מספר המתים מקורונה בישראל עבר הלילה (שני) את ה-3,000 איש, עשרה חודשים לאחר הגעתו של הנגיף ארצה. נתון זה נמוך יחסית למספרים הגבוהים שחזו במשרד הבריאות בתחילת חודש מרץ עם פרוץ המגיפה, אך מאחוריו עומדות משפחות רבות שמנסות להמשיך הלאה לאחר שהנגיף גבה את חיי יקיריהן.
על פי נתוני משרד הבריאות, ממוצע הגילאים של המתים מקורונה עומד על 71, כשרובם המוחלט סבלו ממחלות רקע. ב-5 בספטמבר גבתה הקורונה את חייו של המת האלף, חצי שנה לתוך המשבר. לעומת זאת, אלף המתים הבאים מתו בתוך חודש וחצי - וב-12 באוקטובר ישראל עברה את רף ה-2,000 מתים. מאז, חלה האטה מסוימת בתמותה מקורונה, ולקח יותר מחודשיים להגיע ל-3,000 מתים.
הגל השני, שהחל ב-15 בספטמבר והגיע לשיאו במהלך חודש נובמבר, כשהממוצע השבועי למאומתים חדשים עמד על 4,000 חולים - גבה את המחיר הכבד ביותר. כעת, בישראל נמצאים רק בתחילתו של הגל השלישי, וישנם כבר 3,003 מתים.
התחזיות לגבי תאריך היעד לאלף המתים הבאים עדיין לא ברורות, בעיקר בגלל הגעת החיסונים לארץ. הראשונים להתחסן יהיו הקשישים, שהם גם בקבוצת הסיכון הגבוהה ביותר - כך שככל הנראה תירשם ירידה בתמותה.
ראש הממשלה, בנימין נתניהו, התגאה בשבוע שעבר שנתוני התמותה מקורונה בישראל הם מהנמוכים בעולם. "אני גאה על כך שקיבלנו את ההחלטות הנכונות שהורידו את התחלואה ואת התמותה בישראל לאחת הרמות הנמוכות בעולם", צייץ בטוויטר.
על פי הגרף שהופיע בציוצו של ראש הממשלה, ישראל נמצאת רק מעל איסלנד באחוז המתים שעומד על 0.84% בלבד. לשם השוואה, ארצות הברית עומדת על 1.88% ויוון בראש הרשימה עומדת על 2.75%. אך יש לזכור, ישראל היא בין המדינות היחידות בעולם שמחשבות את אחוז מתיה ממספר החולים מקורונה, בעוד בשאר העולם אחוז התמותה מחושב ביחס המתים מהאוכלוסייה הכללית ולא רק מהחולים.
אם משווים את מספר המתים בישראל לכמות האוכלוסייה, כפי שעשו במדינות אחרות, ישראל מדרדרת מאוד ברשימה. כך למשל, ההדבקה שהייתה ברוסיה בגל השני, שמחושב מיולי, הייתה 20% מגל ההדבקה בישראל, והתמותה ברוסיה היא כרגע חצי מהתמותה במדינת ישראל.
בישראל יש בינתיים 239 מתים למיליון איש. לעומת זאת, לפי נתוני האיחוד האירופי, ביבשת ישנם 98 מתים למיליון איש. כלומר, גם באחוז המתים ישראל נמצאת בראש הרשימה המפוקפקת, ויש לה פי 2.5 מתים מאשר במדינות אירופה.
מנכ"ל משרד הבריאות, פרופסור חזי לוי, טוען כי בזכות יכולותיה וטיבה של מערכת הבריאות הישראלית, נתוני התמותה מקורונה נשארו נמוכים יחסית לשאר מדינות העולם. "אני מצר על כל מת ויש כאלו שנפטרו צעירים, אנחנו לא אדישים למספר המתים, למרות שעברו כבר הרבה חודשים ואנחנו מורגלים בתמותה מנגיף הקורונה", אמר לוי בהתייחס לתמותה מקורונה.
מנכ"ל המשרד טוען כי הפערים בתמותה בין הגלים נוצרו בעקבות השינוי בגילאי החולים: "המחלה לא נעשתה קשה יותר, אלא זה תמהיל של שינוי החולים והחמרה בכמות התחלואה הקשה. התחלואה בגל השני והנוכחי כפולה מזו של הגל הראשון וזה נגזרת של התחלואה הקשה ומספר רב יותר של מתים. ובכל זאת צריך לשבח את מערכת הבריאות שמצליחה להשאיר את התמותה נמוכה, גם מאחוז התחלואה וגם מאחוז האוכלוסייה הכללית".
התחלואה החריפה בגל השלישי ומתרכזת בצפון הארץ, כשיישובים רבים באזור נצבעו באדום בוהק. פרופסור סלמאן זרקא, מנהל המרכז הרפואי זיו בצפת, מסביר כי למרות שעברו חודשים רבים, כל מקרה הוא כואב: "3,000 מתים זו טרגדיה להרבה אנשים ולהרבה משפחות. כל מקרה הוא יקר וכואב, במיוחד שהמחלה הארורה הזאת לא תמיד מאפשרת פרידה של המשפחות מהיקר להן. בעקבות כל הריחוק שנגזר עלינו כדי להגן על החיים, רבים נשארו עם טראומה מהאובדן אל מול המגפה".
פרופסור זרקא טוען כי בגל השני היו מקרי תחלואה ותמותה קשים יותר: "בגל הראשון עוד לא הכרנו הרבה דברים, ולצפון הגיעו מקרים קלים שאפילו חשבנו אם נכון לאשפז אותם, כיוון שהתחלואה פה היתה מאוד קטנה. בגל השני היו כבר מקרים יותר קשים והיה צריך טיפול עם חמצן ופלזמת מבריאין. ראינו מטופלים רבים שלצערי התדרדרו לנו מול העיניים. הצוות הרפואי חווה סיפורים יותר מורכבים ועובד עם מיגון מלא. זה מאוד קשה לטפל בחולים כך כי המקצוע הזה מצריך הרבה מגע, בלי כפפות, ולראות את החיוך האופטימי של הרופא, אך אי אפשר בגלל המסכה. כך שהצוות נמצא בעומס נפשי תוך סיכון".
"יש אור בקצה המנהרה"
פרופסור זרקא טוען כי הפערים בתמותה בין הגלים התרחשו בעקבות העלייה בתחלואה, ולא מתוך אדישות. "המחלה לא הפכה לקטלנית יותר בין הגלים, אלא שבגל הראשון היו במספרים קטנים יותר", אמר. הוא מבקר את מדיניות הממשלה, אך עושה זאת בזהירות. "בגל הראשון אולי נקטנו בזהירות יתר. בגל השני בשל מדיניות לא ברורה ולא קוהרנטית הגענו מהר מאוד לכמות גדולה של חולים ומזה נגזרים המתים".
"במהלך החודשים האחרונים אני יכול לומר שאפילו השתפרנו והצלחנו להוריד את אחוז המתים מהחולים. זה לא מקצועי שאני אהמר, אבל להבנתי לא השתנה שיעור התמותה. זה פשוט פונקציה של כמות החולים שנבעה בגלל שפחות הקפדנו, התעייפנו והחלטות הממשלה היו לא ברורות ולא אחידות", קובע פרופסור זרקא.
לסיכום, הוא משדר אופטימיות ברקע הגעת החיסונים ואומר כי "יש אור בקצה המנהרה, שמתאים לחגי האור - חנוכה וחג המולד. החיסונים יצילו אותנו, אבל עד אז, שלהבנתי זה כמה חודשים, צריך להיזהר. כמה חבל שנידבק שכבר יש אור. אני מקווה שנחזיק עוד קצת ושהמגיפה הזאת מאחורינו".