גנץ יצטרך לעמוד במילתו או למחול על כבודו. רוטציה לא תצא מזה

ראש הממשלה בנימין נתניהו נמצא כבר מספיק שנים בזירה כדי לצטט את עצמו, והוא נוהג לעשות זאת מפעם לפעם. הוא עשה זאת גם השבוע, כשנשאל בראיון לגלי ישראל אם יו"ר כחול לבן בני גנץ יזכה לראות את כיסא ראש הממשלה. "לא יודע", הוא השיב באדישות. "את זוכרת את האמירה 'יתנו - יקבלו, לא יתנו - לא יקבלו'?".

מקור הציטוט הוא בכהונתו הראשונה של נתניהו. בסוף שנות ה-90 הוא שיקף את תמצית יחסו להסכם אוסלו ומדיניותו כלפי הפלסטינים. בנובמבר 2020, עקרון ההדדיות הושאל מהסכם אוסלו להסכם הרוטציה. אז, נתניהו לא ראה את עצמו מחויב להסכם שעליו חתם קודמו, יצחק רבין. הפעם, הוא מתנער מהסכם שחתם עליו בעצמו.

הציטוט של נתניהו תידלק את חגיגות "הרוטציה שלא תקרה", שצוינו באותו יום ברחבי המערכת הפוליטית. כאילו שחסרים לנו יארצייטיים לציון ימי לידתם ופטירתם של גדולי האומה וקרבות ואירועים היסטוריים, נתניהו וגנץ זכו השנה להמצאה ישראלית ייחודית: יום שנה לאירוע שעוד לא קרה.

ההסכם הקואליציוני עליו הם חתמו באפריל האחרון קבע כי 17 בנובמבר 2021 יהיה יום הרוטציה ההיסטורי, ואחרי יותר מעשור בשלטון, האפשרות שנתניהו יפנה לגנץ את הבית בבלפור אכן ראויה לציון על לוח השנה. רק שאף אחד, כולל הם עצמם, לא מאמין בכלל שזה יקרה. "נראה", השיב גנץ כשנשאל על כך בסיור ברמת הגולן ביום שלישי האחרון. כך, חגיגות יום השנה העתידי לרוטציה הפכו בעיקר לחגיגה על חשבונו של גנץ, ולזכר ימים שבהם הסכמים היו מחייבים.

מי כמו גנץ יודע שאין תאריכים קדושים. מאז תחילת אוקטובר, כחול לבן פיזרו שלל איומים, אולטימטומים ודד-ליינים שקוצבים את ימיה של הממשלה. עד כה, אף אחד מהם לא מומש. נתניהו לא זז במילימטר. הדד-ליין האמיתי הולך ומתקרב - 23 בדצמבר - היום בו הכנסת תתפזר אם לא יהיו הסכמות על התקציב. בזמן שנותר עד אז, אין שום סיכוי להעביר את תקציב 2021, כפי שגנץ דרש מלכתחילה.

בכחול לבן חשבו שההיחלשות של נתניהו בסקרים תגרום לו להירתע מבחירות, אבל האדישות שלו החזירה את כל הבילד-אפ אל גנץ בחזרה בבומרנג. בחודש הקרוב הוא יצטרך להחליט אם לעמוד במילתו או לוותר על כבודו, אם לפרק את הממשלה ללא תקציב או להיכנע ללוחות הזמנים והתכתיבים של נתניהו. בכל מקרה, רוטציה לא תצא מזה.

בשבוע האחרון, שליחים ומקורבים התחילו להתרוצץ בין נתניהו וגנץ בניסיון לגבש מתווים שימנעו את פירוק הממשלה והליכה לבחירות, וראש הממשלה והחליפי אפילו דיברו קצת פוליטיקה בארבע עיניים, בשולי שיחה ביטחונית. מקורבים לנתניהו אומרים שהמסר חד וברור: הוא לא מתכוון להעביר תקציב שיכבול אותו עד סוף השנה הבאה או לוותר על נקודת היציאה המפורסמת שתאפשר לו לברוח מהסכם הרוטציה.

בפעם הקודמת שגנץ טיפס על עץ התקציב, באוגוסט, הוא הסכים בסופו של דבר לדחות את ההכרעה בשלושה חודשים, מה שהביאונו עד הלום. המטרה של נתניהו היא לכל הפחות לגלגל אותו שלושה חודשים נוספים קדימה, ולכל היותר - לגרום לו לוותר על חלום הרוטציה בתמורה לממשלה יציבה ומתפקדת. בין גסיסה איטית לכניעה מוחלטת.

בינתיים, ההתנהלות של גנץ משדרת בעיקר הססנות ובלבול. קחו לדוגמה את עסקת החשב הכללי (החשכ"ל) תמורת מנכ"ל שפרצה השבוע לחיינו. המשבר בין הליכוד וכחול לבן תוקע מזה חודשים שורה של מינויים בכירים בממשלה, ובעיקר את המינוי של החשב הכללי במשרד האוצר. בסוף השבוע שעבר, שר האוצר ישראל כץ סגר עם גנץ שהחשב הכללי יאושר בממשלה, ביחד עם אישור מינוי מקורבו, הוד בצר, למנכ"ל משרד ראש הממשלה החליפי.

רק שכמה שעות לפני שהמינויים היו אמורים לעלות לאישור, העסקה פורסמה בחדשות 12. היא זכתה לקבלת פנים צוננת במיוחד מהצייצנים והמבקרים, שהגחיכו את המינוי הנכסף לבצר למשרד שלא קיים ואת העדיפות שקיבל על פני בעלי תפקידים אחרים, כמו מנכ"ל משרד המשפטים של אבי ניסנקורן.

גנץ נבהל מהביקורת, הוציא הכחשה, וחזר בו. והנה, אמש (חמישי), אחרי שהיועץ המשפטי לממשלה שיגר מכתב אזהרה על העיכובים במינוי החשכ"ל, העסקה המוכחשת קמה לתחייה: ביום ראשון הקרוב הממשלה תצביע על שני המינויים.

יומיים אחר כך, עוד עסקה קואליציונית עלתה על שרטון בגמגומים והכחשות של כחול לבן. ברקע הסאגה של יהדות התורה והתפטרותו וחזרתו של יעקב ליצמן למשרד השיכון, יו"ר ש"ס אריה דרעי פנה לגנץ בבקשה למנות את ח"כ איציק כהן (ש"ס) לשר על חשבון מכסת השרים של כחול לבן. אצל דרעי אומרים שגנץ הסכים, בכחול לבן מתעקשים שהוא רק הסכים "לחשוב על זה".

אחרי שהעסקה פורסמה, היא הוכחשה, ופתאום התברר שגנץ בכלל הציב לדרעי תנאים. ביום רביעי בערב, אמנון אברמוביץ' דיווח במהדורה המרכזית בחדשות 12 שגנץ החליט סופית להקים ועדת בדיקה פנימית במשרד הביטחון בעניין פרשת הצוללות, אחד האיומים המדוברים ביותר שכחול לבן שמו על השולחן בחודש החולף. בנוהל, אצל גנץ מיהרו להוציא הודעת הבהרה שההחלטה עדיין לא נפלה.

יש עוד חודש שלם בשביל לסחרר את הבומרנג בין הליכוד וכחול לבן, אבל כרגע - הוא נמצא בידיים של גנץ. אם זה היה תלוי רק בו, ובחבר רעיו הקרובים ביותר כמו השרים עומר ינקלביץ' וחילי טרופר, ייתכן שהוא היה מכריז כבר על סוף המשחק, מקבל בהכנעה את דרישותיו של נתניהו ומוותר על דרישותיו שלו עצמו. אולם אם זה היה תלוי רק בו, סביר להניח שהוא לא היה נקלע לסיטואציה הזו מלכתחילה.

את הקו הלוחמני על התקציב והמינויים נאלץ גנץ להשיק בעל כורחו, כדי להרגיע את הזעם ואי-השקט הפנימי שנוצר בכחול לבן מחוסר התוחלת של המשך הישיבה בממשלה כה מקולקלת. הפלג הלוחמני בכחול לבן אמנם רחוק עדיין מלהכריז על מרד או לגבש תוכניות פיצול ופילוג, אבל הוא גם לא יגשים את חלומות נתניהו על ביטול הרוטציה בלי להשיב מלחמה.

גם לחץ יכול להיות סוג של מרד, והוא צפוי לגבור עכשיו, בדרישה לממש לפחות חלק מהאיומים על הליכוד ו"למרר לנתניהו את החיים", במילותיו של אחד הח"כים במפלגה. גנץ הנחה השבוע את ח"כ איתן גינצבורג (כחול לבן) לרכז הצעות חוק לקידום שוויון ומלחמה בשחיתות. עם זאת, הוא עדיין לא נתן אור ירוק לקידום אף מהלך, וגם לא אישר לח"כים במפלגה להניח הצעת חוק לפיזור הכנסת - שתוכיח את רצינות האיומים ותאלץ את נתניהו להתיישב ברצינות למשא ומתן.

רק שככל שהזמן עובר, הוא משחק לטובת נתניהו, שמתאושש מחבטות הסגר השני בסקרים וכבר נמצא עמוק בעיצומו של קמפיין מלך החיסונים.