קאסם שיאסי, שהיה בעבר מאבטחו של יאסר ערפאת, הוא ככל הידוע האזרח האיראני היחיד שחי ברצועת עזה. הוא רוצה לשוב למולדתו, אך נותר תקוע, וחסר כל, כשהוא נאלץ לקבץ נדבות מחוץ למסגדים בימי שישי. "אני רק רוצה לצאת מכאן ולמות באיראן", אמר שיאסי, המוכר בכינויו הערבי אבו האשם.
הוא סיפר בריאיון לסוכנות הידיעות הצרפתית כי הוא עזב את טהראן לפני 40 שנה והצטרף לאש"ף, שפעל בזמנו מלבנון. "בביירות, פגשתי את אבו עמאר (ערפאת), שביקש ממני להישאר עמו", אמר אבו האשם, שלעתים שילב פרסית בדבריו בערבית. "הפכתי למאבטח שלו ושל אבו ג'יהאד". אבו ג'יהאד חוסל על ידי ישראל במבצע בתוניסיה ב-1988.
גורמי ביטחון בחמאס אמרו כי ככל הידוע להם, הוא האיראני היחיד שחי ברצועה. גילו נתון למחלוקת: מסמכיו הפלסטיניים אומרים שהוא בן 70, ואילו לפי אלו מאיראן הוא בן 78, בעוד שלדבריו הוא בסביבות גיל מאה. אבו האשם, מומחה לפצצות, הציג תמונות שלו במדים לצד ערפאת, אולם הוא לא הרבה לפרט על אופי עבדותו עבור המנהיג הפלסטיני בביירות.
לאחר שהנהגת אש"ף עזבה את לבנון ועברה לתוניסיה ב-1982, אבו האשם הגיע לצפון תימן, שם הוא אימן לוחמים פלסטינים. בין מסמכיו נמצא דרכון איראני שפג תוקפו והונפק לו בתימן, כמו גם מסמכים מזויפים שזיהו אותו בתור פליט פלסטיני.
אחרי הסכמי אוסלו, הוא עבר עם ערפאת לעזה והתקדם בשורות כוחות הביטחון הפלסטיניים. הוא התחתן שלוש נשים והביא לעולם שישה ילדים. הבוגרת שבהם, מונה, אמרה כי היא זוכרת את אביה לצדו של ערפאת, שמת ב-2004. "אחרי עזה, הוא לא נסע שוב", סיפרה הצעירה בת ה-24, החיה בצריף סמוך לאתר פסולת.
עליית חמאס לשלטון ב-2007 הקשתה עליו עוד יותר, בשל היריבות הוותיקה בין ארגון הטרור לבין פתח, השולט בגדה, זאת על אף שחמאס מקורב לאיראן. הוא אמנם מקבל עוד פנסיה חודשית של 460 דולר, אך זה בקושי מספיק לו כדי לתמוך בנשותיו, ילדיו ונכדיו. "זה משפיל. איבדתי הכול. המשפחה שלי סובלת מעוני".
המצב ברצועה היה חמור כבר לפני מגיפתה קורונה, אך לפי ההערכות שיעורי העוני, שהיו מעל 50%, רק גדלו בשנה האחרונה. בשל המחסור בקשרים או בכסף, אבו האשם הפך למעין אסיר בעזה הכלואה בין ישראל, מצרים והים התיכון. מעבר לישראל לא בא בחשבון, וכדי להיכנס למצרים הוא צריך דרכון בתוקף, אך אין לו עוד אחד כזה.
"אפילו הביוב של איראן עדיף מזה בעזה", אמר. "הייתי טיפש שנשארתי כאן".