הונגריה ופולין הסירו אתמול (חמישי) את התנגדותן לקשירת תקציב האיחוד האירופי וחבילת השיקום ממגיפת הקורונה אל שמירה לשלטון החוק, אחרי חודשים של מתיחות ומחלוקות. בפסגה שנערכה בבריסל, הסכימו ראש ממשלת הונגריה ויקטור אורבן ועמיתו הפוליני מתאוש מורבייצקי, לפשרה שהציגה גרמניה על מנת שניתן יהיה להעביר את התקציב העצום של 1.8 טריליון אירו למשך שבע שנים.
"עכשיו ניתן להתחיל ליישם ולבנות מחדש את הכלכלות שלנו", צייץ נשיא המועצה האירופית, שארל מישל. "חבילת הסיוע ההיסטורית שלנו תניע את המעברים הירוקים והדיגיטליים שלנו".
הונגריה ופולין סירבו לסעיף שהתנה את העברת הכספים בשמירה על שלטון החוק, שנועד באופן רשמי למנוע שחיתות, בטענה שהוא מעורפל חוקית ויכול לשמש להענשתן בשל מחלוקות פוליטיות עם הגוש, החל ממדיניות ההגירה שלהן ועד היחס לקהילות הלהט"ב שלהן. בסופו של דבר, מנהיגיהן נמנעו מהטלת וטו כפי שעשו בחודש שעבר אחרי שהובטח להם שהתנאים האלו יהיו קשורים להוצאות עתידיות.
בנוסף לכך, בית המשפט האירופי לצדק יפסוק בנוגע לחוקיות הסעיף הזה, אם הוא יגיע לפתחו. בית המשפט העליון של האיחוד יבחן זאת לפני שהנציבות האירופית תפרסם את התקנון המסביר את הפעלת המנגנון, כך שיישום הסעיף יהיה אחרי 2022, שבה יתקיימו בחירות בהונגריה. שתי הממשלות הוזהרו כי 25 החברות האחרות באיחוד עשויות להתקדם בלעדיהן אם הן יעמדו בסירובן. מדינות כמו הולנד ושבדיה התעקשו לכלול את התנאי הזה בטענה שהן לא יכולות עוד להעלים עין משלטון לקוי.
פולין והונגריה מואשמות בפגיעה בעצמאות בתי המשפט שלהן ובשחיקת שלטון החוק. הפשרה הושגה לאחר משא ומתן בין הפרלמנט האירופי, שגיבש את סעיף שלטון החוק, לבין גרמניה, הנשיאה התורנית של האיחוד.
רסמוס אנדרסן, אחד מיוזמי מנגנון הפשרה, אמר כי אורבן נכשל וכי הטקסט החוקי נותר ללא שינוי. לדבריו, להצהרות הפוליטיות של ראשי המדינות אין משמעות מבחינת הפרלמנט האירופי, והן "לא מחייבות". הוא הוסיף כי על נשיאת הנציבות האירופית, אורסולה פון דר ליין, "להיות נחושה ולא לפעול בהתאם להצהרות עצלות ולא מחייבות של המדינות החברות".