שוקו טומי, מוצר מקולקל

בתחילת המאה ה 20 הניחו אנשי הכלכלה כי תפקיד השיווק לשווק כל מוצר אותו מייצרת הפירמה. בשלהי המאה התהפכה המגמה ודרישות השוק והביקושים הם אלו שהכתיבו לפירמות מה לייצר. בישראל של 2003 אנו עדים לקונספציית הכלכלה החדשה של "שינוי": שיווק אריזות ריקות.

אין ספק שטומי לפיד מבין ומנצל בחוכמה רבה את המדיה ואת כלי הפרסום העומדים לרשותו. מיקומו בראש שינוי הוא בראש ובראשונה החלטה שיווקית: טומי נתפס כדמות בעלת נוכחות, כמותג, לא שונה מהחתול השמנמן של קרלו.

כמו קרלו גם טומי עושה שיגועים, הוא מראה לנו נקניקיות ואזיקים, מדבר, מצחיק וצועק על כולם, וגם לו יש באזזוורד משלו, אצל קרלו זה "מגנוב" אצל טומי זה "יש". אבל להבדיל מהחתול המצויר, טומי לא מוכר לנו מוצר,הוא מציע לנו רק עטיפה, סיסמאות וסלוגנים. וזה עובד.

שינוי עומדת על כ - 16 מנדטים בסקרים האחרונים, או במילים אחרות: מאות אלפי רוכשים שיתאכזבו לגלות ביום שאחרי ששינוי נעדרת כל יכולת לחקיקה בעלת משמעות, יתאכזבו לקרוא את הכתובת שהייתה כל הזמן על הקיר: מפלגת המעמד הבינוני המתנשא והמנותק מורכבת מחבורה אליטיסטית של עו"ד ומשפטנים (ומזרחי אחד לקישוט) הדוגלת בחופש הפרט (בעיקר הפרט העשיר) להון ולקניין. את אף אחד לא מעניין היום ש"מעמד בינוני" זו רמה אחת מעל הבטחת הכנסה.

שינוי כמגינת האינטרס המובהק של המעמד הבינוני הצביעה בעד תקציב המדינה מעשה ידי סילבן, קרי בעד הרפורמה במס, בעד קיצוץ הקצבאות לאמהות חד הוריות, בעד הנצחת הפערים ואף העמקתם. זו לא הגנה על מעמד הביניים הקורס, זו הגנה על הנובורישים. זו הגנה על אלו שישכרו את שירותיהם של רו"ח ועו"ד אשר יחלצו אותם בתעלולים פיננסים ומשפטיים מתשלומי מס מחד ויארגנו עבורם עוד מענק מהמדינה בגובה מיליונים למפעל כושל מראש מאידך.

המותג לפיד הוא שמביא את המנדטים, לא המצע, לא המועמדים, האם מצביעי שינוי יודעים קצה קצהו של מידע אודות אלו שיאיישו בשמם את ספסלי הכנסת? מהן ציפיות המצביעים מרשימת ח"כים אנונימיים שאף אחד לא יודע רבע דבר על דעותיהם המדיניות והביטחוניות?

ממש כמו רפול בשעתו מצליח טומי להכניס בשערי בית המחוקקים לא שבעה כי אם 15 גמדים. אצל רפול הלכו להם הגמדים לחפש שלגיה בשדות זרים, ומה אצל טומי? לאן תנשב הרוח ביום הפקודה, לאן יפוצו גמדי הלפיד בעת ההצבעה הרת הגורל על עתיד השלום או היציאה למלחמה? היכן נמצא את הגולדפרב והסלמוביץ' של לפיד בתום הקדנציה?

קשה להתבונן בכחש שלפיד מעביר את הציבור בדבר היותה של שינוי מפלגת טוהר המידות חסרת הצביעות, בו בזמן שהוא מריץ את הסלוגן המופרך ביותר מאז "שרון יביא שלום". הבטחה בדבר ממשלת אחדות חילונית, הנה זריית חול (או אם תרצו פפריקה) בעיני הציבור. לכל ברור שאין זו אלא עוד מהתלה, עוד שיגוע של הדמגוג העגלגל טומי. הרי בקונסטלציה הפוליטית במדינה אין כל סיכוי לחזון הלפידי הזה. אז מה? הרי לא נהרוס לאבא של יאיר את הכיף.