לעבר נבואני מספר יריות מטווח קצר בפלג גופו העליון ובראשו. בהמשך, לאחר שנשמט המקל מידו של נבואני, וחרף ניסיונו של עובד המועצה להדוף את עאמר ולמנוע את המשך הירי - התקרב עאמר לעבר לנבואני והמשיך לירות בפלג גופו העליון ובראשו עד שהביא למותו. בסך הכל ירה עאמר לעבר פלג גופו העליון של נבואני שבע יריות מטווח קצר.